הורים וילדים

פעילויות חברתיות במהלך השבת – כמה חשובה אמירת תהילים בשבת?

"דרכו של היצר היא להכביד את העבודה על האנשים, ואז מרוב עייפות, גם כשאני לידם הם פשוט לא רואים אותי. אני צועק להם: 'עצרו, אני כאן, הירגעו, פתחו לי את השער שסגרתם כי פחדתם שמישהו יפריע לכם לחפש את החיים'. אבל אף אחד אינו מקשיב לי...".

בשבת בצהריים יצאו הילדים החוצה, תרו אחרי משהו מעניין ואטרקטיבי ו...מצאו "רימון נפל", רימון יד ששלפו את נצרתו, אך משום מה לא התפוצץ...

מה אנחנו עושים כדי לנוח בשבת? האם נחפוץ שבתמונת מצב שכזו, כשאנו יושבים שקועים "ראשו ורובו ושולחנו" בעיתונים, יראו אותנו ילדינו, שכל השבוע כמעט איננו נפגשים עמהם?

כמה גלגלים קטנים יכולים ללמד אותנו מוסר על הכדור הגדול שאנו חיים בו

כאן ב"שניידר", בטבורה של המחלקה האונקולוגית לילדים. עם ישראל כולו עטוף בטלית ובלבן, בתפילה מול ארון הקודש, באימה, ואנו ב"שניידר"... ללא ארון קודש, ללא ספר תורה, ללא טלית, ללא לבן, ללא שליח ציבור וללא אנשים

לשים חיתול? לא לשים? להתארח? להישאר בבית? מה אומרים למארחים? תשובות לכל השאלות שמעסיקות אתכם, הורים בתהליך גמילה מחיתולים, לקראת החג

על הקו סוכן הנסיעות: "משפחה יקרה, צהריים טובים לכם. לאחר סריקה מקיפה של שלל האפשרויות, שתי בשורות בפי, אחת טובה ואחת טובה פחות. באיזו בשורה אתם רוצים שאתחיל?"

איך להתמודד עם הביקורים של הילדים הנשואים, מבלי לפגוע בילדים שחיים עדיין בבית?

באמצעות המילים החיוביות וה"מגדילות", התלמידה קולטת שהיא מסוגלת לעמוד במחויבות הנדרשות ממנה. גם לך, כאמא, מגיעות מילים טובות

"מה אמרת? למה התכוונת? קרה משהו? איפה הן? איפה שבוּש? איפה אביטל? למה הן לא בבית?" - הדרמות שליוו אותנו

למה חשוב לאכול חמין ביום השבת, ומה קרה למי שהקפיד לאכול בשבת דווקא חצילים?

סוויטש בראש זה מה שכל אחת עושה באיזשהו שלב, מי במוקדם ובמי במאוחר. המעבר בין שלבי הילדות לבחרות, לנישואין ולאימהוּת הם לא רק חיצוניים, יש בהם גם שינוי תודעתי, אותו לומדים עם הזמן

אוהבים לטייל ברחבי הארץ עם כל המשפחה? לא חייבים רכב פרטי שמכיל את כולם כדי ליהנות בבין הזמנים. לפניכם ארבעה טיולי משפחות מלהיבים, אתם רק צריכים לבחור את היעד המועדף

טביעות, תאונות, נפילות מגובה, התייבשות ועוד אסונות שהתרחשו בשנים האחרונות כתוצאה מהתנהגות לא נכונה – שבועות אלה טומנים בחובם סיכונים משמעותיים שניתן לדלג עליהם, בעז"ה, אם נערכים אליהם נכון. כדי למנוע את האסון הבא, הבאנו מדריך מקוצר לתקופת בין הזמנים רגועה ובטוחה

אם אתה מתנגד, זה אומר שאתה מבין שיותר משני ילדים עלולים לחיות בסבל בצל קורתך, ואתה אכן צודק...

איך החל הילד לאכול דווקא כאשר יצא מן הבית? ולמה לא צריך לנהל את "מלחמות" האוכל בשולחן השבת?

כמה כבר אפשר לגרד? אבל אני מגרד. כל המשחות שנאספו מכל המחלקות השוכנות בבניין בית החולים לא הועילו מאומה. רק לגרד, ורק אבא...

איפה תמצאו מורה (מורה פרטי או מורת שילוב) שילמד עם הילד 5 דקות? אין דבר כזה. בדיוק בשביל זה אני מלמד את ההורים לעשות את זה

למוח שלנו יש התייחסות שנודעת בה "חיבה יתרה" לדברים המוכרים לו. פעולה שכבר עשינו פעם, שנינו ושילשנו, הופכת להיות מוכרת וידידותית, והיא מפלסת נתיב ומסלול כבוש במוחנו

אם אין לך פנאי לילדים, ובמקום זה את "מפצה" אותם בתחליפים כייפים נחמדים וחביבים, כמו בובה אמריקאית, אופניים, פלאפל, לונה פארק – שעולים לך כסף, זה טוב ונחמד, אבל זה לא אמא

וכך חזר על עצמו מעמד חיפושים זה בכל מחלקה ומחלקה ממחלקות בית החולים, ובכל קומה וקומה מקומות בית החולים, ובכל חדר וחדר מחדרי בית החולים, חוץ מקומה אחת... חוץ ממחלקה אחת... אחת ויחידה. קומה שבע – המחלקה האונקולוגית

אף אחד מן הילדים אינו יודע על התכניות הקורמות עור וגידים, וביום ראשון בעזרת השם מגשימים את המשאלה לאחר אין ספור של אכזבות ודחיות... אבל הפעם התברר שהתכניות הרחיקו לכת יותר מדי

צעד חכם הוא להתייעץ עם מומחים יודעי דבר ובעלי ניסיון, אבל חוכמה היא גם להשתמש במתנת השמים של חוכמת הלב

ניר קפטן יצא לפגוש הורים המתמודדים עם ילדים מיוחדים, ויצא עם תובנות מעצימות על ההתמודדות, הלבטים, רגעי המשבר ורגעי האור - בכתבה המרגשת שלפניכם

למה חשוב לעודד את הילדים לשיר זמירות שבת, ומה שאפשר ללמוד גם מילדה בת שש