לאישה

בתוך שנה וארבעה חודשים שכלה אודל מרציאנו את בנה הקטן ואת בעלה יוסף שהתקשה להתמודד עם אובדן הבן. למרות שהשכול התדפק על דלתה פעמיים, מרציאנו נושאת את עיניה לשמיים ומודה: "הכול לטובה, אם הקב"ה נותן ניסיון – הוא נותן כוחות להתמודד אתו. אין ייאוש בעולם"

ענבר אלקלעי חלתה בגיל צעיר במחלה שמזוהה עם אנשים מבוגרים. מזה כשש שנים היא מנהלת דיאלוג מורכב, אמיץ ואמתי עם הקשיים שמזמנת לה המחלה. על הדרך היא התקרבה לבורא עולם, התחזקה וחזרה לשמור שבת

הרגע הזה שבו אורנה רוני זינקה למים ופגעה בסלעים חקוק בזכרונה לפרטי פרטים. היה זה רגע בעל משמעות מכרעת אשר שינה את חייה מקצה אל קצה. " מנערה צעירה ומלאת חיוניות ומרץ הפכתי למשותקת בארבע גפיים. למרות הפגיעה האנושה אני חיה היום חיים שלמים ובעלי משמעות"

מלי שמעוני חלמה לפרוץ בגדול, להופיע בקיסריה ולהטביע חותם כזמרת בז'אנר הים-תיכוני. בשיא הצלחתה החליטה לחשב מסלול מחדש. היא טסה למזרח הרחוק, עשתה חשבון נפש וחזרה בתשובה. היום היא שרה רק בפני נשים: "אני מחזקת בנות, ומעוררת אותן"

אסנת אבנעים תומכת ומלווה אנשים שמוגדרים מבחינה רפואית כחולים סופניים. היא לצידם במסע הפרידה מהחיים כדי להתפלל, לסגור מעגלים ולהחזיק יד בנשימות האחרונות. ויש לה לא מעט תובנות, דווקא על החיים

"לא אוכל לגדל את בתי, איני מסוגלת לעבור זאת שוב", בכתה רינת נרינסקי לאחר שאובחנה אצל בתה מחלת ניוון שרירים –ממנה נפטרה בת נוספת שלה. תגובתו של הרב הובילה למסע של 19 שנה בהן ליוותה רינת את בתה, באהבה, בחום ובאמונה

אחרי שגילתה את המחול, הרגישה גיטי פורגס שהיא חייבת לפרוץ איתו קדימה. מאז, היא הפכה לכוריאוגרפית מצליחה, שמנהלת להקת מחול ומעלה מופעים לנשים מכל המגזרים

מסרגות של אהבה: כ- 30 נשים מאזור השרון והמרכז מאמצות את הפגייה בבית החולים פורייה, וסורגות עבורם כובעים מרהיבים מצמר. רינה פנחסוב, יוזמת הפרויקט: "אנחנו סורגות כובעים מיניאטורים, ומתפללות שיגדלו"

זה התחיל מרעיון שהועלה בשיחת טלפון פשוטה, והמשיך להתגלגל עד להוצאת גיליון המיועד לבנות בשידוכים ומופץ באלפי עותקים. "רצינו שכולן ירגישו בסירה אחת", מסבירה תמר, העומדת מאחורי היוזמה

מאז שיוספה שירה זוכרת את עצמה, היא אהבה לשיר, בצבא הייתה סולנית ולאחר מכן טסה לחו"ל והוציאה דיסקים עם טובי הזמרים. עד לרגע בו נקטע הכל והיא נחשפה לאמת

ביום הולדתה של בת-שבע (שבו'ש) גבאי ז"ל שנפטרה ממחלה קשה, נולדו לדודתה תאומים. הבן והבת נולדו בחלוף 17 שנים של תפילות, דמעות, אכזבות וציפיות לישועה. האם, אביטל: "דודתה טיפלה בה במסירות, קבלנו חיבוק מהקב"ה"

מאז חודש תמוז ליווינו את הדרך שעשתה טליה צימברג (22) בדרכה להפוך ליהודייה, במסגרת הטור המצליח "מיומנה של גרת צדק". התרגשנו יחד איתה, הזדהינו, כאבנו ועודדנו. לאחרונה היא נפרדה מהקוראים, וסיפרה בראיון מיוחד לאתר הידברות על חייה

בגיל 43, כשהיא סבתא לנכדה, עוסקת בנדל"ן ומגדלת שמונה ילדים, מוציאה הזמרת והיוצרת ריקה רזאל אלבום בכורה. "לא היה פשוט לעמוד מהצד ולראות שהאחים שלי משמחים ומופיעים, ואני נשארת בחוץ", היא מודה בראיון לאתר הידברות

מתוך 700 מקוואות טהרה, רק עשרות בודדות מונגשות לנשים עם מוגבלויות. "זה מעליב בכל קנה מידה", אומרת ד"ר רויטל סבירסקי מנהלת השלוחה הצפונית בעמותת 'נגישות ישראל'. האם נזכה לראות שינוי בקרוב?

