לאישה

לוסי דובינצ'יק מבינה את מצוות "מעקה", מאמינה בבורא עולם ומספרת על ההיריון שהחליטה שלא להפיל

"קוראת בדפים שלי מפעם, מילים שתכף יהיו נחלת הכלל ויונחו על המדף בחנויות. לוקחת נשימה ארוכה, מתפללת, שיהיה לטובה, בבקשה שיהיה לטובה"

אורנה בן שלוש ראתה עין בעין איך בתה ניצלה מקטיושה במהלך מלחמת לבנון השנייה, וזה הוביל אותה להחלטה על כך שהיא מארגנת אמירת ספרי תהילים לגאולת ישראל. "זהו מפעל חיי", היא מספרת

אני ואמא שלי העברנו שנים רבות במלחמות. רק בגיל 27 הבנתי שהיא האישה שדאגה לי הכי הרבה בעולם – אבל הכלים שבהם גידלה בהצלחה שבעה ילדים, פשוט לא עבדו אצלי

המעצבת המיוחדת אפרת פטרזייל, מפליאה עם רעיונות קסומים במיוחד. והפעם: כך תתרגמו את העבודה הרוחנית של חודש אלול, לשולחן שבת מעוצב בגוונים של קדושה ונקיות

בראיון רווי אמונה ותובנות מחכימות, מסבירה הזמרת אתי אנקרי מדוע החליטה להפסיק להופיע בפני גברים, היכן נמצאת היום נקודת ההשקה בין היצירה לבין התשובה שלה וכמה חשוב להבין ש"מה שמעניין באמונה הוא שהשאלה 'למה', לא תמיד שייכת"

נדה אמין נולדה, גדולה והתחנכה בטהרן, אך לא יכלה לשאת את התנהלותו הדיקטטורית של המשטר. לאחר שקיבלה בישראל מקלט מדיני, היא מגוללת את סיפור חייה. "אני רוצה לשנות את המשטר האיראני", היא אומרת

דבורה קיסטר הספיקה להתנסות בלא מעט עבודות, עד שהגיע הרגע בו היא נכנסה כמזכירה לבית הספר להכשרת מאמנים של בני גל, ואז גילתה שהיא בעצמה רוצה להיות מאמנת ועשתה שינוי בחייה. כעת היא רואה לעצמה שליחות לאמן נשים להיות מאושרות בעבודה

חני גולדשטיין היתה ילדה ביישנית ושקטה שגדלה להיות אישה המתמודדת עם קשיים כלכליים חמורים. קריירה חדשה שמצאה כזמרת ותקליטנית שינתה את חייה

חני וינרוט חולקת בעמוד הפייסבוק שלה, פוסט חדש ומלא השראה מחד, אך אמיתי, מביע ותוסס מאידך. בפוסט מתארת וינרוט מפגש עם אישה מסוימת שכינתה אותה 'גיבורה', לטענתה שלא לצורך. "חולי סרטן הם לא גיבורים והמתנדבים הם לא מלאכים", היא כותבת. "די עם הדימויים הטרגיים. אפשר גם בלי דרמה וזה עדיין תופס"

סיגל מאור היא אמנית מיוחדת במינה היוצרת את יצירותיה מחומרים נפסדים ובעיקר משקיות פלסטיק. אז איך היא עושה את זה? מה גרם לה לחדול מיצירותיה, ולאחר מכן לשוב אליהן בשנית? ואלו מסרים היא מצליחה להעביר באמצעות היצירות?

"מי נמצא בחושך? מי ששוכח מאין הוא בא ולאן הוא הולך. מי ששוכח שיש בורא לעולם, מי ששוכח שאנחנו כאן, בעולם הזה, רק בפרוזדור שלפני הטרקלין". ראיון מיוחד ומלא תובנות עם אריאלה סביר

רצה הקדוש ברוך הוא ואני מגדלת ילדה בת ארבע וחצי שדומה לי כשתי טיפות מים: ילדה יצירתית ומצחיקה שהיא גם מאתגרת במיוחד, שוקלת מעל 30 קילו ואוהבת מאד מאד לאכול. נשבעתי: היא לא תעבור את מה שאני עברתי

"הניסיון הגדול ביותר שלי כשדרנית הוא לא לפגוע באנשים ולא להיסחף אחר המלל של הרחוב", מספרת השדרנית ורד יפתחי-גרין. בשיחה גלויית לב היא חושפת מהו הפרויקט החשוב ביותר בחייה ומגלה: "הרב זמיר עבורי הוא סוג של מנטור. במשך השנים האחרונות מלוות אותי הרצאותיו כל הזמן"

