שידוכים וחיפוש זוגיות

תאמיני שיש מישהו שיאהב אותך כמו שאת. אל תוותרי על מי שאת בשביל הבחור. ותהיי בטוחה לגמרי שיש מישהו שיאהב אותך בדיוק כך, ולא למרות אלא בגלל מי שאת

ייתכן שזו ההזדמנות שלי – לעשות עבודה פנימית. לגרום לעצמי להרגיש שווה, מוערכת – בלי תלות בגורמים חיצוניים. להגדיר את ה"שווי" שלי מול הקב"ה ולא מול החברה

איך אפשר לקבל את ההחלטה הכי חשובה בחיים, ואיך אפשר לדעת בוודאות ש"זה זה"?

מה אפשר ללמוד מקשרים שנפרמים ומקשיים אחרים בדרך למציאת הזיווג האמיתי?

או שאני מכירה מ-ל-א אנשים, או שזה פשוט מרפי מטורף ותמיד, אבל תמיד, החברות שלי, המורות שלי, המנקה של ביה"ס שלי (!) – חייבים לראות אותי כשאני בפגישה

דברי איתו. לא תמיד הוא חייב להציע, לא תמיד הוא חייב ליזום. אם משהו מפריע לך, כדאי שתעלי אותו, כדאי שתשאלי ותנסי לברר בלי היסוס ובלי לחשוש

במצב רגיל ההורים הם אלו שמבררים ומחפשים, נעזרים באחרים או פונים לרב אם יש שאלות ועוד. בד בבד הם מנהלים את הקשר עם הבת (או הבן) על מנת לקבל משוב, נכונות ושיתוף פעולה. אך לצערנו, לא תמיד זו המציאות

נסיך החלומות שלך מציע לך נישואים! תוותרי עליו כי לדודה חנה פתאום תהיה בעיה חריפה של מצמוצים?!

מה בדיוק מבררים לפני שנפגשים עם המיועד, ומי צריך לעשות את הבירורים? ובעצם, מהו הבירור החשוב ביותר שיש לעשות?

איפה נפגשים? בבית קפה או בטיילת? במקום שקט או במקום הומה? כדאי שתדעי מראש מה מתאים לך

כולנו מחפשים אישור חיצוני לאדם שאנו יוצאים אתו, אבל מה חשוב לנו באמת בקשר ובמה אנו מושפעים מהחברה? על מה אפשר להתפשר ומה באמת קריטי עבורנו?

הבחורה מבקשת שלא ינפצו לה את החלומות, השדכנית מבקשת שיזכרו שגם היא בן אדם. שיח חשוב שיעזור לכם להכיר ולהבין את המטבע מכל צדדיה

מדוע חשובה שמירת הנגיעה לפני החתונה, לחיי הנישואין? ומה קורה לאדם שחווה קשרים לפני נישואיו? הרב זמיר כהן על הדרך הנכונה ביותר להינשא

מתפשרת? לא בטוח! סיפורה של שרה מראה שלא תמיד מה שנקרא "התפשרות" הוא אכן כך. צריך פשוט לפתוח את המבט ולהרחיב אותו

כל היום בכיתי. על עצמי ועל הבדידות הקשה שלי. אני, שאני כל כך חברותית עם חברותי, סובלת מכזו בדידות. איך זה יתכן? העברתי מול עיני את רשימת הבנות ולא מצאתי אחת שהיה לי חשק להתקשר אליה ולספר לה

אני נדחפת בין המוני מלאכים, כמעט רצה, מנסה לעקוף, ונעצרת בפתח האולם בידי מלאך, שנייה לפני שהדלתות נסגרות.

לכל שרות יש מחיר. אך מה עם אלו ששכחו ולא נזכרים לעולם? נא להכיר. אני הכושי שעשה את שלו. הכושי שעוד מעז לבקש תשלום

על תפילה כנגד גזירות ועיכובים, ומספר עצות בשידוכים

כיצד להתחזק שהכל לטובה, ולהאמין שתפילות אינן הולכות ריקם?

לפני 7 שנים לא רק הבטחתי לעצמי שהשנה אני מתחתנת. באותה שנה התחייבתי לעצמי ולקב"ה לעשות כל מה שביכולתי ותלוי בי להגיע למטרה זו.

אחרי למעלה מעשר שנים של חיפושים, הבנתי שעלי להיכנע, לשים בצד את האגו, ולהאמין שהקב"ה ישלח לי את הישועה בדיוק ברגע הנכון. ואז, זה קרה...

שאלתי פעם את אבא שלי איך הוא התחתן עם אמא, והתשובה היתה פשוטה להפליא. הציעו, נפגשנו, מצאה חן, נהיה שידוך. קל כמו זבוב. תארו לכם

אני רוצה להתחתן. אני רוצה להקים בית קדוש בשמחה ובקלות. תעזור לי! המכתב שלעולם לא יישלח

שימו לב, היא אומרת שזה שידוך נפלא, אני מביא מידע שצריך להתרחק. לא משנה כרגע איך נפעל: התחלנו לריב, ולא גמרנו יומיים

במצבי רצפה שכאלה יש כתובת אחת בעולם שיכולה לנחם אותי ולהחזיר אותי לשפיות הלא שפויה שקוראים לה רווקות. סבתא ז'נט. סיפור קצר על שידוכים

תפסיקי עם הציניות, תרדי במשקל, דברי בשקט, תלמדי לבשל, תהיי חיובית, קומי, שבי, לכי, בואי. תהיי שמחה, כי הישועה מגיעה רק מתוך שמחה. תבכי, תורידי דמעות, דמעות פותחות שערים נעולים

למה הם היו כל כך בטוחים שאני לא אפרגן לו? תבינו, שמחתי בשבילו. באמת, הן הוא אחי, אבל באותו רגע היתה לי חולשת דעת נוראה. ראשי כאב, אך לא היה לי לאן לברוח

היו לי הרבה תוכניות בשבילי. יותר נכון, היו לי הרבה תוכניות בשבילו... וכשהדברים לא הולכים לפי התוכנית , זה מכעיס!

כשכולם מבכים על חורבן בית המקדש, יסלח לי אלוקים ותסלחו לי אתם, אני לא בוכה על הבית הזה. אני אגואיסטית. אני בוכה על הבית שלי

פחדתי לשמוח. למודת אכזבות, לא נתתי ללב שלי לנתר. אמונה על הכלל ש"עד שזה לא סגור סופית, שום דבר לא בטוח", כלאתי בשבעים מנעולים את השמחה הענקית שבקשה לשטוף את כולי