טורים אישיים - כללי

שורשי הקשר הייחודי בין עם-ישראל לארה"ב נשתלו זמן רב לפני הכרזת העצמאות של ארצות הברית. אבל גם יחסים מיוחדים צריך לטפח

הטענה המסורתית נגד הנציגים החרדיים שלא החזיקה מים בכנסת הנוכחית, השמאל שהוכיח כי תמו הימים בהם יכול היה לשלוט על מדינת ישראל, החברה הערבית שהציגה את חוסר נאמנותה למדינת ישראל, והבגידה הכפולה של בנט

לגלות לראשונה את הלכות בורר, לשמוע מההורים "אתה ממציא דברים חדשים", להרגיש שהחברים בטוחים שמשהו קרה לך, ולהתחיל להתייחס אל צבע הגרביים. חייו של בעל התשובה המצוי

התקשינו לסלוח לו. ניסינו להדחיק אותו, כמו את המהפך של בגין, אבל הוא לא היה מוכן להידחק. הוא אמר בקול ברור וחד את מה שחשב, והדהד את האמת שגילה כמו שופר שהלך וחזק מאוד

מתי לאחרונה התבוננתם היטב במעטפה הצבעונית של חשבון החשמל, המבקרת בביתנו אחת לחודשיים? על הנדסת תודעה שחומקת מתחת לרדאר

הקמתה של הממשלה הנוכחית על כשליה והפגיעה הקשה שלה בכל דבר שחשוב לעולם התורה ולימין הייתה חשובה מבחינה אחת: היא גילתה בפני כל את האמת שאויבי החרדים ניסו למכור לנו במשך שנים על "הסחטנים החרדיים"

היית נאחז בו, בספר התורה, עוצם את עיניך ומחבק את התורה כפי שאיש לא חיבקה מעודה. והיה החיבוק ההוא כמו ממגנט את עיני כולנו אל האיש שבחר בה כנגד כל הבלי העולם ופיתוייו

"על ירושלים נלחמו ונהרגו דתיים ושאינם דתיים; מהקיבוץ, מהכפר, מהיישוב, מהפריפריה. כולם רצו באיחודה". טור מיוחד של עודד הרוש ליום ירושלים

צבי יחזקאלי מדבר עם עמרי כספי על הסכסוך הישראלי-פלסטיני, על הג'יהאד והמצב הפלסטיני, וכמובן – על יהדות. האזינו

עם ישראל יוצא ממצרים ונגאל משעבוד הגוף. אין אדון שישעבד עוד את רצונם, וזהו. אפשר לבחור בחיים עצמאיים, להיות עם חופשי באשר הם. אבל לא! יוצאי מצרים הבינו שחירות גופם אינו כלום מבלי חירות רוחם

רפורמת הבגרויות, עליה הוכרז לאחרונה, מהווה חלק ממגמה של רפורמות שמסמנת רצון לפרוק כל דבר שקשור למורשת ישראל. הרב רצון ערוסי מסביר את סכנות הרפורמה

המלחמה הארורה ההיא גבתה מחיר כבד מאוד גם ממי ששרדו. וההחמצה צורבת. מרים גולן בטור אישי לעילוי נשמת סבה

"מפגעים השתוללו וטילים התעופפו מימינה ומשמאלה - ובני ברק בשלה, שלווה ורגועה. עיר ללא הפסקה. תורה מגנא ומצלא", כותב קובי נחשוני, עיתונאי 'ידיעות אחרונות'

סיון אוחיון, אלמנתו של שי אוחיון שנרצח בפיגוע, בטור שטוף דמעות, בעקבות גל הטרור הרצחני

"הרגשנו שהוא מעניק לנו את התרומה הגדולה ביותר שאדם מסוגל לתת; כמה דקות יקרות ביותר. דקות שאילו לא הגענו היו מוקדשות לגמרי ללימוד התורה". הרב ישעיה וינד בטור אישי כואב בעקבות עלייתו לגנזי מרומים של מרן שר התורה, הגאון רבי חיים קנייבסקי זצוק"ל

