פרשת בשלח
ליקוטי פרשת בשלח
רמזים, ראשי תיבות ופירושים ייחודיים בפרשת השבוע, פרשת בשלח
- שלמה אלביליה
- פורסם כ"ט טבת התשע"ד
בפרשת השבוע מגלה פרעה שעם ישראל אינו מתכוון לחזור למצרים, ומחליט לרדוף אחריו. "ויאסר את רכבו ויקח שש מאות רכב... וכל רכב מצרים". שואל רש"י: מהיכן היו הבהמות הללו? אם משל מצרים, הרי נאמר "וימת כל מקנה מצרים". ואם משל ישראל, נאמר "גם מקננו ילך עמנו". אלא היו מהירא את דבר השם.
איפה היראה מכאן? היה רבי שמעון אומר "כשר שבמצרים הרוג, טוב שבנחשים רצוץ את מוחו. שמעשיהם אינם שלמים. לכן שילמו על כך בים, שנאמר 'סוס ורוכבו רמה בים'. וסוס למה נהרג? הרי שסייע ביד המצרי. לכן בלשון הרע - שלושה נענשים. כשאדם מקשיב ללשון הרע, הרי זה מסייע בידו...
"והנה מצרים נוסע אחריהם וייראו מאד. ויצעקו בני ישראל אל ה'". ידוע ששערי דמעה לא ננעלו. החלו לבכות, אך פעמים שצעקה ותפילה לא מספיקים.
מצרים ממשיכים להתקרב, והלחץ מתחיל. "ויאמרו אל משה: המבלי קברים במצרים לקחתנו למות במדבר, כי טוב לנו עבוד את מצרים ממותנו במדבר". החל פרעה לבלבל את ישראל. במצרים לקחתנו למות במדבר =ר"ת מבלבל.
ידוע במדרש שנחלקו לכמה כתות. אלה אומרים ניכנע, אלה אומרים נכנס לים, וחלק מתפללים. ה' יתברך אומר למשה 'דבר אליהם ויסעו'. פעמים שצריך צעד, וכגודל הביטחון - כך ההצלחה. "ה' יילחם לכם ואתם תחרישון. "ואתה הרם את מטך ונטה" = ר"ת אומה. דהיינו, תוביל את העם. ויבואו בתוך הים ביבשה וחששו עד שבא נחשון בן עמינדב... ויסע מלאך האלוהים.
אומר רש"י, שהיו ישראל נתונים בדין באותה שעה - אם להינצל אם להיאבד עם מצרים. והמשיך עם ישראל באמונתו לתוך הים. "ויאר עמוד האש את הלילה", אומר רש"י. והלך לפניהם כדרכו. ויא"ר - אותיות "ראוי עם ישראל לאור".
"ויבואו בני ישראל בתוך הים ביבשה. והמים להם חומה מימינם ומשמאלם" - פעם חומה ופעם חמה, דהיינו מידת הדין. כך בכח הדיבור. אם תשתמש בה נכון - היא תהיה חומה, בצורת שפתיים ושיניים. ואם תקלקל - אז חמה.
ויאמר מצרים "אנוסה מפני בני ישראל". אנוסה, אותיות האסון. רק עכשיו מתחילים להבין את גודל האסון אליו נכנסו. ויושע השם ביום ההוא את ישראל מיד מצרים. וירא ישראל את מצרים = ר"ת איום. דהיינו נגמר האיום, והם ראו את הגופות נפלטות על שפת הים.
"ויאמינו בה' ובמשה עבדו, ואמרו שירה, ויבואו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם. על כן קרא שמה מרה. וילונו העם" - הפסוק רומז לחייו של האדם. כאשר הוא בא למקום שאין בו תורה, אז הכל רע ומר. לעתיד לבוא ישאלו כל אדם: מרתה? אותיות 'הרמת את עצמך וניסית להתחזק'? בפסוק רמוז איך לצאת ממצבים כאלה בחיים: על ידי תפילה. על כן=ערבית. קרא שמה=קריאת שמע. שמה=שחרית. מרה=מנחה. ואם נעשה זאת - ימתקו המים. שבת שלום.
לעילוי נשמת זרי בת פרחה ע"ה.