פרשת השבוע לילדים

וְהִנֵּה, בְּאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ, הִשְׁתּוֹלְלָה בַּיָּם סְעָרָה גְּדוֹלָה. רַב הַחוֹבֵל צִוָּה עַל כָּל הַנּוֹסְעִים לִזְרֹק לַיָּם אֶת הַחֲבִילוֹת הַכְּבֵדוֹת שֶׁלָּהֶם, וְכֻלָּם נִשְׁאֲרוּ בְּלִי כְּלוּם. גַּם הַסּוֹחֵר הַמִּסְכֵּן נִשְׁאַר בְּלִי כָּל הַסְּחוֹרוֹת שֶׁקָּנָה, וְהִצְטַעֵר מְאֹד

הָאוֹרֵחַ הָיָה נִרְגָּשׁ מְאֹד, וְלֹא יָדַע אֵיךְ לְהוֹדוֹת לַמְאָרֵחַ הַנָּדִיב שֶׁלּוֹ. הוּא הִזְמִין מָנוֹת יְקָרוֹת מְאֹד: מִינֵי בְּשָׂרִים מְשֻׁבָּחִים, מְרָקִים נְדִירִים, תּוֹסָפוֹת עֲשִׁירוֹת, מָנוֹת רִאשׁוֹנוֹת וְאַחֲרוֹנוֹת, לִפְתָּנִים וּגְלִידוֹת – הַכֹּל מֵהַסּוּג הֲכִי יָקָר שֶׁיֵּשׁ שֶׁהוּא אַף פַּעַם לֹא זָכָה לֶאֱכֹל. הֲרֵי הַמְאָרֵחַ שֶׁלּוֹ יְשַׁלֵּם הַכֹּל, אֵין לוֹ בְּעָיָה...

אַחֲרֵי שֶׁהֶעָנִי יָצָא מֵהַבַּיִת, שָׁאֲלָה אִשְׁתּוֹ שֶׁל רְאוּבֵן אֶת בַּעֲלָהּ: "מַדּוּעַ הֶעָנִי הַזֶּה – שֶׁעָשִׂינוּ לוֹ טוֹבָה פַּעַם אַחַת – אוֹמֵר לָנוּ תּוֹדָה רַבָּה מִכָּל הַלֵּב, וּלְעֻמָּתוֹ שׁוּקִי – שֶׁאֲנַחְנוּ כָּל הַזְּמַן עוֹשִׂים לוֹ טוֹבוֹת וַחֲסָדִים – לֹא מוֹדֶה לָנוּ אַף פַּעַם?!"

"לֹא", עָנָה הָאִישׁ, רוֹעֵד מִבֶּכִי, "אֲנִי בֶּאֱמֶת מְשַׁלֵּם תָּמִיד אֶת כָּל הַחֶשְׁבּוֹנוֹת וְהַמִּסִּים, אֲבָל לְצַעֲרִי הָרַב, אֲנִי כָּל-כָּךְ מִתְבַּיֵּשׁ – בְּעֶצֶם אֲנִי צָרִיךְ לְשַׁלֵּם יוֹתֵר, וְקִבַּלְתִּי הֲנָחָה אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא מַגִּיעַ לִי. עַכְשָׁו אֲנִי רוֹצֶה לְהַחֲזִיר הַכֹּל, וּלְבַקֵּשׁ סְלִיחָה"...

