הורים וילדים

מסתבר שגם למחמאות בחינוך הילדים יש גבול: מחקר מגלה כי עודף מחמאות עלול להזיק לילדיכם ולגרום לו להתרכז אך ורק באתגרים שבהם הוא מצליח. אז מה המינון הנכון? פרטים בפנים

אם התנהגו הוריכם בדרך כלל בחוסר עדינות, באדישות, היו רדופי חרדות, חולניים או מדוכאים, ייתכן שתהיה לכם נטייה לכפות על ילדיכם להעניק לכם מה שמעולם לא קיבלתם

לאם הצעירה הנוטה להיות חסרת בטחון, שאין היא מקבלת תמיכה מבעלה - יהיה קשה להרגיש טוב עם עצמה

אחת המטלות המרכזיות המוטלות עלינו כהורים היא לדעת להבחין בין עיקר וטפל בביקורת הקיימת בבית בכלל וכלפי הילד בפרט

לעיתים הורים תמהים: מאיפה הילד לקח דיבור לא נאות? מהיכן הפנים מסר כה גרוע? שהרי תמיד ב"סדרות החינוך" שעשינו לו, הסברנו לו שצריך להיות ותרן וסלחן...

חשוב ששם התינוק יתקבל בהסכמת שני הוריו. אל תריבו ביניכם על מתן השם. אין צורך לשתף שום אדם מלבדכם בתהליך בחירת השם

להיות אמא: לגדל, לחנך, ללמד, להסביר, לדאוג ולתת הרבה מעצמך למען הילדים. להיות אישה: להבין, להקשיב, לתמוך, לאהוב ולתת הרבה מעצמך למען הבעל. להיות אישה ואימא, לתת הרבה חום ואהבה למען המשפחה

כשתינוק נולד, הוא נולד עם מטען גנטי של אינסטינקטים לסיפוק צרכיו הביולוגיים כדי שיוכל להמשיך לחיות, אינסטינקטים אלו מלוים אותו בשלבי הגדילה השונים. ומה התפקיד שלנו?

אמון, אחידות, סמכות הורית, זמן איכות, תקשורת חיובית ועוד חמש עצות שיעזרו גם לכם לגבש אווירה משפחתית חיובית ושמחה. בואו לקרוא את הפירוט שמאחורי המילים הגדולות

אחריות לגורל בני המשפחה או פרדיגמה ילדותית המונעת מפחד? אולי הגיע הזמן לפרוש כנפיים

בעבר התארחת בשבת אצל משפחות אחרות, ושם הכל התנהל למופת... הילדים היו שקטים, הכל זרם על מי מנוחות. למה אצלך זה לא קורה? דקלה יוספסברג במאמר חובה, על הפירמידה של שולחן השבת

ספירת הגומר התחילה לפני ארבעים יום, יש סופרים את הימים נטו ויש סופרים ברוטו אבל בסוף כולם מגיעים יחד לקו הגמר... החופש הגיע!! שמחה לילדים...

הורים רבים אינם מודעים לחשיבות האהבה שעליהם להקרין על ילדיהם. אהבה אינה קוביית שוקולד כי אם ויטמין חיוני. אולי החיוני ביותר שילד אמור לקבל בבית הוריו. מי אינו זקוק לאהבה?

הורים ומחנכים רבים חפצים להגיע לליבם של ילדיהם וחניכיהם, אך לא תמיד זה מצליח. ד"ר עוז מרטין מעניק בידינו את המפתח לשיחה נכונה ומוצלחת, ומגלה כיצד נוכל להגיע לקשר של השפעה

כל אמא נתקלת בתופעה הזאת – אחד הילדים מתקשה לבצע תפקיד כלשהו המוטל עליו, ומגלה פיגור אחר חבריו. זה יכול להיות קושי בדיבור, בכתיבה, בקריאה... על פי רוב, במצב כזה, האם נלחצת ומנסה לקדם את הילד בכל האמצעים העומדים לרשותה. מפתיע, שפעמים רבות, למרות כל המאמצים, לא רק שאין שיפור, קורה בדיוק ההפך...

