מה חשוב יותר - האמת או השלום?

פרשתנו, פרשת וירא, פותחת בבשורת ה' לאברהם ושרה. לאחר עשרות שנים של עקרות, הקב"ה מבטיח לשרה שייוולד לה בן. שרה קיבלה את הבשורה בהתפעלות, שהרי לגביה, הזמן האפשרי להרות כבר חלף לפני שנים, ולמעשה בדרך הטבע אין כל סיכוי שהיא תלד.

את התפעלותה של שרה מתארת התורה בפסוק: "וַתִּצְחַק שָׂרָה בְּקִרְבָּהּ לֵאמֹר אַחֲרֵי בְלֹתִי הָיְתָה לִּי עֶדְנָה וַאדֹנִי זָקֵן". כיצד אלד? הרי בעלי, אברהם, כבר זקן מכדי ללדת. תגובת הקב"ה לצחוקה של שרה לא איחרה לבוא: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָהָם, לָמָּה זֶּה צָחֲקָה שָׂרָה לֵאמֹר הַאַף אֻמְנָם אֵלֵד וַאֲנִי זָקַנְתִּי". אם נדקדק במילים נבחין, שהקב"ה מצטט את דברי שרה לא באופן המדויק. הרי בלשון של שרה לא נאמר 'ואני זקנתי', אלא 'ואדוני זקן', ומדוע שינה הקב"ה מדברי שרה, שכביכול אמרה שהאשמה בה ולא באברהם?

חז"ל לומדים משינוי זה יסוד גדול: אנו יודעים שחותמו של הקב"ה הוא אמת. האמת היא יסוד היסודות ביהדות: "אני ה' אלוקיכם – אמת!", אנו מכריזים בקריאת שמע. התורה מחנכת אותנו לדבוק באמת ולהתרחק מן השקר. והנה, למרות כל זאת, הקב"ה משנה מן האמת, כאשר האמת תגרום למחלוקת. כשמדובר בהשכנת שלום בין איש לאשתו ובין אדם לחברו, מותר לשנות מן האמת. כך מלמדים אותנו חז"ל. הקב"ה מצטט את שרה, אך בציטוט זה יש עילה לחשוב שהיא מטילה את הפגם על אברהם, לכן הקב"ה מעדיף לשנות ולומר: שרה הודתה שהפגם בה. 'ואני זקנתי', מצטט הקב"ה את שרה, ולא 'אדוני זקן'. כל זה מפני השלום.

את היסוד הזה של 'משנים מפני השלום', אנו מוצאים גם אצל אהרן הכהן. חז"ל מספרים לנו, שכאשר ראה אהרן שני אנשים מסוכסכים, היה הולך לאחר זמן לאחד מהם ומספר לו שחברו מצטער על מה שקרה, והוא ממש מתחרט על כל המריבה. לאחר מכן היה ניגש אל הצד השני והיה גם חוזר על דבריו, כמה שחברו מצטער על מה שקרה והוא היה רוצה מאוד לשוב ולהיות חבר שלו... לפעמים אהרן היה הולך ושב כמה פעמים, לפעמים באותו יום, לפעמים בהפרשים של ימים, אך המטרה היתה זהה: הוא דאג להרים את המערכת של הקשרים שביניהם, עד כדי שכשהיו נפגשים - היו מתחבקים, לוחצים ידיים, מוחלים אחד לשני ומגיעים לשלום ולשמחה.

אהרון היה משנה קצת מהאמת, מדוע? כי גדול השלום. מכאן יש ללמוד, שהשלום חשוב יותר מן האמת. הקב"ה כביכול מורה לנו שכאשר נקבל שלום ע"י שינוי משהו מן האמת, זה משתלם. מדוע? כי השלום הוא הדבר האמיתי והחשוב מכל דבר אחר.

זה אחד התפקידים הגדולים של כל אחד מאיתנו כיום, להרגיש כמה שיותר אהבה ואחווה כמה שיותר אחדות, לפעול יותר לשיחות, להידברות, לנעימויות, ולא חלילה לדבר על דברים שגורמים לריחוק ולקצרים. וממילא נזכה לברכת השלום: "ה' עוז לעמו יתן, ה' יברך את עמו בשלום".

נערך מתוך הרצאת הרב באתר הידברות

למדור פרשת השבוע באתר הידברות

פרשת וירא – כל הסרטים ב-VOD הידברות