סיפורים קצרים

קניתם כבר אסלה לפסח? עדיין לא?! רוצו מהר... או בעצם, תזכרו שחומרות הן רק חומרות, ומה שחשוב הוא שההכנות לפסח ייעשו בנועם ובשמחה

הרב ניימן לא ידע כיצד להגיב. הוא תהה בעדינות מה תועיל לו הלוואת פרוטה... הוא הוסיף לציין, שבא בכדי שהרב יברך אותו שיפטר מכל התשלום שהושת עליו שלא כדין. רבי חיים שלף את ארנקו, והוציא ממנו מטבע של שקל

הם מאותתים זה לזה על המצוקה המשותפת ומחליטים להתאחד בנסיקה למעלה. הם יערכו תורנות, כל אחד מהם ינשום בתורות שתי נשימות בלבד מהבלון

עסק פעיל ומוצלח קורס לאחר שבעיה רפואית מזיזה את משפחת הבעלים לעיר אחרת. המצב נעשה קשה, אבל בעזרת ה', ישנה דרך יציאה מכל צרה

משפחה עולה לארץ ומחפשת לה מקום מגורים מתאים. אח אחד מגיע לפי פחת, ואילו האחר – מגיע לגן עדן. איך משפט אחד של יהודי אחד יכול לשנות חיים

נסיעה מלווה ברגשי אשמה אל בית החולים, מביאה את גיבור סיפורנו לפגוש נער שיגע בלבו. הוא לא מתאר לעצמו שהפגישה הבאה תהיה מרגשת עוד יותר

"רגע, רגע", נשמע קולו של האיש המציץ, "אני לא מחפש איש, אני מחפש חלות. אם אין תלמידים, שמא למצער יש כאן חלות? ואולי יש איזה כמה חלות במקפיא, משהו?", שאל כטובע הנאחז בקש

מה עשה הרב שך בלוויה של אלמנה בודדה, ואיך יכולה שמיכה לשמש כמעיל לספר תורה?

"רבותי", אומר החזון אי"ש למלמדים ולמנהל הנרגשים, "שימו עין על הילד הזה, כי לגדולות הוא נועד"

ילד אחד לוקח שעון שאינו שלו. התגובה של המחנך מובילה אותו לשוב בתשובה שלמה ולהפוך להיות מחנך חשוב בעצמו – ולאחר שנים, גם לתגלית מדהימה

כל ניסיונותיו של מתתיהו לשדל את אביו שמדובר בהצלת נפש, עלו בתוהו. אביו הקשיח את סירובו, ולא נותר למתתיהו ברירה אלא לשתף את רב העיר

"אני יהודי, השיב העובד", וניכר בו כי נפשו סוערת, "אך הרשו לי לשאול מי שלח אתכם לפה, איך הגעתם למקום הזה?". סיפור שלא ייאמן

כמה פעמים במשך הביקור צבטתי את עצמי כדי להיות בטוח שזה לא חלום, שזה אבא שלי, והוא בריא ומתפקד וחי ושמח. לא יכולתי להאמין

מגיד השיעור הניף ידו בביטול: "לא, לא. אתה לא מבין אותי. בזכותך למדתי להיות מגיד שיעור טוב יותר. אתה זוכר את אותה הרצאה שמסרת לפני שלוש שנים?"

דודה ניצולת שואה זועמת על שנלקח ממנה, ומתרחקת מכל מה שריח יהדות בו. הקשר היחיד שלה לעמה הוא אחיה, ואיתו כל משפחתו הברוכה. האם תישאר הדודה רחוקה גם בימיה האחרונים?

"ריבונו של עולם, בוא נעשה הפסקת אש. הנה אני חוזר אליך - שבת, תפילה, תפילין, כל מה שצריך, כמו שהיה לפני שלושה חודשים. ואתה בתמורה, תחזיר את בתי למצבה הקודם, לבריאות איתנה"

"מה, אתה עולה למירון?! איך זה? הרי לפני כמה שעות היית במצב כל כך אנוש, היית כבר למעלה!". אומר לו הרב קרויס: "כבר אמרתי לך, אני לא מדבר בתפילה"

אמר לו הקונה: "אתה חוזר בתשובה, אל תהיה קיצוני". אמר לו ר' אהרן: "אני החלטתי שאני חוזר בתשובה לא בערך, בלי פשרות, ובלי לגמגם"...

החלטנו שלמרות הזמן הקצר נתחיל בחלוקה, והוא כבר יגייס את הכסף לשם כך, שכן עז היה רצונו לחלק את התלושים למשפחות הנזקקות, הם בוודאי יבואו לידי שימוש או בחול המועד או אחרי החג

האב לא הבין: מי הילדה שנשארה ברכב? הלא כל בנותינו כאן איתנו! סיפור שיכול היה להיגמר לגמרי אחרת

עיכוב בלוויה, תקלה ב"ווייז", ואישה אחת שהספיקה, בהשגחה פרטית מיוחדת, להגיע הביתה בזמן להכנות לשבת

משפחה שקירוב הרחוקים הוא בנפשה, נתקעת בכביש ריק באמצע הלילה. כששני אנשים מגיעים לעזרה, מתברר שאולי טיול אחד הופסד – אבל מסע גדול תפס את מקומו

מי היה האברך שהצטרף לתפילתו של הגר"ש וואזנר זצ"ל, ולאן הוא נעלם?

כך ברכת המזון לעילוי נשמת אחד מהרוגי מירון, הובילה לכתיבה של ספר תורה לזכרו של אותו אדם בדיוק

והנה היא חולמת חלום. בחלומה היא רואה את רבנו מרן הרב עובדיה זצ"ל, אמר לה 'בתי, למה תבכי? כמו שעזרתי לך בחיי חיותי, כך גם עכשיו אני אעזור לך'

"כשהתקשרת אמרתי לך שאני לא מדבר עכשיו, בדיוק ברבע שעה הזאת שהטלפון שלי היה זמין, ובדיוק הייתה קליטה שזה דבר לא הגיוני, ובדיוק עניתי לטלפון"

שתי תפילות מעומק הלב ומעשה אחד של שבירת המידות, ושני אנשים זוכים לישועה, בקבר הרשב"י

סיפוריהם של שני אברכים שניצלו ממוות, בזכות המצווה המיוחדת של אחזקת בית המדרש

לאחר שנרגעתי מההלם והבהלה, וכמובן ששמחתי שמחה גדולה שניצלתי "מעוקץ" לא קטן, שאלתי את העובדת מדוע החליטה לברר אצלי על ההעברה, הרי נראה היה שאני בעצמי כתבתי את האימייל

החילותי להפוך בדפי הסידור, דף אחרי דף, לא ידעתי מדוע אני עושה זאת, באמת שזה היה סתם כך, לא היתה לי כל כוונה מיוחדת בפעולה זו