חיים בצל האיום: היהודים באנטרוופן חרדים

שבוע לאחר המאורעות בפריז, הגיעה הודעה אל ארגון 'השמירה' הבלגי: "יש פשיטה של כוחות ביטחון על תאים אסלמיים קיצוניים", אמר איש הקשר של המשטרה. "צריך להעלות את הכוננות ואת האבטחה". הארגון לא הופתע. ידע שהמציאות תהלום בפנים המודאגות שלו. ידע שבסופו של יום שחור תיאלץ גם בלגיה להתעמת עם האגרסיביות הדתית. "והנה, עכשיו הוא הגיע", נאנח מתתיהו לנגסאם, איש 'השמירה' שבאנטוורפן.

יהודי בלגיה היו הראשונים ללמוד על בשרם את פשר הטרור החדש, זה שצמח בסוריה ופשט ידיים רצחניות לאירופה. הוא הקיז את דמם בטרם שמע העולם על המדינה האסלמית ובטרם הבדיל בין אבו בכר אל בגדאדי לאוסמה בן לאדן. ביום שישי, ערב שבת פרשת שמות, כאשר עיני כולם עקבו בדאגה אחר המתחולל במרכול הכשר שברובע ה-12 בפריז, נזכר לנגסאם בכאוס שהתרחש בבריסל בשעה שמהדי נמוש, איש דאעש, שב מסוריה, נכנס עם קלצ'ניקוב למוזיאון היהודי ורצח ארבעה איש, בהם שני ישראלים.

זו הייתה המכה הראשונה של הארגון האיום, והיא הונחתה לפני שהמערב הכיר באכזריותו. אבל האירוע שקע, משום מה, בתהום הנשייה ונעלם מתשומת הלב הציבורית. "באירופה עדיין לא הבינו את הסכנה שבאסלמים הקיצונים שיוצאים להילחם במזרח התיכון וחוזרים קנאים יותר ומיומנים יותר", מסביר לנגסאם, "אבל אנחנו כבר הנחנו את האצבע על המורסה. באותו יום ידענו שדברים השתנו. שמה שהיה כבר לא מה שיהיה. שעלינו להכין את עצמנו לקראת דאגת קיום חדשה כדי למנוע את הגרוע מכול. הגברנו את האבטחה ואת הכוננות. הידקנו את נהלי השמירה. אבל, לצערנו, המסר לא נקלט.

"מספר חודשים עברו, וגם צרפת למדה את הלקח הנורא. לא רק היהודים, אלא אף הגויים. בבלגיה היו שאולי אמרו: 'זאת רק צרפת. המפגע במוזיאון הגיע מצרפת, הטבח בפריז נערך גם הוא על ידי צרפתים'. ועדיין, בערב השבת ההיא הפנמנו שהפעם הסכנה מוחשית".

עברו מספר ימים נוספים והתברר כמה היא קרובה. צמודה. ממש מתחת לבית. בערב יום חמישי האחרון דווח על פעולה מקיפה למעצר רשת טרור גדולה שפזורה ברחבי הממלכה הפלמית. המשטרה סימנה קבוצת ג'יהאדיסטים ששבה לבלגיה מסוריה והתכוננה לקראת גל פיגועים. מספר פעילים נעצרו. במהלך מבצע בעיר ורוויה שבמזרח המדינה התגלה מחסן נשק. המחבלים שהיו במקום התבצרו וירו לעבר השוטרים. "החשודים פתחו באש מנשק צבאי על כוחות הביטחון במשך כמה דקות לפני שנוטרלו", מסרו כוחות הביטחון.

"כמה נעצרו בסך הכול? האם יש טרוריסטים נוספים שמהלכים חופשי? האם ראש החוליה נעצר? האם היו שהצליחו להימלט? למשטרה לא היו תשובות ברורות לתת לנו", אומר לנגסאם. "הערפל סמיך. מפקד המשטרה ניסה להרגיע אותנו: 'גילינו בעיקר תכניות לפגע בגופים רשמיים, כמו משרדי ממשלה, מוסדות האיחוד האירופי בבריסל ותחנות משטרה. לא בקהילה היהודית'. אבל פתאום חזרו המראות של פריז. האם המרדף שמתנהל עכשיו אחר הטרוריסטים לא יוביל אותם אלינו? האם אין מחבל שהחליט ברגעים אלה לבחור בדרך הקלה ביותר ולפגוע בילדים ובאזרחים תמימים שכל חטאם הוא שהם יהודים?".

