"האם רשאי אני לצבוע את שערותיי בצבע לבן?", שאל הרופא

מעשה שהיה ברופא מוכשר מאד, שבשל הצלחתו הגדולה, קיבל הצעה מבית חולים חשוב בעיר רחוקה, לבוא ולשמש כמנהל מחלקה. הרופא, שעדיין נחשב ל'צעיר לימים', התלבט רבות האם להיענות להצעה, שכן, מחמת גילו הצעיר יחסית, ירא ומודאג היה מחמת ג' דברים: א) שמא ייפגע מעין הרע. ב) העובדה שיצטרך לכהן כמנהל, וליתן הוראות לרופאים מבוגרים, שגילם כפול מגילו, הטרידה אותו מאד, שכן אין זה נעים כלל. ג) הרופא חשש שמא לא יתקבלו דבריו, בשל היותו צעיר כל כך.

אשר על כן, בא הרופא ושאלתו בפיו: "עלה בליבי רעיון מעניין, שעל ידו אוכל ליצור לעצמי דמות של אדם מבוגר וחשוב - פשוט אצבע את שערותיי וזקני השחורים בצבע לבן, וכך אראה כאדם מבוגר... האם רשאי אני לנהוג כן?..."

תשובה

נפסק בשולחן ערוך (יורה דעה סימן קפ"ב סעיף ו'): "אסור לאיש ללקט אפילו שערה אחת לבנה מתוך השחורות, משום לֹא יִלְבַּשׁ גֶּבֶר שִׂמְלַת אִשָּׁה (דברים כ"ב, ה'), וכן אסור לאיש לצבוע שערות לבנות שיהיו שחורות, אפילו שערה אחת". הטעם לדין זה הוא, משום שמעשה זה נחשב לנוי ותיקוני אשה. וכתב הט"ז (סק"ז) בשם ה'בית יוסף', שבמקרה הפוך, דהיינו שהיו שערותיו שחורות וצבע אותם ללבן, מותר הדבר אפילו לכתחילה, משום שאין זה מתיקוני הנשים[1]. ולפי זה כתב בספר 'כרם ציון' (לגר"מ גרוס שליט"א, שם ס"ק כ"ב) בשם גדולי ההוראה, שאפילו אם צובע שערותיו ללבן, בכדי שימנוהו לראש ישיבה וכדומה, מותר הדבר, (ע"ש, ובמסכת ברכות דף כ"ח ע"א).

לסיכום: מותר לרופא לצבוע שערות ראשו וזקנו השחורים לצבע לבן, בכדי לשוות לעצמו מראה אדם מבוגר יותר[2].

לרכישת ספרי "והערב נא" הקליקו כאן.