הרב יצחק זילברשטיין
הישיש המופלג התפלל בכוונה עצומה, אך לא את התפילה הנכונה
אחת ממתפללי בית הכנסת שבשכונתנו הינו זקן מופלג, שמשכים ומעריב לבית הכנסת, ומתפלל בכוונה עצומה. כל אדם שרואה את הישיש מתפלל, מקבל חיזוק אמיתי בתפילה
- הרב ארז חזני / והערב נא
- פורסם כ"ב טבת התשע"ה
להלן מכתב ובו שאלה מרתקת, שנשלח לשולחנו של מו"ר שליט"א:
אחת ממתפללי בית הכנסת שבשכונתנו הינו זקן מופלג, שמשכים ומעריב לבית הכנסת, ומתפלל בכוונה עצומה. כל אדם שרואה את הישיש מתפלל, מקבל חיזוק אמיתי בתפילה. איך שהוא עוטף נפשו ושופך שיחו בבכייה לפני קונו. איך שמחייה כל מילה ומילה שבסידור... הפלא ופלא. פעמים שעובר יהודי, מתבונן בזקן מתפלל, ומרוב התרגשות נגרות דמעות מעיניו...
זכיתי לקבוע את מקומי בבית הכנסת בסמוך לזקן הצדיק, והנה אני מבחין כי האיש אמנם מתפלל בדביקות נוראה, אך לא את התפילה הנכונה... משום שהוא מבולבל, מצוי מאוד שבימות החול, הוא מתפלל את תפילות השבת, ופעמים להיפך, אפשר למצוא אותו בתפילת שחרית של שבת מתפלל שחרית של חול, ובשחרית של חול מתפלל מוסף של שבת... (יצויין, שאם נפסיק את הזקן ונעיר את תשומת לבו, מן הסתם שהדבר לא יועיל).
ועתה אני מסופק: כאשר מתפלל הזקן את התפילה האחרת, האם מותר לישב בתוך הד' אמות שלו, או לעבור כנגדו?
יורנו נא רבינו, ושכרו כפול מן השמים.
תשובה
השיב מו"ר שליט"א:
כתב המשנה ברורה (בסימן תקצ"ג סק"ב) בשם המגן אברהם, שהברכות שבתפילת שמונה-עשרה אינן מעכבות זו את זו, ולכן אם יודע רק ברכה אחת - יאמרה, ויצא בזה ידי חובה מדאורייתא. ולכן גם בענייננו, שאת הג' ראשונות והג' אחרונות מתפלל הזקן כדין, בודאי שתפילתו נחשבת לתפילה[1]. ובפרט שנראה שמקיים בתפילתו מצוות עשה מדאורייתא של 'וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם' (דברים י"א, י"ג. עבודה שהיא בלב, וזו היא תפילה, רש"י), שהרי לפי טעותו היום שבת ומתפלל תפילת שבת כדין, ואין דרך לתקנו משום שמחזיק בטעותו, והיות ומקיים את מצוות התורה ועומד לפני ה' בתפילה, יש להתייחס אליו כאל כל מתפלל, ואין לשבת בד' אמותיו ולעבור כנגדו.
והנה, באשל אברהם מבוטשאטש (סי' ק"ב, הובא בדעת תורה) נקט להקל לעבור כנגד קטן המתפלל, הגם שהעולם עומד על הבל פיהם של תינוקות בדברים קדושים, מכל מקום הרי לקטן אין מחשבה (כמבואר בחגיגה ד':), ולא שייך בו כוונת הלב. אך אין ללמוד מדבריו לענייננו, משום שהזקן דנן מכוון בתפילתו, אלא שטועה ומחליף בין התפילות.
ונאה לסיים בדברי הערוך השולחן (בסימן ס"ב סעיף א'): נאמר במדרש על פסוק 'ודגלו עלי אהבה', אמר רבי אחא: עם הארץ שקורא לאהבה איבה, כגון ואהבת ואיבת, אמר הקב"ה ולגלוגו עלי אהבה!
[1] ויעויין בביאור הלכה שם. ויעויין עוד ב'קהלות יעקב' (ברכות סי' י"ז), שכתב שודאי גם המגן אברהם מודה שאסור להחסיר בתפילתו אפילו ברכה אחת, שכן אם יחסר ברכה אחת ממילא יהיו גם שאר הברכות בגדר ברכה לבטלה (כמבואר ברא"ש בסוף ראש השנה), אלא שהמגן אברהם סובר, כי כל דין אמירת כל הברכות על הסדר נאמר דוקא באדם בקי, שיכול להתפלל כתקנת חז"ל, אבל מי שאינו יודע יותר דינו שונה (ודברי המגן אברהם מוסבים על דברי השו"ע שעוסק באדם שאינו יודע את כל הברכות), שעל אדם כזה לא תיקנו חז"ל את הדין שהברכות מעכבות זו את זו (ובזה נתיישבו כמה קושיות שהקשו על המ"א).
ולפי זה, אף בנידון דנן נוכל לומר, שמכיון שזקן זה אינו יודע להתפלל כי אם באופן זה, אם כן גם לגביו לא תיקנו שהברכות יעכבו זו את זו, ותפילתו נחשבת לתפילה.
לרכישת ספרי "והערב נא" הקליקו כאן.
החליפו עכשיו את אפליקציית טיקטוק בהידברות Shorts וצפו בתוכן איכותי ומחזק.
לחצו כאן להורדה >>