זה היה הרגע שבו החלו לזרום שיחות טלפון אל מוקד הארגון. הקהילה כולה רצתה לדעת מה עושים. מענה החלטי לא היה.

הנחישות לא צריכה אקדח

ליהודי אנטוורפן ותק אירופי ארוך שנים. הקהילה מורכבת משתי קבוצות מרכזיות - 'מחזיקי הדת' החרדית-חסידית בראשות הגאון רבי אהרון שיף, ו'שומרי הדת' הכללית בראשות הגאון רבי דוד משה ליברמן - וחבריה מתגוררים בעיקר באזור מרכז העיר, לא הרחק מרובע היהלומים המפורסם. יש בה ייחודיות, אווירה יהודית חמה ולבבית ואטמוספירת עיירה של פעם. השטעטל של אירופה עם רבנים גדולי עולם, אדמו"רים ידועים ומוסדות חינוך על טהרת הקודש.

כבר לפני כשלושה עשורים ספגה הקהילה פיגוע חמור. ילד יהודי נרצח בידי טרוריסט מוסלמי שזרק רימון לעבר קבוצת תלמידים שהמתינה להסעה לקמפ של תנועת אגודת ישראל. בתגובה הוחלט על הקמת ארגון 'השמירה', שנועד לפטרל בסביבה היהודית ולאבטח את מוסדות הקהילה המרכזיים. במהלך השנים התרחשו פיגועים קשים נוספים. בין היתר, הוצבה משאית תופת מול בית הכנסת שברובע היהלומים. מאז תוגברה השמירה וננקטו אמצעים מיוחדים, ולצד המוסדות הוצבו מאבטחים.

לנגסאם נכנס לתמונה המורכבת לפני מספר שנים. הוא נולד בארצות הברית, ולאחר שסיים את לימודיו בישיבה בארץ ישראל עבר להתגורר באנטוורפן כחבר בחצר הבעלזאית, הגדולה בחצרות החסידיות בעיר. לפרנסתו הוא מנהל מסעדה כשרה, ולנפשו מתנדב בארגון החרדי. "הצטרפתי בזמן האינתיפאדה השנייה", הוא מספר. "אני זוכר את הפיגוע הנורא במלון 'פארק' בנתניה, שבעקבותיו יצא ראש הממשלה דאז, אריאל שרון, למבצע חומת מגן. כמו בכל פעם שישראל נלחמת במזרח התיכון שרר מתח רב באנטוורפן בשל תגובות של גורמים מוסלמים. כמה יהודים הוכו ברחוב. במקרה אחר התנפל אדם אלים חמוש במקל על אברכים חסידיים וחבט בהם בכוח. אחד נפצע וידו נשברה. סביבו עמדו אנשים בחוסר אונים. המשטרה איחרה להגיע, והפורע המשיך להשתולל ללא הפרעה. הגענו למסקנה שאם לא נעשה משהו אף אחד לא ימלא את החלל במקומנו. עלינו ללמוד להתגונן בעצמנו במקום להמתין בחוסר אונים עד שכוחות השיטור יתפנו. התאגדנו כקבוצה, כעשרים אברכים חסידי בעלזא, ונכנסנו לארגון".

בינתיים הוא הספיק להתפתח, לקשור קשרים הדוקים עם המשטרה המקומית ולהפוך לגוף המרכזי המנהל את אבטחת הקהילה היהודית. הוא פועל בשיתוף פעולה ביטחוני עם הגורמים הרשמיים ובפיקוח המו"ץ הרה"ג רבי זעקיל פולק. "כ"ק מרן האדמו"ר מבעלזא מעודד מאוד את ההתנדבות ורואה בה עניין חיוני. הרבי מעורב לא פעם בשאלות הנוגעות למתנדבים. מתייעצים איתו בנושאים חשובים, והוא תמיד משמיע דברי חיזוק ומדגיש את החשיבות של הארגון".

