לאישה
הבחירה בידינו
מעשה בעשיר שיצא לשוק, ופתאום נקרעו לו נעליו. הביט ימין ושמאל ומצא בקתה רעועה שעליה התנוסס שלט "סנדלר". נכנס אליו, וביקש שיתקן את נעליו הקרועות. את ההמשך המעורר אף אחד לא יכול היה לנחש
- הרבנית יעל כורסיה
- פורסם י"ח חשון התשע"ד
מי מאתנו אינה אוהבת לשמוע סיפורים? וכפי שרבי נחמן אומר: "כל העולם מספר סיפורים כדי להרדים אנשים, ואני מספר כדי להעיר אנשים". וכך היה בקבוצתנו, שכבר כל כך התגבשה. המנחה סיפרה את הסיפור ואנו התעוררנו.
מעשה בעשיר שיצא לשוק, ופתאום נקרעו לו נעליו. הביט ימין ושמאל ומצא בקתה רעועה שעליה התנוסס שלט "סנדלר". נכנס אליו, וביקש שיתקן את נעליו הקרועות. התחיל הסנדלר בתיקון, ואחר רבע שעה מסר את המנעל לידי העשיר. הביט העשיר במנעל, והנה צורתו עקומה. "איזו עבודה זו? מדוע אתה מזלזל כך?" שאל. "סלח לי, אדוני", אמר הסנדלר. "פשוט ראשי לא במקום. מרוב דאגותיי אני עומד להשיא את ביתי ואיני יודע מהיכן להשיג כסף לנדוניה, ולכן אני מבולבל". "בוא איתי!", ציווה העשיר. הלך הסנדלר אחרי העשיר אל ביתו, ולתדהמתו הוציא העשיר מהכספת מטיל זהב ונתן לו. "זה יספיק לך להשיא את כל בנותיך".
חזר הסנדלר אל ביתו שמח. מאותו יום התחיל לעסוק בעבודתו בשמחה גדולה, ועקב השמחה הייתה עבודתו בשלמות ושמו יצא בעולם כאומן גדול. אט אט התעשר אותו סנדלר מפאת שמו הטוב. יום אחד הלך הסנדלר העשיר בשוק והנה פגש באדם אחד ממרר בבכי. "מה קרה"? שאל אותו. "יש לי בנות להשיא ואין לי במה לקנות אפילו פת לחם", ענה האדם. "בוא אחרי" אמר הסנדלר. הלך העני אל ביתו של הסנדלר, ולתדהמתו נתן לו הסנדלר מתנה את מטיל הזהב שקיבל מהעשיר. לא האמין העני למראה עיניו. לקח את הזהב אל ביתו, והיכה בו בפטיש לבדוק את איכותו והנה נשבר הזהב והתגלה שמתחתיו יש ברזל בלבד. חזר העני אל הסנדלר העשיר וצעק: "מדוע רימיתני ונתת לי ברזל מצופה זהב?". "עכשיו אני מבין את סוד הצלחתי. אני ראיתי את מעשיו של העשיר בעין יפה, ואילו אתה הסתכלת על מעשיי בעין רעה", הפטיר הסנדלר.
"האמונה התמימה היא השפע האמיתי", כך סיימה המנחה את קריאתה, ולאחר מכן הוסיפה שהאמונה בחי העולמים הטוב והמטיב, המנהל את עולמו בחסד וברחמים, החיבור התמידי אליו, הקו שבכל רגע ניתן למתוח אליו - יכול לנסוך בנו תמיד תקווה ושמחה. כמו שכתוב בזוהר הקדוש: מי שעומד בהארת פנים למטה, כך מאירין עליו מלמעלה.
"התקווה והשמחה שמוטמעים בנו מהאמונה, מאירים בנו אור שמושך אלינו אור נוסף. דומה מושך דומה", אמרה המרצה. אפשר היה לחוש בקבוצה אי-נוחות מסוימת אצל מספר נשים, והמנחה הוסיפה ואמרה: "הבחירה תמיד בידינו להאיר או להחשיך את חיינו. אנחנו הבוחרות".