יוֹם אֶחָד הִרְגִּישׁ שְׁמוּל-בֶּר שֶׁהוּא חַלָּשׁ מְאֹד. פִּתְאוֹם לֹא הָיָה מְסֻגָּל לָלֶכֶת. הוּא לֹא הִצְלִיחַ לַעֲלוֹת בְּמַדְרֵגוֹת, וְגַם כְּשֶׁהוּא הָלַךְ לְאַט – הוּא הָיָה צָרִיךְ לַעֲצֹר כָּל כַּמָּה פְּסִיעוֹת וְלִנְשֹׁם עָמֹק. "אֲנִי צָרִיךְ לָלֶכֶת לָרוֹפֵא שֶׁיִּבְדֹּק מַה קָּרָה לִי", אָמַר שְׁמוּל-בֶּר לְעַצְמוֹ, וְהָלַךְ לָרוֹפֵא

לַעֲלִיַּת הַכֹּהֵן הוּא קָרָא לְאָדָם שֶׁיָּשַׁב בַּקָּצֶה שֶׁל בֵּית הַכְּנֶסֶת. לַעֲלִיַּת הַלֵּוִי קָרָא לְמִישֶׁהוּ שֶׁיָּשַׁב בְּאֶמְצַע בֵּית הַכְּנֶסֶת. לְעֻמַּת זֹאת הָיוּ אֲנָשִׁים מְכֻבָּדִים שֶׁיָּשְׁבוּ בַּמִּזְרָח, בְּמָקוֹם מְכֻבָּד, וְלֹא קִבְּלוּ עֲלִיּוֹת. הַגַּבַּאי חִלֵּק עֲלִיּוֹת לַאֲנָשִׁים נוֹסָפִים שֶׁנִּרְאוּ פְּשׁוּטִים וְלֹא מְכֻבָּדִים

יוֹם אֶחָד הִבְחִין הָאִישׁ בְּעָנִי שֶׁמִּסְתּוֹבֵב בֵּין הַבָּתִּים, וּפִתְאוֹם זִהָה אוֹתוֹ: "הֵי, אַתָּה גָּר בָּעִיר שֶׁמִּמֶּנָּה בָּאתִי! כַּמָּה חִכִּיתִי לְאָדָם כָּמוֹךָ! בּוֹא, סַפֵּר לִי – מַה שְּׁלוֹמָם שֶׁל כָּל בְּנֵי מִשְׁפַּחְתִּי?" "זוּז, אַל תַּפְרִיעַ לִי בָּעֲבוֹדָה", עָנָה לוֹ הֶעָנִי בְּזַעַף. "אֲנִי צָרִיךְ לֶאֱסֹף כֶּסֶף"

שְׁלֹמֹה נָהַג לְהָבִיא לְאָבִיו, ר' יַעֲקֹב, אֶת הָאֲרוּחוֹת שֶׁלּוֹ. פַּעֲמַיִם בְּיוֹם הָיָה מֵבִיא לוֹ אֹכֶל: בַּבֹּקֶר הֵבִיא מָזוֹן מְבֻשָּׁל – בָּשָׂר אוֹ דָּגִים, תַּפּוּחֵי-אֲדָמָה מְרֻסָּקִים אוֹ פְּתִיתִים מְבֻשָּׁלִים, מָרָק טָעִים וְגַם קוֹמְפּוֹט. בָּעֶרֶב הֵבִיא שְׁלֹמֹה לְאָבִיו לַחְמָנִיָּה רַכָּה, סָלָט קָצוּץ וּמַאַכְלֵי חָלָב בְּרִיאִים

עָבְרוּ שָׁנִים, וְהַיְהוּדִי הַזֶּה הִצְלִיחַ לְהִתְאוֹשֵׁשׁ – לִבְנוֹת בַּחֲזָרָה אֶת הַבַּיִת, לְהָקִים אֶת הָרֶפֶת, אֶת הַלּוּל וְהָאֻרְוָה וְלִשְׁתֹּל אֶת הַפַּרְדֵּסִים מֵחָדָשׁ. גַּם הַשָּׂדוֹת שֶׁלּוֹ הִתְמַלְּאוּ בִּתְבוּאָה חֲדָשָׁה. שׁוּב הָיָה לוֹ הַכֹּל בְּשֶׁפַע, וְהוּא הִרְגִּישׁ שֶׁבִּשְׁבִילוֹ כְּבָר כְּאִלּוּ הִגִּיעָה הַגְּאֻלָּה

