הרב יצחק זילברשטיין
תרנגול שברח לאחר עריכת הכפרות והתערב בין יתר התרנגולים
ישב האיש בצד והתחיל ללמוד משניות, תוך כדי שהניח את התרנגול בצד שאר התרנגולים של בעל הלולים. והנה, התרנגול התחמק מיד וברח אל שאר חבריו...
- הרב ארז חזני / והערב נא
- פורסם כ"ג טבת התשע"ה
מעשה שהיה ביהודי שרכש בעשרת ימי תשובה תרנגול לצורך עשיית כפרות. לאחר שסובב האיש את התרנגול מעל ראשו תוך כדי קריאת סדר הכפרות, הבחין כי התור לשוחט ארוך, ולכן החליט לנצל את הזמן. ישב האיש בצד והתחיל ללמוד משניות, תוך כדי שהניח את התרנגול בצד שאר התרנגולים של בעל הלולים. והנה, התרנגול התחמק מיד וברח אל שאר חבריו... התערבב התרנגול בין שאר התרנגולים עד שלא היה ניתן לזהותו כלל.
עמד האיש והסתפק: מה עלי לעשות כעת? הלא ברגע שיוודע לקהל, כי בין התרנגולים מסתובב תרנגול אחד שכבר עשו עליו כפרות, הרי שלא ירצו יותר להשתמש בתרנגולים אלו לכפרות, ויגרם הפסד גדול לבעל הלולים, וכל זאת מחמת שפשעתי שעזבתי את התרנגול בצורה כזו. מיהר האיש ובא אל מו"ר הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט"א, ונפשו בשאלתו: האם מן הראוי שאשלם עבור כל העופות שבלול... כדי שלא לגרום הפסד לבעליהם?
תשובה
להלן תשובת מו"ר שליט"א:
לכאורה מדאורייתא העוף בטל ברוב, ורק מדרבנן לא בטל, כי הוא דבר חשוב, כמבואר ברמ"א (יו"ד סימן ק"י ס"א). ואם כן היה מקום לומר שלעניין כפרות, די בכך שמדאורייתא אין על התרנגול שֵם של תרנגול שעשו עליו כפרות, שהרי הוא בטל ברוב, למרות שמדרבנן שמו עליו. אך מאידך, יתכן והציבור לא ירצה לסמוך על היתר זה, ויחשוש מלהשתמש בתרנגול שבמציאות כבר עשו עליו כפרות.
והצעתי את הדברים לפני מו"ח מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א, ואמר לי, כי הכפרה לא חלה ברגע שהאדם מסובב את התרנגול על ראשו, אלא רק בשעת השחיטה, ואם כן, אם התרנגול חזר והתערבב בין התרנגולים לפני השחיטה, אין כאן כל חשש, מכיון שעדיין לא חל שם 'כפרות' על התרנגול. (ומסתבר שלפי זה הוא אף יכול לדרוש את כספו בחזרה מבעל הלולים, מאחר ולא נשלמה עריכת הכפרות שלו ולא עשה ולא כלום). וכן לכאורה מורה לשון השו"ע (או"ח סימן תר"ה) 'מה שנוהגים לעשות כפרות לשחוט תרנגול', הרי שעשיית הכפרות היא השחיטה. וכן מצינו בתשובת ה"תורה לשמה" (סימן קנ"ה), שאם נמצא טריפות בעוף לא צריך לעשות כפרה אחרת, כי התיקון נעשה בשחיטה בלבד. ברם, אם לא נשחט רובו של סימן צריך לעשות כפרה אחרת, כי עיקר התיקון נעשה בשחיטה, יעו"ש.
וגיסי הגר"ח קניבסקי שליט"א חידש, שאפילו אם נאמר שחלה כבר הכפרה בנידוננו (עוד טרם השחיטה), מכל מקום, יתכן שאפשר להישאל על הכפרה, כשם שאפשר להתיר כל נדר, ויחזור התרנגול למה שהיה בתחילה, ונעקרה הכפרה למפרע, ושוב יכול אדם אחר לעשות עליו כפרות לכתחילה...
לרכישת ספרי "והערב נא" הקליקו כאן.
החליפו עכשיו את אפליקציית טיקטוק בהידברות Shorts וצפו בתוכן איכותי ומחזק.
לחצו כאן להורדה >>