אל תעשה חשבון

בפרשת השבוע נקרא על הניסיון של עקידת יצחק, הניסיון העשירי והאחרון בו התנסה אברהם אבינו. ניסיון זה יתייחד באופיו בשני מישורים. האחד אישי. לקחת בן שנולד לאחר מאה שנה של צפייה ולעקוד אותו, לשחוט אותו, כיצד אפשר לעלות על השכל כזו סיטואציה? אך אברהם היה נאמן ודבק בבוראו והלך בלב שלם יחד עם יצחק לקראת העקידה, אך מעבר לפן האישי היה כאן את הפן הציבורי שהוא לא פחות קשה. ונסביר.

"אברהם העברי" נקרא כך בשם כולם. ומדוע? כי מאז הכירו את האלוקים בגיל שלש הלך והפיץ את שלהבת האמונה בקרב ההמונים, הרבה התנגדו לו ולאמונתו וכלל לא הצטרפו אליו, לכן נקרא "אברהם העברי" שהיה מעבר אחד וכל העולם מהעבר השני. עם השנים נהפך אברהם לסמל של מנהיג אמיץ ובלתי מתפשר מנהיג שעובד את אלוקיו בעיניים עצומות ודבק בו ללא עוררין.

ועתה שהגיע ניסיון העקידה היה בליבו של אברהם מחשבות רבות אודות ניסיון זה, שהלוא באומות העולם היה סוג של עבודה זרה הנקראת "העברה למולך" היו מבעירים מדורה ולוקחים תינוק חי ומעבירים אותו בתוך האש החיה והוא הקרבן לעבודה זרה, והנה בעוד האש צורבת בבשרו הרך עמדו לצד המדורה מספר מתופפים בתופים, והיו מתופפים בקול גדול ע"מ שלא ישמעו את קול בכיו של התינוק. נורא ואיום...

והנה אברהם אבינו המתנגד הגדול לעבודה זרה, הולך ועושה מעשה של הקרבת בן חי לקרבן אמנם בצורה יותר אלגנטית ופחות ברברית, אבל בכל זאת אותו רעיון! אברהם עשה חשבון מה יהיה על כל הדרך שסללתי והחדרתי כל השנים?

משל למה הדבר דומה למספר מטוסי קרב שהמריאו בדרכם למשימה סודית וצבאית, מפקד הטייסת היה המדריך וכולם טסים אחריו במרחקים קבועים וידועים, והנה לאחר מספר שעות טיסה מודיע המפקד בקשר: "טייסים טעינו בדרך אנו חוזרים לכיוון השני" וכי יש לו פנים להביט בפיקודיו, הלוא אתה המפקד, המדריך, המנחה?! כך הרגיש אברהם ועשה חשבון שאולי כאן עלי לסרב למען האלוקים שלא יתבזה שמו?

וכאן מגיע הניסיון אברהם אבינו הראה שכאשר אלוקים מצווה אל עושים שום חשבון!

ולהבין זאת היטיב נפתח כדרכינו בסיפור.

מעשה שהיה במלך גדול וחשוב ששלט על מדינו0ת רבות, ולו היה בן צעיר יורש העצר. רצה המלך לאלפו וללמדו בינה, שירחיב אופקים, שיצבור ידע רב בתחומים ושפות שונות, ולצורך כך שלחו למדינה מרוחקת שם היו גדולי המלמדים והפילוסופים. בטרם צאתו אמר לו המלך "בני יוצא אתה למסע ארוך, מסע שיקבע את עתיד חייך, שמור על עצמך ואל תבייש את חצר המלוכה, בקשה אחת לי אלייך אל תתערב לעולם!!!

"אבא איזו מין בקשה זו"? שאל הבן.

"בני זכור מה שביקשתי אתה בן של מלך אל תתערב" חזר המלך שוב על דבריו.

"בסדר אבא אני מבטיח" אמר.

בעומדו על סיפון האוניה נופף לשלום לאביו ועוד הספיק לשמוע את קריאת אביו "בני, אל תתערב, אל תתערב..."

חלפו ימים בן המלך השתלב בלימודים, ולמד חכמות רבות, נסע ממדינה למדינה, ומעיר לעיר תוך כדי שמירת קשר עם הוריו ע"י שליחת מכתבים. אך עם הזמן שכח את חום הבית והאווירה של ארמון המלוכה, אך את ציווי אביו שלא להתערב שמר מכל משמר, הוא לא התערב עם אף אחד.

ערב אחד השתתף בפאנל מיוחד שהתקיים באחד האולמות, באסיפה השתתפו שרים בכירים בממשלה ועוד מכובדים, תוך כדי השיחה התלקח ויכוח בקשר לפוליטיקה זה אומר בכה וזה אומר בכה. ובן המלך הצעיר מבין כולם נקט עמדה והשמיע אותה בעוז ובתקיפות שוב ושוב.