הֶעָשִׁיר הָיָה יְהוּדִי רַחֲמָן וְגוֹמֵל חֲסָדִים. הוּא רִחֵם מְאֹד עַל הֶעָנִי, וּבְקוֹל נִרְגָּשׁ אָמַר לוֹ: "בְּסֵדֶר, אַתָּה מֻזְמָן לָבוֹא הַיּוֹם אֶל הַמִּשְׂרָד שֶׁלִּי, בְּאַחַת בַּצָּהֳרַיִם, וַאֲנִי אֶתֵּן לְךָ צֵ'ק בִּסְכוּם גָּדוֹל מְאֹד". עֵינָיו שֶׁל הֶעָנִי זָהֲרוּ בְּשִׂמְחָה. "הוֹ, תּוֹדָה, תּוֹדָה רַבָּה! אֵין לִי מִלִּים!" אָמַר בְּהִתְרַגְּשׁוּת וְהָלַךְ לוֹ לְדַרְכּו

הָאִמָּא הַשְּׁנִיָּה חָשְׁבָה שֶׁהִיא כְּבָר יְכוֹלָה לָלֶכֶת הַבַּיְתָה – הֲרֵי הִיא כְּבָר שָׁמְעָה מַה צָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת עִם יֶלֶד שֶׁלֹּא רוֹצֶה לֶאֱכֹל! בְּכָל-זֹאת נִכְנְסָה גַּם הִיא אֶל הָרוֹפֵא, וְסִפְּרָה לוֹ שֶׁגַּם הַיֶּלֶד שֶׁלָּהּ לֹא אוֹכֵל כְּלוּם. אָמַר לָהּ הָרוֹפֵא: "אִמָּא יְקָרָה, אַתְּ חַיֶּבֶת לִפְתֹּחַ אֶת פִּיו שֶׁל הַתִּינוֹק שֶׁלָּךְ וּלְהַכְנִיס לְתוֹכוֹ אֹכֶל בְּכֹחַ. בַּהַתְחָלָה תְּנִי לוֹ מַנְגּוֹ מָתוֹק, שֶׁיַּכְנִיס לוֹ טַעַם טוֹב לַפֶּה, וְאַחַר-כָּךְ תַּמְשִׁיכִי בְּמַאֲכָלִים

לֶעָשִׁיר הַזֶּה הָיְתָה בַּת, וּכְשֶׁבָּגְרָה הִצִּיעוּ לוֹ שִׁדּוּךְ בִּשְׁבִילָהּ. הֶחָתָן שֶׁהֻצַּע לוֹ הָיָה עָנִי מָרוּד, וְהוּא שָׁמַע בְּהִתְפַּעֲלוּת רַבָּה עַל הֶעָשִׁיר הַמֻּפְלָג שֶׁעוֹמֵד לִהְיוֹת הַ"שְּׁוֶער" שֶׁלּוֹ. בִּמְיֻחָד הִתְעַנְיֵן הֶחָתָן בְּמַה שֶּׁשָּׁמַע עַל אֹסֶף הַכֵּלִים הַנָּדִיר וְהַמְפֹאָר שֶׁבְּבֵית הֶעָשִׁיר

פַּעַם הִגִּיעַ אֶל בֵּית-הַמָּלוֹן סוֹחֵר בְּשֵׁם מֵאִיר. מֵאִיר הִתְגּוֹרֵר בִּכְפָר קָטָן, וּבִכְלָל לֹא הִכִּיר אֶת כָּל הַשִּׁכְלוּלִים שֶׁל הָעִיר הַגְּדוֹלָה. הוּא הִתְפַּעֵל כָּל-כָּךְ מִבֵּית הַמָּלוֹן, וּבִמְיֻחָד מֵהָאֲרוּחוֹת הַטְּעִימוֹת וְהַמְגֻוָּנוֹת שֶׁהֻגְּשׁוּ בְּכָל יוֹם בְּשָׁעוֹת קְבוּעוֹת. מֵאִיר אָכַל בְּתֵאָבוֹן רַב וּבְהִתְפַּעֲלוּת, כִּי הוּא לֹא הִכִּיר לִפְנֵי כֵן אֶת כָּל הַמַּאֲכָלִים הַמְעַנְיְנִים