נשים ואימהות רבות עושות מאמצים להיות מושלמות. הן לא כועסות לעולם ותמיד עומדות לרשות בעליהן וילדיהן. אבל, כידוע, להיות מאה אחוז, זה מתכון בדוק לתסכולים ולכישלונות, כי זה פשוט בלתי אפשרי. כך מתעוררים רגשות אשמה והכעס הולך וגובר...

לפני המון זמן, במקום רחוק מכאן, צמח עץ תפוחים ענק. ילד קטן מהשכונה, אהב לבוא ולשחק ליד העץ מדי יום אחרי הלימודים. הוא טיפס לצמרתו, קטף תפוחים ואכל בהנאה, ואחר כך נשכב מתחת לעץ - לחטוף תנומה בצילו. הוא אהב מאד את העץ, והעץ אהב אותו

איך מתמודדים עם נישואי הילדים והתרוקנות הקן? תופעות רבות נפוצות אצל נשים בגילאי המעבר, וההתמודדות מורכבת. הניה לוברבום עם עצת מעשיות

בורא עולם נתן לנו אפשרות לדעת מה הוא חושב עלינו, וזה נמצא ממש מתחת לאף - באמצעות כיבוד ההורים שלנו. אז לא, הוא לא טעה בהורים שהביא לנו, וכן, הוא מתעקש לספר לנו מה הוא חושב עלינו דווקא דרכם

אצל חגית בבית, הבעל הוא האחראי על המקלחות של הילדים. באופן קבוע, לאחר שהוא מקלח את אחד הילדים, הוא זועף וכועס עליו, משום שזה משאיר את בגדיו המלוכלכים על הרצפה. בסוף כל ערב הבן נקי אך בוכה ועצוב כי אבא כועס עליו. חגית אינה מצדדת בבעלה, סבורה שהוא אינו נוהג נכון, ומעירה לו על התנהגותו. הבעיה היא שבעלה לא רק שאינו מקבל את דבריה, אלא שכעת, בנוסף לילד, הוא כועס גם עליה. חגית אינה מעוניינת לריב עם בעלה, אך היא באמת ובתמים חושבת שבעלה אינו נוהג כשורה... מה עליה לעשות? כל מה שרציתן לדעת על תפקידו של הבעל (ושל האשה...) בחינוך הילדים

לגברת סימה יש ילדה בת 5 ותינוק בן 8 חודשים. לאחרונה התינוק אושפז בבית החולים בשל קשיי נשימה, והילדה נשארה אצל הסבתא. לאחר שהתינוק החלים, והגברת סימה חזרה לילדתה, גילתה שזו חזרה להרטיב, דורשת את תשומת ליבה באופן תמידי, מנדנדת ואינה מאפשרת לה להרים את התינוק. גברת סימה נתנה לילדתה את מלוא תשומת הלב, אך זו עדיין אינה מרפה... מה קורה לילדה? כיצד תוכל סימה להרגיע אותה ולהשיבה לתלם? הניה לוברבום, במאמר חובה לכל האמהות הטובות והמסורות עד אין קץ, שאינן יודעות לומר לא

מחקרים מלמדים כי רוב בני האדם מתהלכים בעולם כשבלבם תחושת בדידות. אנשים מכל גיל ובכל מצב חברתי, חשופים לתחושת בדידות זו, אולם היא מצויה באחוזים גבוהים במיוחד בקרב בני נוער מתבגרים. המעבר מהילדות לבגרות גורם להם בלבול רב, ומביא עמו שינוי התנהגותי, שאינו תמיד עולה בקנה אחד עם רצונה של הסביבה, בעיקר רצונם של ההורים כיצד עלינו לנהוג עמם? כיצד נוכל ליצור איתם תקשורת טובה המבוססת על אמון? מסתבר שתקשורת נכונה מתחילה בראש ובראשונה ביכולת לשתוק ולהקשיב

פעמים רבות חולפת בראשנו מחשבה שהחיים שלנו קשים ומרים בגלל ההורים שלנו. המצב חריף יותר אצל בעלי תשובה, שלא גדלו בבתים דתיים. מה אומרת היהדות על כיבוד הורים שכאלה? מסתבר שהרבה יותר ממה שסיפרה לנו הגננת