'השמירה' של אנטוורפן שונה מ'השומרים' של בורו פארק מבחינות רבות. החוק הבלגי אוסר לאיש זולת אנשי ביטחון לשאת נשק, וחברי הארגון לא מצוידים באקדחים. הם מסתפקים במכשירי קשר ובציוד הגנה. עם זאת, הם מאומנים על ידי המשטרה כיצד לנהוג בעת שמתרחש אירוע חריג. בנוסף, הם לא נושאים מדים ולא מסתובבים במכוניות שממותגות כרכבי אבטחה. "להפך: התפיסה שלנו אומרת שאין לבלוט בשטח, ועדיף לשמור על פרופיל נמוך. בלי שיבחינו בנו אנחנו יכולים לסייר ליד תלמודי התורה ובתי הכנסת ולמצוא חשודים. במידה שמתרחש משהו בקהילה מתעדכן המוקד שלנו, ואנחנו מוזעקים לשטח במטרה לבדוק מה קורה".

במהלך השנה האחרונה עברו חברי הארגון תדרוכים רבים, בעיקר בעקבות החמרת הסכנה מצד הג'יהאד הקיצוני. בלגיה אינה המדינה הגדולה ביבשת אירופה אבל, למרבה הפלא, רושמת את המספר הגדול ביותר של צעירים שערקו לדאעש שבסוריה. מאות מבניה שוהים ברפובליקה הערבית המסוכסכת. במדינה אף פועל ארגון 'שריעה לבלגיה' תחת מנהיגות אדם המכונה 'אבו עמראן'. האיש, ששמו האמיתי פואד בלקאסם, מטיף למען דאעש ומסית לאלימות. הוא עושה זאת בצורה מתוחכמת המקשה על הרשויות לעצור אותו. בראיון איתו הצהיר שהוא מגנה את הטרור. של מי? "זה ברור: אנחנו מגנים את הטרור של אמריקה, את הטרור של המערב, את הטרור של היהודים בפלסטין, את הטרור שמתבצע לשם הפצת הדמוקרטיה והכפירה". כן הוא נגד הרג חפים מפשע, אבל אלה שעושים זאת הם דווקא המערב וישראל. בראיון אחר אמר: "השיטה הדמוקרטית צריכה ליפול, ובמקומה יש להחיל את חוק השריעה. אנחנו קוראים למוסלמים לקום ולבקש מא-ללה ניצחון. אנחנו ניקח את אירופה ואת רומא, וגם הדגל השחור עוד יונף מעל הבית הלבן".

אחד מראשי הארגון התראיין לא אחת משדות הקרב בסוריה וקרא לצעירים לפגוע במערב. לאחרונה התבשרו הבלגים שהטרוריסט הבכיר שייצאו נהרג מטיל שנפל בקרבת עמוד חשמל. כתוצאה מהפגיעה הוא התחשמל ומת, אבל העוצמה שלו לא נעצרה. היא התעצמה מתחת לאף הבלגי, שהיה עסוק מדי בפרליני שוקולד. האירוע בפריז והמרדף במזרח המדינה היוו קריאת השכמה שהעירה את האזרחים האדישים אל עולם הביעותים.

צנחנים כבשו את העיר

החרדה נקטה בצעדים מעשיים: הכוננות עלתה לרמה הכמעט גבוהה ביותר. למרות העובדה שלא היו התרעות קונקרטיות נקראו הרשויות להגביר את המוכנות. המשטרה מיהרה לשלוח כוחות נוספים מול הריכוזים היהודיים, וראשי הקהילות התכנסו והחליטו שעדיף לבטל את הלימודים. בתי הספר הגדולים, 'תחכמוני', 'יבנה' ו'יסודי התורה', הודיעו להורים שהשערים ננעלים עד יעבור זעם.

"אנחנו, חסידי בעלזא, סקרנו את ההתפתחויות בפני מנהלי המוסדות, והם התייעצו עם כ"ק מרן האדמו"ר מבעלזא", מספר לנגסאם. "חשבנו שהמצב מתוח, אבל לא הייתה אינדיקציה לפיגוע. כך גם סברה המשטרה, שלא הורתה על סגירת מוסדות החינוך. היא הייתה בעד המשך נורמליזציה והבטיחה שתתגבר נוכחות בבתי הספר שיחליטו לפעול כרגיל. הרבי שקל את תמונת המצב, הכריע שניתן לקיים את יום הלימודים ובירך אותנו שיהיה בסדר. בעוד מרבית המוסדות היו סגורים ביום שישי הלכו הילדים שלנו לתלמודי התורה, וכמצופה הכול עבר חלק".