לפתע קם אחד מהשרים ואמר "וכי חושבים אתם שבחור זה הוא בן של מלך, הלוא הוא עבד גמור אני מכיר אותו מעיר הולדתו"

שקט השתרר באולם הכינוסים. והלה המשיך "אני מכיר אותו היטב, הוא עבד מפורסם אך מאוד ערמומי ונחש, הוא מתנהג ומתהלך כמו בן של מלך והוא בא ומשמיע כאן דעות בענייני המדינה מי הוא בכלל..."

כל העיניים הופנו אל בן המלך והוא התמלא כעס גדול ואמר "אתה לא מתבייש, כך אה מבזה את אבי המלך ואותי, לא עשיתי לך דבר למה אתה משמיץ אותי סתם, אמנם אתה מכיר אותי מעיר הולדתי ויודע אתה היטב שבן מלך אני"

כעת השרים הביטו אל השר הדובר ואמרו לו "הנה הוא אומר שהוא בן של מלך למה אתה סתם משמיץ?"

אמר להם "הוא עבד רמאי שקונה אתכם בחלקלקות לשונו, הנה כעת אני נזכר, שהיה לו כתם לידה בגב שלו, הבה נתערב שיפשוט את בגדיו ויוכיח ותראו שהוא אכן עבד, אם הוא הצליח להוכיח אחרת אני נותן לו חמישים אלף דולר! מסכים?

המחשבות התרוצצו בראשו אנה ואנה, הוא זכר את ציווי אביו שלא להתערב, אך אם לא יסכים להתערב יאמרו כולם שהוא העבד, ישליכו אותו לכלא על כל התקופה שהונה ורימה אותם, איזה בושות יהיה לאבי המלך ולכל המשפחה. אך אם אתערב ואוכיח לכולם שאין לי כל כתם בגב ואני בן המלך. אז יגדל כבודו של אבא ולא יבוא לידי ביזיון!

אבל אבא אמר לא להתערב! לחש לו קול בתוכו, אבל  כל מה שאבא לא מסכים שאתערב, כי בדרך העולם בהתערבות אחוזי הסיכויים להרוויח הם חמישים חמישים, אך עתה זה מאה אחוז הצלחה, אז ודאי שלמען כבוד אבא לא אתערב?!

אני מוכן להתערב! מתערבים על חמישים אלף דולר. אמר בן המלך בביטחון.

"מסכים" ענה השר. בן המלך פשט את חולצתו והראה לכולם שדברי השר הבל וריק. מחיאות כפיים נשמעו מכל עבר הלה מצידו שלשל לידיו חמישים אלף דולר.

בן המלך שב לארצו ובקבלת פנים עם אביו המלך אמר לו אבא קיימתי את בקשתך ולא התערבתי, חוץ מפעם אחת שהיה זה לצורך הצלת כבודך, סיפר בן המלך לאביו כיצד הלה השמיצו ברבים ואיך לבסוף הוכחו דבריו כהבל וריק.

ספק המלך את כפיו ואמר "אוי אוי מה עשית?"

"מה קרה אבא? אתה יודע איזה בזיון יכול היה להיגרם מזה?"

שב ואספר לך. אותו השר שהשמיץ אותך התערב עימי על מאה אלף דולר אם הוא יצליח להפשיט אותך קבל עם ועדה. הוא טען שהוא מסוגל, אני מאידך ציוותי עלייך שלא להתערב עם אף אחד. אבל אתה עשית חשבונות, חשבת שאתה יותר פיקח מאבא והנה ראה מה התוצאה גם אני צריך להוסיף לו עוד חמישים חוץ ממה שקיבלת, וגם ביישת אותי שבן המלך יעמוד עירום מול כל הקהל.

זה מה שקורה שעושים חשבונות. אברהם אבינו לא עשה שום חשבון, מה יאמרו ואיך אעשה זאת? אלא הוא הלך באמת ובתמים אחר ציווי ה' ולכן לא בחינם אנו אומרים בתפילה שלש פעמים ביום אלוהי אברהם.

הלקח עבורנו עצום. לכל אחד יש התמודדיות שונות אם זה בשמירת מצוות, בתוספת שעות לתורה, בהתחזקות בצניעות, ביראת שמים ועוד, ופעמים שאדם עושה חשבון אם אעשה כך יאמרו עלי כך, ושמא אפסיד מזה? ואולי זה מה שהוא שונה?

אלא עלינו ללמוד מאברהם אבינו שלא התפשר ולא עשה שום חשבון ובכל מצב הכי גרוע והכי קשה, הלך אחר רצון האלוקים ביושר ובתמימות, ואנו כבניו וממשיכי דרכו, עלינו לנהוג כך לדבוק כל העת ברצון ה' יתברך.

למדור פרשת השבוע באתר הידברות

פרשת וירא – כל הסרטים ב-VOD הידברות