יַעֲקֹב הִתְקַדֵּם לְעֵבֶר הַשַּׁעַר, וּנְשִׁימָתוֹ נֶעֶצְרָה מֵרֹב הַפְּאֵר וְהֶהָדָר שֶׁהִתְגַּלּוּ לְפָנָיו. הוּא דָּפַק, וּמְשָׁרֵת פָּתַח לְפָנָיו אֶת הַשַּׁעַר הָעֲנָק וְהַמְפֹאָר. יַעֲקֹב הִתְקַדֵּם פְּנִימָה, וְלֹא שָׂבַע מִלְּהִתְבּוֹנֵן בְּמַה שֶּׁעֵינָיו רוֹאוֹת. הוּא נִכְנַס אֶל הַטְּרַקְלִין, הִבִּיט בַּתְּמוּנוֹת הַיְקָרוֹת, בַּנִּבְרֶשֶׁת הָעֲנָקִית שֶׁהִשְׁתַּלְשְׁלָה מֵהַתִּקְרָה, בַּשָּׁטִיחַ הַמְפֹאָר

הַיָּמִים חָלְפוּ, עָבְרוּ חֹדֶשׁ וְגַם חָדְשַׁיִם, וְחַצְקְל לֹא הִגִּיעַ לַגְּמָ"ח לְשַׁלֵּם אֶת הַהַלְוָאָה וְלָקַחַת אֶת הַחֲלִיפָה בַּחֲזָרָה

הִרְגִּישׁ הָאַרְיֵה שָׂבֵעַ. אֲבָל הַשָּׂבָע הַזֶּה הִסְפִּיק רַק לִשְׁלֹשָׁה יָמִים, וְאָז הִתְחִיל הָאַרְיֵה לִהְיוֹת שׁוּב רָעֵב. שׁוּב קָרָא לַחַיּוֹת שֶׁיָּבוֹאוּ אֵלָיו מַהֵר

"אַתָּה יוֹדֵעַ מָה?" הִצִּיעַ הֶעָשִׁיר הָרִאשׁוֹן לַשֵּׁנִי. "הָבָה וְנַעֲרֹךְ נִסָּיוֹן, שֶׁיּוֹכִיחַ מִי יוֹתֵר עָשִׁיר בֶּאֱמֶת". הִתְפַּלֵּא הֶעָשִׁיר הַשֵּׁנִי: "אֵיזֶה נִסָּיוֹן יָכוֹל לְהַרְאוֹת אֶת זֶה?"

"לָמָּה אַתָּה חוֹשֵׁב שֶׁהַמַּקְהֵלָה מְצַפָּה לְךָ?" הִתְרַגֵּז הַשַּׂר, "לְדַעְתִּי, הַמַּקְהֵלָה הִגִּיעָה לְכָאן אַךְ וְרַק לִכְבוֹדִי!"

מַר שְׁמוּלְזוֹן הָיָה חוֹלֶה, וְקָרָא לָרוֹפֵא כְּדֵי שֶׁיִּבְדֹּק אוֹתוֹ. לְאַחַר שֶׁבָּדַק, רָשַׁם לוֹ הָרוֹפֵא תְּרוּפוֹת וְאָמַר: "מַר שְׁמוּלְזוֹן, אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִמְּךָ שֶׁתַּקְפִּיד מְאֹד לָקַחַת אֶת הַתְּרוּפוֹת וְלִשְׁמֹעַ לְכָל הַהוֹרָאוֹת שֶׁלִּי, כְּדֵי שֶׁתַּבְרִיא מַהֵר"