משחק מונופול מעורר מחשבה על תפקידנו בעולם, ועל מה שנשאר לנו בסופו של יום. סרטון עוצמתי שחובה לראות

כשקלואי דאסטן בת ה-22 מאוסטרליה גילתה בפעם שהיא בהריון עם שלישייה, היא כבר הייתה אם לילדים בני שלוש, שנתיים ושנה. ולמרות הסיכון הרב שהרופאים הכינו אותה אליו, קלואי לא הסכימה לוותר על אף אחד מן העוברים שבתוכה. "אנחנו משפחה שאוהבת מאוד ילדים, וכמה שיותר - יותר טוב"

למרות שבחורי ישיבות רבים שרים את הלהיטים הסוחפים שחיברה מירי ישראלי – 'יש תקווה', 'אני מאמין בניסים', 'עברי אנוכי', ועוד – הם מעולם לא שמעו את קולה, שכן מירי, על אף היותה זמרת מוכשרת, מקפידה שלא לשיר לפני גברים. גם את תמונתה לא תראו באף מקום באינטרנט, מטעמי צניעות

היא מעצבת אופנה מצליחה באירופה, שמנהלת חיים סוערים. היא מגדירה את עצמה יהודיה – אבל טוענת שמה שמדינת ישראל עושה עם הפלסטינאים הוא פשע שנוגד את הערכים שלה, ומודה שלפעמים היא "שוכחת שהיא יהודיה"

ספרה של מאלה קצנברג על קורותיה בזמן השואה הוא לא עוד ספר: זהו סיפור שנקרא בנשימה עצורה, ומשאיר רושם עצום על גודל הניסים שליוו אותה – ועל אמונתה האיתנה. בריאיון מיוחד מספרות בנותיה על האם שגידלה אותן והסיפורים ששמעו ממנה

איריס חן בחרה לעזוב את עבודתה ולהישאר בבית עם ביתה עד גיל 3-4. בפוסט אמיץ היא מגוללת את סדר יומה של אם, שנחשבת כ"יושבת בבית"

"וזה עושה היגיון לחשוב שהנפשות הרבות נבראו עם חסרונן, בשביל שהנפשות הרבות יזכרו שהן לא יכולות הכל לבד, ומידי פעם ירימו עיניים לשמים ויבקשו למלא את חסרונן"

היא נמשכה לעולם המשחק מגיל צעיר – אבל כך גם לחיפוש אמת. בשיא הצלחתה, כשכבשה תפקיד ראשי מיד עם סיום לימודיה, אלינור מיכאל החליטה לוותר על חלומות התיאטרון כדי לחיות כמו שהשם רוצה – ומצאה קריירת משחק חדשה וכשרה באופן בכלל לא צפוי

מחפשים התחדשות? אין כמו שולחן השבת שלנו, כדי להשיג את התחושה המופלאה הזו, ולאפרת פטרזייל יש רעיונות למכביר עבורכם. מוכנים? צפו בעיצוב שלה, ועקבו אחר הכתבות השבועיות שנעלה אי"ה באתר

רותי היאט מצליחה להפוך שידות שבורות לארונות קודש, קרשים למחזיקי עציצים וכיסאות שבורים לכורסאות פאר, ויש לה גם המלצה לכל אלו שאוהבות ליצור: "אל תפחדו לנסות"

מאז שהייתה מיכל וולשטין בכיתה א' היא חיפשה את הילדים הדתיים והתקרבה אליהם, במשך השנים היא חזרה בתשובה, אך בכיתה י"ב ארע השבר הגדול: "הרגשתי שאני עומדת להשתגע, לא ידעתי מה האמת ואם היא קיימת בכלל", היא מספרת. ומי היה האדם שהשיב על כל שאלותיה?

"כל העולם היהודי פתאום הפך קרוב אליי לא מן החוץ אל הפנים אלא מן הפנים אל החוץ. גיליתי עולם רוחני ששייך ליהדות. ימימה לימדה אותנו שעבודת השם היא קודם כול בינך לבין עצמך ובינך לבין היקרים לך. זו תורה רוחנית של עבודת השם בתוך הבית"

הדסה דובין בכלל לא תכננה לעסוק ביצירות מחול, עד שפנתה אליה דודתה האמנית ופשוט 'הכריחה' אותה להתוודע למקצוע. כיום היא יוצרת יצירות מרהיבות, והכל ברוח היהדות והאמונה

מעצבת השולחנות המיוחדת אפרת פטרזייל בסדרת סרטוני הדרכה על יצירת שולחנות שבת מעניינים ויפהפיים, בצבעים קייציים