חינוך ילדים

ילד צריך להבין שלא הכל מגיע לו. התובנה הזאת תעשה לו רק טוב

העצבות בדורנו היא תוצר של התרבות המערבית האנוכית, והנתינה היא התרופה הטובה ביותר לנפש

הורים רבים, אשר רוחשים אהבה עזה לילדיהם, אינם מבינים כיצד יתכן שבמשפט אחד שבו הם משווים את ילדם לילד אחר, מתפרשים ביטויי האהבה שלהם בעיניו כברירת מחדל | על כוחו האדיר של הדיבור, לחיוב ולשלילה

כמו כולנו, ילד צריך להרגיש שהוא יכול גם לתת – לא רק לקבל. שתף אותו בעניינים ותן לו להרגיש שאתה סומך עליו

חכמים הסתייגו מדברי אנטיגנוס להמון בעניין לימוד לשמה. הילד אינו זקוק לעוד שיעור מוסר, הוא זקוק לפרס

המניעים של הילד ללמוד אינם טהורים, אבל הם אמיתיים ויש לחנכו באמצעותם

“אם רוצים להשפיע על תלמיד, צריך להקדים ולשפוך עליו דליים של אהבת נפש"

בפרק זה נתמקד בהדרכה התורנית המכוונת את המורה כיצד יתייחס לתלמידו

שלל התיאוריות החינוכיות הופך לעתים את החינוך לחיצוני וטכני: מה לעשות עם הילד? איך לדבר איתו? כמה פעמים ביום לחבק? מה להראות לו כדי "לייצר" ילד ממושמע, ירא שמים, לומד ומשתף פעולה?

"שנהיה אנחנו וצאצאינו כולנו יודעי שמך" - זוהי שאיפת חייו של כל יהודי ירא שמים, ומי יוכל להכיל בדעתו שברון לב של הורה שתקוותו הגדולה מתנפצת אל מול עיניו? הרב זמיר כהן בשלוש עצות חינוכיות ששוות זהב

תופעת הגניבות אצל ילדים היא תופעה שכיחה המצויה בעיקר בקרב צעירים, אף אם הם נמנים על המשפחות הטובות. האם תופעת הגניבות אכן קשורה לחינוך לקוי של ההורים? מה עומד מאחוריה? כיצד ניתן להפסיק אותה?

כדי למנוע מחלוקת, ולהצליח בזוגיות ובחינוך הילדים, פעמים יעלים עין כאילו הוא נרדם. תמיד ינהלם בנחת, באהבה ואחווה, ולא ידקדק עמם על כל צעד ושעל

רבים תמהו על דברי הפסוק חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל פִּי "דַרְכּוֹ". וכי על פי הדרך הבלתי מסודרת וחסרת הניסיון של הנער יש לחנכו? והרי יש לחנכו על פי דרכם הברורה והמנוסה של ההורים והמחנכים!

בפרקים שלפנינו מוגשים להורה ולמורה יסודות דרך החינוך התורני, כאשר פרק מיוחד מוקדש לכללי היסוד ההכרחיים בבחירת וקביעת בית הספר או הגן בו ילמדו ילדינו

אל מול בנו שהלך והידרדר, האב התייסר ואמר: "יתכן שאני אשם! דרשתי ממנו בתחילה את מה שאני דורש מעצמי, ולא השכלתי להבין שצריך לנהוג עמו כפי טבעו ומזלו, וכוח הסיבולת שלו"

ילדים זקוקים לגב חזק שיוכלו להישען עליו. אנו עושים כמיטב יכולתנו להסביר ולהדריך, אך מבלי משים, לעתים, מנצלים את מעמדנו לרעה. כל מה שרציתם לדעת על הדרך כיצד להיות הורה סמכותי

מטרת הפרס היא לתת לילד חשק ורצון ללמוד תורה. לפי זה, אין להעניק פרס רק לתלמידים המצטיינים בלימודים, אלא גם לתלמידים החלשים, כדי לעודדם ללמוד תורה בחשק

אם ילד אינו יכול ללמוד יותר מפרק אחד, ומבטיחים לו פרס גדול אם ילמד שניים ושלושה פרקים - הרי שהפרס בשבילו עונש ולא מתנה, כיוון שהדבר קשה לו מאוד, ונעשה ללא שום הנאה וסיפוק

ראוי לכתחילה להעניק לילד פרס כדי לתת לו חשק ללמוד תורה. ואין להקשות ממשנת אנטיגנוס איש סוכו (אבות א ג) שאמר: "אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על-מנת לקבל פרס"

ההורים בדורנו אבדו מעט את הסמכות ההורית שצריכה להיות נחלתם הטבעית. איך נסגל לעצמנו סמכות, ומה תהיה ההשפעה שלה על ילדינו?

אחד הכלים החשובים ביותר, בבואנו ליצור קשר עם ילדינו, הוא הקשבה נכונה מתוך אמפתיה ואכפתיות. מבלי הכלי החשוב הזה, אין סיכוי שתיווצר תקשורת טובה ונכונה. כיצד נוכל להקשיב כראוי ולשדר לזולתנו אמפתיה?

ילדים מטבעם לא אוהבים ללמוד. כדי לגרום להם לאהוב, צריך לעשות זאת בחכמה

לכל אדם יש יעוד שונה ודרך ייחודית. איך נדע מה מתאים לילדינו? יש לדעת: יש לאפשר לילד לעבוד את ה´ כפי טבעו ולא כפי טבע ההורים, שהרי לא כל הטבעים והדעות שווים, ואין הכרח שדרכו תהיה דרכם של ההורים

לא פעם אנו שומעים ילד או תלמיד מתלונן על בעיה מסוימת. לעתים ה"בעיה" הינה כיסוי לבעיה אחרת, אליה הילד לא מודע. מה עושים במקרה כזה? על בעיות בעייתיות

כל ילד הוא עולם ומלואו, וצריך להתנהג איתו בדרך המיוחדת לו. מאחר וכל ילד הוא יחידי בין האישים, יש לנהוג עמו כפי כישוריו, טבעו ומזלו בלבד. במידה ואין נוהגים כן, בתוך תוכו הוא חש מועקה ולחץ נפשי

הבן מחויב בכבוד אביו מן התורה, אך האם האב צריך לנהוג כבוד בבנו?

לא כל התקופות שוות. ישנן תקופות שבהן הילד נמצא במצב של תרדמת, וצריך לדעת להתנהג כלפיו בהתאם

חז"ל אומרים: אזור כגבר חלציך, והכוונה להוכיח בשליטה, על דרך אמרם: "איזה הוא גיבור הכובש את יצרו". יש לציין שאם האדם נוח בתוך ביתו בענייני העולם, בדרך כלל בני ביתו נשמעים לו בענייני שמים

באופן טבעי אנו מעוניינים שלילד שלנו יהיה הכי קל שאפשר, רק מה לעשות שלקב"ה יש תוכניות אחרות, והוא מזמן לו לא מעט התמודדויות. מה התפקיד שלנו במערכת? האם עלינו לרפד את דרכו, או לאפשר לו לנסות לבד?

העלייה לכיתה א' יוצרת לעתים משבר התפתחותי. כיצד ניתן להתמודד איתו?