"'שר התורה' היה מאותם גדולים שהשפעתם איננה מצטמצמת לדורם או לחוג מכרים ואוהדים קרוב, השפעתם היא השפעה לדור ולדורות". נשיא המדינה יצחק הרצוג בטור הספד מיוחד לגאון רבי חיים קנייבסקי זצוק"ל

סיון רהב מאיר על הקשר בין פרשת השבוע לפיגוע המחריד בבירת הנגב. על החשיבות שבהבדלה

הוא לא היה חייב לומר כלום. באמת, הוא יכול היה לשקר. אם שליין היה שותק, אף אחד לא היה יודע. בכל זאת, הוא בחר להודיע לכולם, במחיר אישי גדול

מה חולף במוחם של הקולניים בתומכי ממשלת השינוי, כשהם חוזים מדי ערב בהצלחה המסחררת של ראש ממשלה חליפי כוכב טלוויזיה? מה יעשה ראש ממשלה כשאין לו טלפרומפטר בפגישות מדיניות? מרים גולן על הלקח שצריך ללמוד מאוקראינה

טור נוטף דמעות לזכרו של מרן שר התורה, הגאון הגדול רבי חיים קנייבסקי זצ"ל: "בכה, בני, בכה, ראה את השמש, כמה היא חיוורת היום. על התייתמותו של עם שלם - גם השמים בוכים"

מרים גולן בטור נוקב, בעקבות המכתב הפומבי החריג שפרסמה נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות בו תקפה בחריפות את חבר הכנסת דודי אמסלם

האירועים בשכונת שמעון הצדיק בירושלים הזכירו למרים גולן את התקופה החשוכה של האינתיפאדה השנייה. לאו דווקא בגלל האלימות הערבית, אלא בשל קולות שמחשיבים את הרצון של יהודים להתגורר בירושלים בבתים בבעלות יהודית כ'התגרות'

מינויה של חברת הכנסת זועבי ממרץ לקונסולית ישראל בסין הוא כל מה שרע בפוליטיקה הישראלית. על התזה הזו לא חתומים נתניהו או אוחנה, אלא דווקא לפיד, שהגדיר כך את המינויים הפוליטיים בעברו. מינוי זועבי אינו מעידה קלה אלא חלק ממדיניות של ממשלה שמפרה את הבטחותיה לבוחר

מרגע זה, כל חוק שאינו מצדיק באופן סביר פגיעה בשוויון – יבוטל. מי יחליט מה סביר ומה לא? כמובן, השופטים בעצמם

אויב מזהה בקלות חוסן או חוסר בחוסן פנימי. והאויבים שלנו רואים רוח נמוכה

הסערה שפרצה בעקבות שינוי טפסי תרומות הדם של מד"א הובילה למחאה של לא מעט תלמידי ישיבות שהחליטו לא לתרום דם דרך מד"א. איתי אסמן על חשיבות המחאה וכיצד יש לעשותה

רעידת האדמה המשטרתית והתגובות המסעירות בעקבות פרשות פגסוס, ההאשמה המביכה של הקורבן, והצעדים המבורכים של הציבור הדת"ל מול המעללים של מפלגת 'ימינה' לקעקע את יסודות הדת בארץ ישראל. הטור של קובי בורנשטיין

לא זכיתי, למעט כמה מקרים שאפשר למנות על כף יד אחת, להכניס שבת בנחת. זה תמיד איפשהו על הציר שבין ריצה בבית כי שכחתי את האור במקרר\המזגן בחדר\מנורה כלשהי, ובין בכי. אבל אז שיניתי גישה, כולל הודעה מיוחדת לסיטרא אחרא, כבר ביום ראשון

בכל הדורות הקפידו חכמי ישראל לבדוק היטב את הבאים בשערי הגיור. אך ההיסטוריה, לצערנו, חוזרת. הטור של איתמר סג"ל

עם כל הכבוד לכישוריהם של אנשים מוכשרים בכתיבת ספרים, הלחנת שירים או כל יצירה אחרת – בדרך כלל רובם מאותגרים מוסרית, ואין מה להעריץ. הם רק צינור בר מזל. ליצירה, יש לזכור היטב, יש חיים משל עצמה