יְהוֹנָתָן טִפֵּס וְטִפֵּס עַד שֶׁהִצְלִיחַ לְהַגִּיעַ לְרֹאשׁ הָעַמּוּד. "אֵיךְ הִצְלַחְתָּ?" שָׁאֲלוּ כָּל הַיְלָדִים בְּהִתְפַּעֲלוּת

"הַקְשִׁיבוּ, הַקְשִׁיבוּ!" קָרָא הָאַרְיֵה בְּקוֹל חָנוּק אֶל בַּעֲלֵי הַחַיִּים, "מִי שֶׁיַּצְלִיחַ לְהוֹצִיא אֶת הָעֶצֶם מֵהַגָּרוֹן שֶׁלִּי, יְקַבֵּל פְּרָס גָּדוֹל!"

אֲנָשִׁים רַבִּים עָמְדוּ מִסָּבִיב וְהִסְתַּכְּלוּ עַל יַאנֶק. הֵם כְּבָר הִתְכּוֹנְנוּ לִפְרֹץ בִּצְחוֹק גָּדוֹל, כְּשֶׁכֻּלָּם יִרְאוּ אֵיךְ יַאנֶק מִתְאַמֵּץ וּמִתְאַמֵּץ וּמַזִּיעַ, וְלֹא מַצְלִיחַ לִשְׁבֹּר אֶת הַמּוֹט, כִּי יֵשׁ בְּתוֹכוֹ אֲבָנִים

אַבְרָהָם אָבִינוּ הִתְפַּלֵּל עַל סְדוֹם. גַּם אִם תְּפִלָּתוֹ לֹא הִתְאִימָה לְמִדַּת אַנְשֵׁי סְדוֹם, מִשּׁוּם שֶׁהִגִּיעַ לָהֶם עֹנֶשׁ, בְּכָל מִקְרֶה הַתְּפִלּוֹת נִשְׁמְרוּ בִּשְׁבִיל הַדּוֹרוֹת הַבָּאִים

"זֶהוּ כַּדּוּר קְטַנְטַן שֶׁאוֹתוֹ תִּצְטָרֵךְ לִבְלֹעַ בְּכָל יוֹם", אָמַר הָרוֹפֵא, וְהֶרְאָה לְיַאשֶׁק כֵּיצַד נִרְאֶה כַּדּוּר שֶׁל תְּרוּפָה. "כָּזֶה כַּדּוּר?" צָחַק יַאשֶׁק, "מַה יַעֲזֹר לִי הַכַּדּוּר הַפִּצְפּוֹן הַזֶּה?"

הַסְּעֻדָּה הִתְחִילָה, וְהִנֵּה נִכְנַס הֶחָתוּל לָבוּשׁ בְּבִגְדֵי מֶלְצַר. הוּא סִדֵּר כַּמָּה שֻׁלְחָנוֹת, פָּרַשׂ עֲלֵיהֶם מַפּוֹת וְאַחַר-כָּךְ הֵבִיא מַגָּשׁ עִם יַיִן וְכוֹסוֹת. כָּל הָאֲנָשִׁים הִבִּיטוּ בֶּחָתוּל בִּפְלִיאָה רַבָּה

"אָה... זֶה בָּרוּר!" עָנָה חַצְקְל, "לֹא מַסְפִּיק שֶׁאַתָּה הִתְנַדַּבְתָּ לָקַחַת אוֹתִי בָּעֲגָלָה שֶׁלְּךָ – אַתָּה עוֹד צָרִיךְ גַּם לִסְחֹב אֶת הַשַּׂק שֶׁלִּי? לְפָחוֹת אֶת הַשַּׂק אֲנִי אֶסְחַב בְּעַצְמִי, שֶׁלֹּא יִהְיֶה לְךָ קָשֶׁה!"