12 שנים של מסע מרגש: תפילין במסע חובק עולם

הסיפור הבא התרחש על קו צרפת-ישראל. לא, הוא לא קשור לטרור שפוקד בימים אלו את המדינות, הוא דווקא מאיר את פניהם של אנשים טובים - שליחים מיוחדים. סיפורן של התפילין חובק עולם, הצליח לרגש אנשים רבים.

זה התחיל בסיפורם של שני נערים בני 16 ו-17 שעלו מברית המועצות והחלו להתחזק בשמירת מצוות. הם הגיעו לתנוער הנוער אור ישראלי, בנשיאותו של הרב גרוסמן ממגדל העמק. שם גילו אנשי הצוות שאותם בחורים לא ראו מימיהם תפילין. אפילו טקס מסורתי שנערך בבתים רבים של אנשים שאינם שומרי תורה ומצוות, לא נערך להם, והם מעולם לא הניחו תפילין.

כאשר נתקלים במקרים שדורשים מאמץ ומערך רציני, רגילים בסביבת הרב גרוסמן לפנות לעוזרו לשעבר, ישראל ירט, שהמקום נותר חקוק בלבו והוא אינו משיב פניהם ריקם בשום מקרה. גם הפעם, כמובן, התגייס מיד למלאכה, שבניגוד לציפיות, היתה די סלולה וקלה - אפשר לומר שבזכות תוכנת המסרים הידועה ווטסאפ, שכבר הוכיחה בעבר, אפילו בכתבה כאן בהידברות, שיש לה השפעות טובות, אם רק יודעים לקחת אותה למקומות הנכונים.

משה פרידמן - מנהל קבוצת הקואליציה

את ההודעה הבאה פרסם ירט בקבוצה שנקראת "הקואליציה", בניהולו של איש התקשורת משה פרידמן. שם נמצאים דמויות מפתח מהבארץ ומחו"ל, וכולם ברמה כזו או אחרת, עוסקים בצרכי ציבור.

"חברים יקרים ואהובים. הגיעה אלי כעת פנייה ממרכז אור ישראלי בדרום עבור שני בני 16 ו-17 שעלו מבריה"מ והתחילו לחזור בתשובה. התברר שפשוט מעולם לא הניחו תפילין. ההורים בבית לא דתיים בכלל ולא קנו תפילין כלל וכלל. הילדים יהודים עפ"י ההלכה ורוצים ומשתוקקים להניח תפילין. מי יכול לעזור להשיג לשני הנערים האלו תפילין? זו זכות עצומה. אולי בזכות חברי הקואליציה נצליח לסדר את זה"?

חמש דקות לאחר מכן התקבלה הודעה בקבוצה מאת מנחם ברומר, עיתנואי המתגורר בצרפת: "ירט - זוג תפילין עליי".

"אפשר לומר שזה היה הלם קל", משחזר ישראל ירט בשיחה עם הידברות. "חשבתי שאתחיל עכשיו לספר לכל אחד בפרוטרוט ולאסוף סכום לסכום, אבל לא דמיינתי שברגע אחד אקבל כבר זוג תפילין".

יגאל, תורם נוסף של זוג תפילין (צילום: משה לוי)

חברי הקבוצה לא יכלו להישאר אדישים וביקשו מברומר לספר מהיכן יש לו בכזו "שליפה" זוג תפילין. וברומר סיפר:

"זה קרה לפני 12 שנה. הייתי בדרכי לארצות הברית, לשמש כחזן בימים נוראים. הגעתי לשדה התעופה העמוס ביותר שהכרתי, ובזמן שחיכיתי נאלצתי להניח שם תפילין. מצאתי לי פינה מרוחקת מההמון, והוצאתי אותם. לפתע ניגש אלי יהודי מבוגר, נראה לפחות כבן 80. 'מה זה'? שאל בחיוך, כאילו הוא בוחן אותי. לא כל כך התייחסתי והתחלתי לקרוא 'שמע ישראל'. האיש פשוט חזר אחריי מילה במילה ועיניו נצצו עם דמעות. חשבתי לעצמי בלב, שזהו עוד יהודי שכנראה לא גדל בצל יהדות, אבל אז הוא התקרב וביקש שאניח לו גם. 'אלו תפילין', הסברתי לו. 'אני יודע', הוא ענה. 'הנחתי פעם אחת כאלו - כשהיתה לי בר מצווה'. כמובן שהנחתי לו את התפילין. באותו רגע התברר לי שאני חייב להתקדם לעבר הטיסה. אז שאל אותי האיש כמה עולות תפילין. אמרתי לו שהמחיר בערך אלף דולר. ללא היסוס הוציא האיש שטרות מכיסו וספר מול עיניי. 'קח', הוא אמר לי. 'תקנה בזה תפילין למי שאין לו'. אמרתי לו שאולי כדאי שיקנה לעצמו זוג, אז הוא אמר לי, 'אני כבר אקנה לעצמי אצל היהודים בניו יורק'. נפרדנו לשלום כל אחד לדרכו, ואני הלכתי עם הכסף, וחיכיתי להזדמנות שאוכל להעניק אותן".

12 שנה חיכו התפילין אצל ברומר, עד להודעה של ירט באותה קבוצה. הוא מיד העלה תמונה של התפילין ואפילו סיפר שהוא מסדר מיד משלוח עם אנשים שמגיעים לישראל מצרפת, עוד השבוע.

מהר מאוד, ודרך אותה קבוצה, הצליחו לארגן עוד כמה זוגות תפילין מתורמים שונים. "נפלאות ה'העתק הדבק', אומר משה לוי, מנהל אגף לוגיסטיקה באיחוד הצלה, שהעביר מיד את ההודעה לחברים שהוא מכיר, וקיבל פידבק חוזר מיגאל, בעל "דפוס ציון", שהחליט באותו רגע לתרום זוג תפילין. "ויש עוד אדם", מספר לוי, "שתורם דווקא תפילין. לא אוכל, לא כסף, רק תפילין. וכולם נרתמו ושמחו והבטיחו לדאוג שהתפילין יגיעו מידית לכתובת המתאימה".

בקרוב מאוד הן יגיעו לידיהם של הבחורים המתחזקים, שמשתוקקים לזכות בזוג תפילין משלהם. "ועמך כולם צדיקים".