בת-אל אליאב הקימה את מיזם 'זמן לסדר' מתוך אמונה שכל בית יכול להפוך למסודר. כיום היא עוברת מבית לבית, מחלקת טיפים ועצות, וגם מאמינה בעצמה: "אנחנו דור של הגשמה עצמית, וזוהי מעלתנו"

דפנה אזרזר הייתה בשנות העשרים לחייה כאשר התגלתה אצל בנה אילאי בעיה רפואית שגרמה לו לסיבוכים ולפגיעה מוחית. כיום, כשאילאי כבר בן 14, היא מספרת על האתגרים היומיומיים, על האמונה הבלתי פוסקת, וגם על העמותה שהקימה למען הנכים בישראל

מחקר חדש מגלה: בנות זוג של גברים שלא עברו ברית מילה נמצאות בסיכון של פי 2.3 לסרטן צוואר הרחם ביחס לנשים שבעליהן כן עברו ברית מילה

לפני כשנתיים נפלו השמיים על משפחת גדות. בתם הקטנה אובחנה כלוקה בתסמונת רט (Rett Syndrome). טובה גדות, אמה של רחל, החליטה לעזור לרחל להגיע הכי גבוה שאפשר. באמצעות שירים שכתבה, הלחינה ושרה, היא מעבירה מסרים של אמונה, קבלה והמון אהבה

הודיה גור-אריה עברה אחרי הצבא ליפן, וחזרה ארצה רק עשר שנים אחר כך. היא חזרה בתשובה, ובגיל 38 התחתנה והתגרשה. שנה אחר כך זכתה להינשא בשנית, והיום, אחרי שש שנים, היא הולכת לחבוק בקרוב את ילדה החמישי. "הייתה לי אמונה שאזכה להקים משפחה, מפתח הילודה הוא רק בידיים של בורא עולם"

היא אומנית מוכשרת, מציירת ציורי יהדות ואת הווי החיים הייחודי של ירושלים, אבל עד גיל 18 היא בכלל לא ידעה מה זו יהדות. מלכה שלהיים מספרת את סיפור חייה המרתק, ובטוחה: "הקב"ה היה אתי לאורך כל הדרך"

היא נולדה להורים חרשים בבית חילוני, ותמיד הרגישה שמשהו חסר לה. אחרי שמצאה אותו, נשאר רק מחסום אחד אותו לא הצליחה לעבור - הצניעות. איך בסופו של דבר היא הפכה דווקא אותה לשליחות חייה?

פדות רוטנמר היתה משוכנעת שהעובדה שהיא גמדה לא צריכה למנוע ממנה להיות מורה. המציאות הוכיחה שהיא צדקה – והיום היא מלמדת נשים אחרות איך לא לוותר על הגשמת החלומות שלהן

מילדה מחוננת ומוכשרת, הפכה הודיה בללי לילדה עם מגבלות קשה ונזק מוחי משמעותי, אך היא לא נתנה לעובדה זו לשנות לה את החיים. במשך שנים היא נאבקה כדי להתגבר על מוגבלויותיה והצליחה לרכוש שוב את היכולות שאבדו. כיום, כאישה, כאמא וכרעייה, היא מביטה בסיפוק לאחור ובטוחה: "הכל היה לטובתי"

התקפי חרדה שעברה ענת לפני כשש עשרה שנה, הובילו אותה לחפש מענה ופתרון. הם גם הובילו לכך שכיום היא זו שעומדת בראש מחלקת 'נפשי ושאלתי' בהידברות, ומסוגלת להבטיח בפה מלא לפונים למחלקה: "יש תקווה, עוד תשובו לחיים תקינים!"

חנה חסון גדלה בקליפורניה, אך תמיד הרגישה לא שייכת לעם האמריקאי. יחד עם הוריה היא החלה בחיפוש אחר האמת. "בדקנו הרבה דרכים, ואז החלטנו ללכת למקור - לישראל, למקום שבו הכל התחיל"

היא הייתה אמא צעירה כשאובחנה אצל בתה התינוקת מחלת ריאות כרונית. הודיה רביב בראיון על ההתמודדות עם החולי: "פתאום גיליתי שאני לא נשברת, שאני מסוגלת להתמודד הרבה יותר ממה שחשבתי"

היא התאלמנה במפתיע, ובשנה החולפת איבדה גם חברת נפש קרובה. כל זה לא מונע ממנה להמשיך להיות אמא מדהימה, להתעקש לפגוש עוד ועוד כאב, בליווי של נשים במשברי חיים, ולהעצים אותן דווקא דרך בישול. ועוד לא דיברנו על המיזם החברתי-רוחני שלה לעילוי נשמת ויינרוט, והקשר שלו אפילו לעיתונאית אורלי וילנאי. "אני מאמינה בכל ליבי שאפשר לרפא את הלב שלנו ולהיוולד מחדש", אומרת מיכל כהן חי