למרות שהפניקה הייתה מוגזמת, להחלטה העצמאית על השבתה היו תוצאות מועילות. "לאחר הפיגוע בבריסל תגברה המשטרה את אנשיה סביב המוסדות היהודיים, אבל מספר שבועות מאוחר יותר לא הצליחה לעמוד בהחלטה, ונאלצה לצמצם פריסה. חששנו מאוד שזה יקרה גם הפעם - יפטרלו יום-יומיים, ומחוסר ברירה יפסיקו. בארט דה וובר, ראש עיריית אנטוורפן, התחנן לעזרה וביקש שיכניסו כוחות צבא לעיר כדי לסייע למשטרה לטווח ארוך. הממשלה גמגמה, אבל כשגילתה שהקהילה היהודית ביטלה לימודים הבינה את רצינות העניין והסכימה לשלוח כוחות צנחנים".

בבוקר השבת הגיעו טורים ארוכים של משאיות צבאיות בצבע זית, ורחובות עיר הנמל הבלגית מלאו בחיילים חמורי סבר בכומתות אדומות ותתי מקלע. אווירה של מלחמה. "זו תחושה לא נעימה, אבל היהודים רגילים לשוטרים שמאבטחים את המוסדות. החיילים רק מילאו את מקום המשטרה. כלום כבר לא חדש לנו. בתחילה הילדים התעניינו בנוף הלא שגרתי, אבל מהר מאוד השלימו איתו. בעבר היו ניידות משטרה, והיום משאיות צבאיות".

ובכל זאת משהו השתנה: "הפעם הקיפה האבטחה גם את רובע היהלומים ומקומות מרכזיים בעיר: בית העירייה, הכיכרות הגדולות, תחנות האוטובוסים. לא רק היהודים זכו לשמירה. בלגיה הבינה שכל המדינה נמצאת תחת איום. אבל כולם מסתגלים. הבוקר העמידו שיירת משאיות לא הרחק מהמסעדה שלי ואף אחד לא הרים גבה. עכשיו זה כבר לא רק עניין יהודי. יש שותפות גורל ואיום משותף, ומקבלים את צעדי המנע בהבנה".

איך מתייחסים השכנים הנוכרים אליכם?

"לפחות באנטוורפן כמעט אין אנטישמיות ימנית מהסוג הישן. השנאה העיקרית נושבת מהמהגרים המוסלמים. הבלגים ידידותיים, והשלטונות מנסים לסייע ליהודים. גם ראש העיר פמיליארי מאוד. יהודים רבים בחרו בו".

כארגון, איך התמודדתם בשבת האחרונה?

"החיילים סייעו מאוד לתחושת הביטחון, אבל גם 'השמירה' נטל אחריות על הנושא והוציא שורת הוראות שגובשה עם המשטרה המקומית. ההוראות כללו אמצעי בטיחות והנחיות להגברת ערנות. אחד הכללים המרכזיים ביקש לדאוג לכך שלא תהיה כניסה חופשית לבתי המדרש ובתי הכנסת. חולק דף הדרכה מיוחד שהכנו, ובמקומות מסוימים נשאו גבאים נאומים במהלך השבת כדי לוודא שציבור המתפללים מפנים אותו. הרבנים הגר"א שיף והגרד"מ ליברמן חתמו על מכתב וקראו לאנשי הקהילה לפעול על פי הוראות הארגון ולא לסטות מהן. הייתה הרגשה של אחדות שבכוחה להתגבר גם על המשבר הנוכחי".

מניינים לא בוטלו. "לא היה צורך. מאמצי האבטחה הספיקו והעניקו את כל הדרוש מההיבט הזה. במקומות נוספים אף החמירו עליהם. בבית המדרש של בעלזא, למשל, בדיוק הותקנה דלת כניסה חדשה, חסינת כדורים, שמונעת את כניסתו של מי שלא מודע לקוד הפותח אותה".

אין חשש שבעוד מספר שבועות יעזבו החיילים ושוב תיוותר הקהילה ללא אבטחה?

"אני מקווה שהממשלה תעשה הכול כדי להשאיר אותם ואת סף המיגון, לפחות כל עוד הסכנה קיימת. הממשלה גם יצאה עם חוקים שאמורים להילחם בסכנת האסלם הקיצונית מהשורש".

