פרקי חינוך: יחודיותו של כל יהודי

לכל יהודי מסלול מיוחד משלו בעבודת ה', כמו שכתב הגר"א (משלי טז, ד') וז"ל: כי לכל אדם ואדם יש לו דרך בפני עצמו לילך בו, כי אין דעתם דומה זה לזה, ואין פרצופיהם דומים זה לזה, ואין טבע שני בני אדם שוה. וכשהיו נביאים היו הולכים אצל הנביאים לדרוש את ה', והיה הנביא אומר על פי משפט הנבואה, דרכו אשר ילך בה לפי שורש נשמתו ולפי טבע גופו וכו', עכ"ל.

וכבר העירו גדולי ישראל, כי יתכן שבימינו הוזנח נושא זה קצת (עי' בספר שאיפות עמ' רעח בשם הגרמ"י ליפקוביץ זצ"ל). . הדבר חשוב שבעתיים לגבי תלמידים מתמודדים, כי אחת הסיבות לחוסר הצלחתם, היא משום שעדיין לא מצאו את הנתיב הייחודי שלהם בעבודת ה'.

אם למשל נמצא ראש ישיבה אחד, הנלחם בכל תוקף בענין התפילות בישיבה וסיסמתו בידו: "הכל מתחיל משחרית". או אחרים הדוגלים בסיסמה "הכל מתחיל משיחות מוסר" או "משיעורי עיון" או "ממידות", הסיסמאות האלו אינן נכונות, משום שלכל לב יש מפתח פרטי משלו. ולכן כל סיסמה שהיא בנוסח "הכל תלוי ב..." לעולם לא יכולה להיות נכונה!

כאשר מחנך מגלה כי תלמידו הוא בעל אופי שונה ממנו, הוא עלול לפתוח במלחמה נגדו, ולדרוש ממנו להשמיד חלקים מאישיותו. דרישה, שלעולם לא תוכל להתקיים. אמנם נכון שישנם דרכים קלוקלות אצל תלמידים שיש לתקנם, אך לפעמים, לאחר בדיקה מדוקדקת, מתברר שכל חטאו ופשעו של התלמיד הוא ש...הוא נולד באופי שונה מהמחנך שלו.

מספר הג"ר יצחק לורינץ שליט"א: באחד מביקוריו של הג"ר יעקב קמנצקי זצוק"ל בארץ הקודש, נפגשתי עימו בדיוק לאחר שביקר בישיבה אחת, ואמר לי כי כל התלמידים שם הם בדרכו של ראש הישיבה דשם, לא כך ראינו אצל הסבא מסלבודקה, אשר ידע לרומם כל תלמיד לפי טבעו ולפי דרכו (בינת המידות עמ' 209).

ללמד כל תלמיד לקבל את עצמו

כמעט כל תלמיד מתמודד, נחשב ל"אכזבה", בעיני משפחתו, מחנכיו, ובעיקר בעיני עצמו. הוא היה מעדיף לגדול במסלול יותר חלק ומוצלח, אך הקב"ה גלגל את חייו במסלול פתלתול, פחות 'נוצץ', יותר קשה, ובעיקר - לא תואם למקובל. עלינו ללמד אותו לאהוב את עצמו, על כל מעלותיו וחסרונותיו. להבין שהקב"ה הועיד לו מסלול חיים ייחודי, ועליו לאהוב ולהשלים עם כל חלק באישיותו, בסביבתו ובהיסטוריה שלו, כולל החלקים הכי מתסכלים והכי קשים, כי זהו בדווקא תפקידו המיוחד בגילוי כבוד שמים בעולם.

וזה מהעבודות הקשות שבמקדש, כי בימינו הסביבה מפעילה לחץ גדול לראות את הילד צועד ישר בתלם, וכאשר הוא עובר מסלול יסורים, ועל כרחם משתתפים בו משפחתו ומחנכיו, הוא עלול לקלוט אלפי תשדורות ורמזים, על כך שהוא פגום או בעייתי. לכן יש לשוחח איתו רבות עד שישתכנע כי אדרבה, מה שנראה בעינינו הקטנות כ'בדיעבד', זהו ה'לכתחילה' של הקב"ה! וכי כתרו של מלך, המורכב מרבבות אבנים טובות, לא יהיה שלם ללא עבודתו של הנער הצעיר דנן, עבודה שאין אפשרות לאף אחד אחר מישראל לבצעה, כולל כל גדולי וצדיקי הדורות!

מעשה שאירע עם אחד מרבותי שליט"א. אחד התלמידים בישיבתו ניגש אליו ואמר לו בגילוי לב: "אומר לרב את האמת, עבודתי היא ברמה כל כך נמוכה, תפילות בלי כונה, חוסר הבנה בתורה וכו', מה אני שווה... אני כל כך מקנא בראש הישיבה, שהוא בדרגה כל כך גבוהה, תפילות מרוממות וגדלות בתורה וכו' ".

הזדעזע ראש הישיבה והשיב לו בריגשה: "חס ושלום! מי יודע מי גדול ממי? אתה חושב שבעולם הבא מושיבים לפי המעשים וההישגים לחוד? כבר אמרו בגמרא (ב"ב י:) עולם הפוך ראיתי! יתכן מאוד שאתה תהיה במקום גבוה ממני, כיון שכל דבר עולה לך בקושי רב, ולפי דרגתך הנך בר מעלה עצומה, ואילו אצלי יש דברים שבאים יותר בקלות, ואני נתבע לפי כוחותי...".

מתוך ספרו של הרב יחיאל פליסקין, "שתולים בבית השם - דרכי חינוך לאור המציאות בזמננו, בפרט לתלמידים מתמודדים" (הוצאת צוף)