סיפורים קצרים

אחרי ששילם הוא סיפר לי: "תמיד אחרי שחזרתי מהקניה היה איזה נזק. חלב התפוצץ, ירקות התפזרו, שקית נקרעה, משהו נשכח. תמיד! תמיד היה נזק, עד שחשבתי שככה זה"

אישה מגיעה לרכוש משחקים עבור בנה החולה, ומקבלת עצה וסגולה טובה. זמן מה אחר כך, היא כבר מספרת את סיפורם של שלושה שנושעו

"אנא", התחנן לפני סבא, "השב לי את הפמוטים, כי אם יתוודע לאדוני שמשכנתי אותם בעבור שיכר, הוא יגלני לסיביר, והריני אבוד"

ר' משה פרוש, שלא היה זקוק לגפרורים וכפתורים, המשיך בדרכו. אולם לאחר מכן נעצר, וחשב שאם אישה גדולה ומכובדת עומדת בשוק ומוכרת גפרורים אי אפשר שלא לקנות ממנה ולסייע לה

איש מקצוע מגיע לתקן פיצוץ בצנרת באזור מוזנח ועני. בעל הבית סוחט ממנו עבודה בחינם, אבל כשהוא מגלה עבודה מכל הלב – גם לבו שלו מתרכך

נערה צעירה הופכת לתחליף אמא בגיל צעיר מדי. מתוך החיים המורכבים והצורך לעזור לאחיה, מתגלה לה קרן אור במקום שבו לא ציפתה לה כלל

בפתח הבית עמד שמעון בכבודו ובעצמו, אוחז בידו את ערימת המתנות של הבן ואומר: "שלום עליכם, מדוע שלחתם לי את המתנות הללו, שלכם הן"

משפחה מוצאת את עצמה בחום כבד בלי אפשרות לנסוע הביתה. הרצון להודות פותח להם שערים

סיפורה של רחל, אשת רבי עקיבא, כפי שעדיין לא סופר

נער פרוע וחסר רסן מוצא רק אדם אחד שמהווה עבורו עוגן – סבא שלו. כשהוא מתחיל ללמוד נהיגה, חמוש בהבטחה לסבא, הוא מגלה שמשהו תוקע אותו בדרך. כשהסיבה מתגלה, זוהי התחלה של דרך חדשה

הרב לווין נרעד. הוא אמנם זקוק למעות, אך איך יהין לשדך את בנו עם מחותן עם-הארץ?! הוא ביקש מספר ימים כדי לחשוב על ההצעה

רמ"ח איברים נתן לנו בורא העולם - מח, עיניים, אוזניים, פה, ידיים, רגליים - תכשיטים יקרים מפז לפאר את חיינו ואת עולמו של הקב"ה. ומה אנחנו עושים עם התכשיטים הללו?

הדמות החיננית שלה נחקקה בלבי. פעמים רבות חשבתי על יקרה המחפשת. דמיינתי אותה רוכבת על הסוס ועיניה למרומים. מתבוננת באחד משבעה אגמי המים הצלולים של טיבט בתוכם משתקפים השמיים, ומנסה לגעת בנשמתה שלה

"דעו לכם כי לא כוחכם או גבורתכם הביאו לתפיסתי. אני הוא האשם היחיד בה, משום שהפרתי את הבטחתי לרב היהודי"

שתי נערות מגיעות להתגורר אצל אישה בודדה. הן נעשות לה כנכדות, אך בבקשה האחת שלה אליהן – מזלזלות. כעבור שנים, התוצאות של הזלזול הזה נעשות ברורות כשמש

"בכל אופן", המשיך עמרי, "הבקשה שלי היא שתלמד אותי משהו מהתנ"ך כדי שלא אסתבך בפעם הבאה עם סיפורים כאלו"...

כמה רצו לזכות לח"י רוטל, ואיך ככה יפספסו הכול? "ומה עם הסגולה, רויטל?", קולה רועד, כאוב. "יש סיכוי שתחלקו אתם בשבילנו? בבקשה בבקשה... הפקק האנושי הזה לא ייתן לנו להגיע לקצה היישוב"

ההורים היו המומים. לאחר כמה דקות של התאוששות, הבהיר לו אביו כי הוא חייב לנסות להשיג מחילה, והוא כלל לא בטוח שזו תתקבל

בחור אחד סופג בושה והלבנת פנים בלילה שלפני ל"ג בעומר. מאותו רגע, ההשגחה הפרטית צמודה אליו בכל צעד ושעל, עד לרגעים הקשים מנשוא

תמונה של מרן הגר"ח קנייבסקי זצ"ל במהלך הפגנה מובילה אישה אחת לתהליך מהותי, שגולת הכותרת שלו בתגלית מסעירה ומפתיעה. אז האם זו השבת, או האבידה?

לקבל את הילד למרות הלשונות הרעות, או לא? זו היתה ההתלבטות הגדולה שלי. ההחלטה השפיעה על חיי בדרכים שלא יכלתי לדמיין

ואשתו? היא נותרה לצפות למברק שלעולם לא יגיע. ככה זה בחיים. כשיותר מדי חושבים "על" - מפספסים "את" החיים

שאלתי אותה על מה מגיע מזל טוב, והיא אמרה שבן שלה התארס. שאלה אותי: "אתה יודע מי השדכן?" אמרתי לה: "לא". אמרה לי: "אתה השדכן"

החמור פתח בדהירה מבועתת, כשמרים כמובן נסרכת בעקבותיו. "רגע, רגע", קראה מרים בעודה נגררת על הארץ בעקבות חמורה. "רגע, משיח!", "חיכינו לך כל כך הרבה זמן, לאן אתה ממהר!"

אישה אלמנה ובנה משוועים לפסח "אמיתי", עם משפחה, עם מי שיודע לנווט את ליל הסדר. מי יתן להם אותו?

סיפור שמתחיל בבריחה מלאת תלאות, במחלה ובחסד מופלא, מסתיים במסע להולדת הילדים ובתובנות חריפות וחשובות

כל הדרך נקשו שיני הסוחרים מן הקור, וכל שהיה להם לקוות שהם בדרך הנכונה, ולא שחלילה מועדות פניהם מי יודע לאן

"לא יתכן!", אמר האב, "בעל האכסניה הוא אדם ירא שמים בתכלית ומטבחו כשר למהדרין!". בכל אופן, האב החליט לבדוק את העניין. הוא בירר עם בנו את תאריך החתונה, ועלה ובא אל האכסניה

מדוע רקד הרב קרלנשטיין בשמחה כשגילה כי הפסיד אפשרות לקבל כליה שהתאימה לו?

קניתם כבר אסלה לפסח? עדיין לא?! רוצו מהר... או בעצם, תזכרו שחומרות הן רק חומרות, ומה שחשוב הוא שההכנות לפסח ייעשו בנועם ובשמחה