חינוך ילדים

לתיבות "עוד רגע" משמעויות רבות מאד, או - ליתר דיוק - אין להן כלל משמעות מוגדרת. הן משמשות אצל אנשים רבים כביטוי נרדף ל"תמתין!", בלא להתייחס לגורם הזמן

רוב ההשלכות שלנו מחזקות ובריאות, ומטפחות דימוי עצמי חיובי. אבל יש מצבים בהם אנו עלולים לעבור את הגבול, ולייחס לילד במידה מוגזמת את תקוותינו, פחדינו וחרדותינו. בלי משים, אנו מכוונים את ילדינו למה, מתי וכיצד עליהם להרגיש ולהתבטא

שאלתי אותה: "תגידי, רחל, מה את מרגישה? שהקושי עם הילדים הוא קושי משותף שלכם, או קושי שלך? האם הבעיה עם הילדים זו בעיה של שניכם או בעיה שלך ואת צריכה לפתור אותה?"

שאלתי אותו: "תגיד, למה הביאו אותך לפגוש אותי?". "לא יודע", הוא עונה. "אולי כדי שאצליח יותר בלימודים...?". "תגיד, יש משהו שמציק לך בחיים?". חיוך מסתורי עלה על פניו. "כן, אבל אני לא רוצה לגלות"

את ההסבר כיצד בדיוק יש להתנהג בבית הכנסת, צריך לתת טרם היציאה לתפילה או זמן מה קודם, ולא בעת שהכל מפנים לעבר השובב מבטים מזרי אימה

על הילד לדעת שלמעשיו יש תוצאות, והן קורות באופן טבעי כאשר הוא עושה מעשה מסוים. בדיוק כפי שאם יכניס את האצבע לנר דולק הוא יקבל כוויה

"מה אני יכולה לעשות? תאמיני לי שניסיתי עד עכשיו ולא הלך כלום!". היא לא הבינה בהתחלה, היא לא חשבה לרגע שזה קשור אליה

הקורונה וההתמודדות עם שינויים בבית ובמשפחה – מאמר מיוחד לאימהות עם טיפים מעשיים וחשובים לתקופה זו

אפרים מביט באבא בעיניו הגדולות ומהנהן בראשו במרץ רב: "כן אבא, בטח, אני אתנהג יפה!". ואז...

לפעמים זה נראה שהתפילה לא נשמעת, אבל למעשה אנחנו יכולים לשנות את כל מציאות חיינו בעזרת כוח התפילה. צפו

לרגל יום ההילולה של רבי יעקב ישראל קנייבסקי זצ"ל, הרבנית חגית שירה עם מבחר עצות נבחרות של הסטייפלר הקדוש לחינוך ילדים צדיקים. צפו

מדוע אין שום היתר להכות ילדים, ומדוע בדורות קודמים כן הכו? על חינוך נכון לסמכות

למה הפיל הגדול אינו בורח מגן החיות, ואיך נוכל להציב גבולות לילדינו בצורה חזקה ונכונה? טור מיוחד בחרוזים

אני בטוחה שאת רוצה קשר עם הילדים שלך, אהבה הדדית וחיבור אמתי ביניכם, ילדים שגם יקשיבו וישתפו פעולה וגם יעשו את זה מרצונם, בלי שיכפו עליהם ובהגיע היום הם יבעטו וימרדו

תשעים ושמונה אחוז של אמת הם מאה אחוז של שקר! צפו במסר השבועי מפי הרב אליהו רבי

בתקופה זו הילדים נמצאים בבית יותר מהרגיל. הבה ננצל את הזמן הזה, ונשתמש בשהות בבית כזמן פורה לחינוך הילדים

חשבת פעם איך זה שאצל אמא אחת לא חייבים ללכת כל יום ללימודים, ומידי פעם אפשר "להבריז", ואצל אמא אחרת אין מצב כזה? איך זה שבבית אחד אין בכלל ממתקים, ובבית אחר רבים כל יום אם לאכול אחד או שניים?

מה קורה כשאת דורשת מהילדים להתנהג בצורה מסוימת, ובעצמך מתנהגת אחרת? והאם יש דבר כזה "לשון הרע" בסיפורים שהילדים מספרים?

עם אלו ילדים נפגש הילד? לאלו סכנות הוא חשוף? האם ההורים מודעים להתנהלות של הילד בשעה שהוא מסתובב "למטה"?

את האם, את זו שמחובתך ומתוקף תפקידך אמורה לעזור ולגרום לילד שלך לעשות את שמוטל עליו לעשות. ואם יש צורך גם בענישה, אז אין ברירה, תעשי את זה

הפלא ופלא, מכת סנוורים המדבקת ותוקפת מורים ומורות. תמיד מענישים הם את החף מפשע, תמיד תולים בו את קולר האשמה ואילו האשם האמתי נמלט בדרך נס

מהי סמכותיות? האם בשביל סמכות צריך לאיים ולהשתמש בכוח? ולמה אנחנו עושים כל מה שדורש מאיתנו השוטר?