חינוך ילדים

על הקו סוכן הנסיעות: "משפחה יקרה, צהריים טובים לכם. לאחר סריקה מקיפה של שלל האפשרויות, שתי בשורות בפי, אחת טובה ואחת טובה פחות. באיזו בשורה אתם רוצים שאתחיל?"

כמה עץ גדל? מתי הוא מחליט ש"זהו זה! גדלתי מספיק, אני גדול וחסון, מרובה ענפים ומרובה עלים, עברו עלי מספיק אביבים"? לא מפתיע, אבל עץ אף פעם לא מגיע להחלטה כזו

איך להתמודד עם הביקורים של הילדים הנשואים, מבלי לפגוע בילדים שחיים עדיין בבית?

"בדיוק אותו? לא, הוא קשור אלי מאד. הוא? מה פתאום, הוא עדיין קטן ומתוק כל כך. לא הוא! הוא הבכור, מחמד לבנו..."

את מבינה שעשית טעות. ישר על ההתחלה, כשהכלה הציעה עזרה, היית צריכה לקבל אותה בחיוך והסכמה. אז מה עושים עכשיו?

באמצעות המילים החיוביות וה"מגדילות", התלמידה קולטת שהיא מסוגלת לעמוד במחויבות הנדרשות ממנה. גם לך, כאמא, מגיעות מילים טובות

אחרי שדאגנו להם למוסד לימודים טוב, למורים טובים, לחברים טובים – עכשיו התפקיד שלנו הוא לשמור שהפלטה תהיה חמה

"מה אמרת? למה התכוונת? קרה משהו? איפה הן? איפה שבוּש? איפה אביטל? למה הן לא בבית?" - הדרמות שליוו אותנו

למה חשוב לאכול חמין ביום השבת, ומה קרה למי שהקפיד לאכול בשבת דווקא חצילים?

יש לך אפשרות לפתוח דף חדש לחלוטין, יש לך אפשרות להכיר מישהו שעד היום לא יודע מה קרה איתך בדיוק ומוכן להאמין שאתה מספר אחד בעולם, תן לעצמך את הצ'אנס הזה": הרב אליהו רבי במסר השבועי

מי קבע שכדאי לפתור בעיות? קל הרבה יותר להמשיך להתבוסס בתוכן, לצפות לרחמי הסביבה ולתמוה: "איך אפשר לדרוש ממני לנהל בית נורמלי? הרי כולם יודעים מאיזה רקע אומלל הגעתי...". על התמודדות, על התמוטטות ועל מה שביניהן

מתי תרגישי אליהם געגוע? רצון לקרבה אמתית? אהבה אמתית ממש מהלב, בלי תנאים של "רק אם יתנהגו בדיוק בדיוק כמו שאני רוצה אז"... אהבה פשוטה של אמא?

כל ההתחלות קשות: כל ילד יהודי שעולה כיתה, זוכה למחילת עוונות – מדוע? צפו בתשובה המרגשת

אז מה עושים כדי לא לייצר קנאה בין אחים? מי בכלל אמור להחליט? איך תוכלי לדעת מתי כן להתחשב בדעותיהם של הילדים ומתי לא?

סוויטש בראש זה מה שכל אחת עושה באיזשהו שלב, מי במוקדם ובמי במאוחר. המעבר בין שלבי הילדות לבחרות, לנישואין ולאימהוּת הם לא רק חיצוניים, יש בהם גם שינוי תודעתי, אותו לומדים עם הזמן

אוהבים לטייל ברחבי הארץ עם כל המשפחה? לא חייבים רכב פרטי שמכיל את כולם כדי ליהנות בבין הזמנים. לפניכם ארבעה טיולי משפחות מלהיבים, אתם רק צריכים לבחור את היעד המועדף

טביעות, תאונות, נפילות מגובה, התייבשות ועוד אסונות שהתרחשו בשנים האחרונות כתוצאה מהתנהגות לא נכונה – שבועות אלה טומנים בחובם סיכונים משמעותיים שניתן לדלג עליהם, בעז"ה, אם נערכים אליהם נכון. כדי למנוע את האסון הבא, הבאנו מדריך מקוצר לתקופת בין הזמנים רגועה ובטוחה

במטוס לשנחאי הוא היה היהודי היחיד, בתוך ערב רב של עמים ודתות, סוחרים מהודו ועד כוש, אמריקנים ואירופים לצד בעלי עיניים מלוכסנות. הוא ידע שכולם ילטשו עיניים כשיראוהו מעוטר בתפילין, אבל היה לו ברור: על הנחת תפילין הוא לא מוותר! נגד הזרם

אפילו פעוט בן שנה וחצי יכול להשליך את הטיטול שלו לאשפה. אפילו ילד בן 3 שנים – יכול כבר לסדר צלחות על השולחן

אם אתה מתנגד, זה אומר שאתה מבין שיותר משני ילדים עלולים לחיות בסבל בצל קורתך, ואתה אכן צודק...

איך החל הילד לאכול דווקא כאשר יצא מן הבית? ולמה לא צריך לנהל את "מלחמות" האוכל בשולחן השבת?

כמה כבר אפשר לגרד? אבל אני מגרד. כל המשחות שנאספו מכל המחלקות השוכנות בבניין בית החולים לא הועילו מאומה. רק לגרד, ורק אבא...

"אם אני לא אעיר לילד שלי - מי יעשה זאת במקומי?" טוענים הורים רבים, אבל הביקורת שהם מביעים, מתוך כוונות טובות בלבד, עלולה להיות הרסנית. אבא ואמא יודעים עליך הכל, ילד, אבל לפעמים הם מעדיפים לעצום עיניים. עצור לביקורת!

עם הרבה אחים קטנים, אין לנו אפשרות לצאת לטיולים משפחתיים. אבל למה הגדול צריך להפסיד בגלל זה?

"בבית שלי לא תישמענה צעקות", מבטיחים לעצמם הילדים, אבל המציאות מוכיחה: ברגע האמת הם מתנהגים בדיוק כפי שראו בבית הוריהם... בית רגוע ונטול כעסים - תיאור דמיוני שמתאים לספר, או מציאות שעשויה להתרחש גם בבית שלכם?!

ביום החתונה, יוצא הילד לדרך עצמאית, מצויד בצידה לדרך חשובה ויקרה, שארזת לו בכיסי הלב שלו ישר מהלב שלך. כמה מופתעת את כאשר מתברר שהילד שלך לא פועל בדיוק כפי שלימדת אותו

איפה תמצאו מורה (מורה פרטי או מורת שילוב) שילמד עם הילד 5 דקות? אין דבר כזה. בדיוק בשביל זה אני מלמד את ההורים לעשות את זה

למוח שלנו יש התייחסות שנודעת בה "חיבה יתרה" לדברים המוכרים לו. פעולה שכבר עשינו פעם, שנינו ושילשנו, הופכת להיות מוכרת וידידותית, והיא מפלסת נתיב ומסלול כבוש במוחנו