האם ישתתף הבן תורה באירוע כשיודע שמאוחר יותר יערכו בו ריקודים מעורבים?

לכבוד הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט"א

נודה לכבוד הרב, אם יודיענו דעתו, דעת תורה, בנוגע לשאלה הבאה:

לאחרונה שומעים אנו על תופעה חדשה אצל אחינו התועים. רבים הם הנמצאים בתחילת דרכם בהתקרבות לשמירת המצוות, וכאשר עורכים את חתונתם (או שמחה אחרת), קיימת אצלם התחבטות גדולה, האם לערוך חתונה עם ריקודים מעורבים, גברים ונשים, רח"ל, או לערוך חתונה כשרה. ורבים מהם הנהיגו לעשות "פשרה", דהיינו - החלק הראשון של האירוע מתקיים בהפרדה גמורה, ולאחר מכן מסירים את המחיצות, ופורצים אנשים ונשים במחול-שדים, ירחם ה'... (יצויין, שחלקם של הנוהגים כן הינם רחוקים לגמרי, אך מכיון שחלק גדול מן המוזמנים שלהם הינם שומרי תורה, בעל כורחם מחליטים "לרצות" גם אותם).

והסתפקנו, כיצד בן תורה צריך לנהוג כאשר מוזמן לשמחה שכזו? האם ישתתף באירוע (כמובן, בחלקו הראשון), או שמא בל לו להתקרב למקום שכזה?

צדדי הספק: מחד, החתן מצפה מאד שיבואו קרוביו וידידיו שומרי התורה וישמחו עמו, וטוען "רק בשבילכם עשיתי זאת", ואם לא יגיע הבן תורה, קיים חשש שיפגע החתן, ויתכן אף שמחוסר "משמחים", יוחלט להסיר את המחיצות מוקדם יותר... (ויצויין, שפעמים בעל האירוע בא ומזמין את התלמיד חכם שעוסק בקירוב שלו, שמחזק אותו, אלא שהאיש רק בתחילת דרכו, ולכן עורך אירוע שכזה, והוא מצפה מאד שה'רבי שלו', שעבורו עורך ריקודים נפרדים, יגיע ויכבד אותו, ואילולא יגיע, אולי הדבר יצור מעין "נתק" ביניהם...).

אמנם מאידך, איך יעלה על הדעת שבן תורה ירקוד במקום שבעוד דקות ספורות ירמסו ויחללו בו את כבוד השי"ת בצורה נוראה! ואם כן, אין להשתתף כלל באירוע שכזה. (וידועים דברי רבינו הביאור הלכה בסימן של"ט, שכתב בשם ספר 'זכרון יוסף': "חיל ורעדה אחזתני, בכל צרותיהם לי צר, על דבר הפירצה הגדולה שעשו פריצי בני עמנו במקומם, לעבור בשאט נפש על דת ודין תורתנו הקדושה ודת יהדות... שעשו בהאי גיסא חינגא וחוללו במחולות נערים, בני בלי תרבות, עם בתולות, ונתערבו בהם גם אנשים ונשי אנשים, ושעירים ירקדו שם. אוי לנפשם כי גמלו להם רעה לעבור על דת בפרהסיא, והתורה חוגרת שק עליהם, רחמנא לשזבן מהאי עונשא, ולא יעשה כן וכו'... וכל רב ומורה בעירו מחוייב למחות ולבטל הריקודין והמחולות הללו... ואין לך דרגא להסתת יצר הרע ומעלה לזנות יותר מזה שמתבוננים ומביטים בני בלי תרבות האלה בפני הנשים והבתולות בעת הריקוד, ואוחזין מעשה אבותיהם בידיהם של הנשים, וקורא אני עליהם יד ליד לא ינקה מדינה של גיהנם... כללו של דבר אין לך גדר ערוה גדול מזה לבטל המחולות והריקודין של אנשים ונשים יחד, בין נשואות ובין פנויות, שאין לך דרגא לזנות ומעלה לעריות והרגל לעבירה יותר מזה, ואנחנו שקבלנו תורתו, מחוייבין לעשות גדר וסייג שלא יעשה כן...", ע"ש מה שהאריך בזה).

על כן, יהי נא חסדו של רבינו שליט"א, להורות לנו את הדרך אשר נלך בה, היאך יש לנקוט כאשר בן תורה (או הרב ה"מטפל" בבעל השמחה) מוזמן לאירוע שכזה?

תשובה

השיב מו"ר שליט"א:

אין כללים ברורים בשאלה מעין זו, וכל חתונה וחתונה זקוקה להוראת חכם, מה להעדיף על מה, האם את ה"קירוב" או ה"ריחוק".

ונראה שאם החתן והכלה בחזקת תינוק שנשבה, ולא יתחלל שם שמים מחלוקה זו, וכל הציבור מבין שבנסיבות האלו צריך להקל ולבוא לחתונה כזו, אולי קיים היתר להשתתף באירוע, אך בכל זאת צריך לזה הכרעת חכם שיורה להתיר. אך אם יצא מזה חילול ה', כי התלמיד חכם מפורסם בציבור, ועל ידי ההשתתפות בחתונה כעין זו, יתן להם "הכשר", ויאמרו: "התירו פרושים את הדבר", ודאי שאסור לתלמיד חכם להשתתף בחתונה זו.

קיצורו של דבר, צריך להגיש את השאלה בכל מקרה ומקרה להוראת חכם, שיראה אם לקרב או לרחק.

לרכישת ספרי "והערב נא" הקליקו כאן.