כאן כדי להישאר הרבה

לפחות בתחום הזה אפשר להיות אופטימיים. עד כה קראו פעילי הג'יהאד בגלוי ובמוצהר להחלת האסלם בבלגיה ולגיוס נערים לדאעש. צעירים יצאו לסוריה, נלחמו בשורות הארגון ושבו הביתה בלא שאיש יעשה דבר. התקנות החדשות לא מאפשרות הסתה בוטה נגד יהודים, מפקחות על הגורמים הקיצוניים ומאפשרות שלילת אזרחות ממי שחשוד כחבר במדינה האסלמית. עכשיו מקווים הבלגים שהצעדים האלה יגרמו לצמצום התופעה המסוכנת ולהקטנת הפורענות שנשקפת ממנה.

במקביל, מבקשים רבנים להתיר ליהודים לשאת נשק, בעוד אחרים מתנגדים. "אני יכול לומר שרבים מאיתנו סבורים שההסמכה להגיב בירי אמורה להישאר בידי המשטרה", אומר לנגסאם בזהירות. "שאף אחד לא יחשוב שהוא יכול להחליף אותה או את הצבא בתפקיד. הם האחראים הבלעדיים על הביטחון, ועליהם מוטלת החובה לדאוג לשלום האזרחים, כולל היהודים. לכן כל הדיון תיאורטי בלבד. אז אנחנו לא נושאים נשק, אבל מסייעים לכוחות השיטור בדרכים אחרות".

יש דיבורים על עזיבה ועל עלייה לארץ ישראל?

"אין מקום בטוח עבור יהודים בעולם. איפה בטוח? גם בירושלים יש פיגועים. באנגליה הסיכון גדול לא פחות. גם בה יש התרעות ללא הפסקה, ויש שטוענים שהמצב אצלה חמור יותר מאשר בבלגיה. ארצות הברית חוותה את הפיגוע הנורא בתולדות פיגועי הג'יהאד ומקבלת איומים בלתי פוסקים נגד יעדים אחרים. אני שואל שוב: איפה בטוח? אנחנו כאן כדי להישאר. ברוך ה', הקהילה משגשגת ורבנים ואדמו"רים גדולים מכהנים בה. היהדות פורחת ונאצלת, מאוחדת וחמה. מוסדות החינוך מפוארים. אנחנו אמורים רק לסייע לחברי הקהילה לחזור לשגרה ולפעילות רגילה במהירות האפשרית עם מקסימום אבטחה אפשרית ומינימום חששות ודאגות".

כעת מוטלת על הארגון מעמסה רבה. המתנדבים מהווים כתובת לכל שאלה ואירוע, ובימים האחרונים הגבירו עשייה. מתגייסים חדשים שהצטרפו לאור ברכת הרבנים מנסים לעזור. לנגסאם יוצא כל ערב, עם סיום יום העבודה, לסיור. "הגברנו פטרולים ליד בתי המדרש, תלמודי התורה, גני הילדים ובתי הספר, ולאור הלקח מפריז גם ליד חנויות יהודיות גדולות. חובה להראות נוכחות כל הזמן ולשמור על עיניים פקוחות. מספר פעמים היה עלינו לבדוק חשודים ששוטטו ליד מקומות יהודיים הומים. בדקנו את זהותם, ובכל חשד קל הבהלנו את המשטרה. בסייעתא דשמיא, עד כה לא נרשמו בעיות".

בתחילת השבוע חגגה הקהילה הכנסת ספר תורה לבית המדרש הגדול 'אוסטן'. "התקיימה ישיבת היערכות מיוחדת עם המשטרה. היו מעט חששות. לא כולם היו מרוצים מהעובדה שעל פי התכנית תצא תהלוכה גדולה לרחובה של עיר; אנשים עלולים לעסוק בחגיגה ולא להבחין במתרחש סביב. אבל על דעת הכול הוחלט לא לוותר עליה, ולקיים את הכנסת ספר התורה כרגיל. הזעקנו אנשים שאבטחו את האירוע, פיקחו בשולי השמחה הגדולה ווידאו שהכול יעבור בשלום".

והכול עבר בשלום. המון חוגג וילדים עם לפידים המחישו יותר מכול שאנטוורפן שבה לרגיעה. למרות התחזיות. זכות התורה הקדושה ששמרה עלינו בכל שנות גלותנו תעזור לנו לגבור על כל הסכנות, בטוחים יהודי הקהילה וצופים לעבר העתיד. אולי הוא בטוח יותר משחשבו.

הכתבה פורסמה לראשונה במגזין "בקהילה". למבצע מנויים מיוחד, עבור גולשי הידברות, הקליקו כאן.