הרב יצחק זילברשטיין

הכלה איבדה את עשתונותיה, וממש יצאה מכליה, משום שראתה בכך סימן לא-טוב, שכביכול הזיווג הזה אינו שלה, ו...סירבה לצאת אל האולם, שם המתינו לה קרובות-משפחתה וכל חברותיה

האב נזעק ונתקף בבהלה. "אני מבקש ממך בני היקר, אל תטוס! זה סימן רע, מזל שחור...". הבן ניסה להסביר לאביו כי אלו חששות של הבל, 'כי לא נחש ביעקב'

'אם כבודו רוצה את הדוד ההוא, בבקשה, אך הכסף ששולם נשאר אצלי כדמי ביטול!', הודיעו הצלם. וכאן החתן התרעם: 'הלא רימתני בכך שאישרת כי אתה הצלם הטוב ביותר בשוק, וכי אינך מכיר בעובדה שדוד המפורסם הוא הצלם הוותיק והמובחר שבשוק?!

כמה רגעים לפני שעמד החזן ליטול את כוס הברכה ולברך, נודע לו, כי רוב ככל משתתפי הסעודה, הגיעו לשמחה על ידי נסיעה ברכב, רח"ל

'תשמע לא איחרתי סתם, עסקתי בהצלת נפשות... ובכן, עליתי למונית, והנהג פרץ בבכי וסיפר לי כי נפשו וגופו 'משדרים' לו, כי זהו יומו האחרון, והוא על סף התקף לב חמור רח"ל... הנהג אף שלף מכיסו 'מכתב פרידה', וביקש ממני לבדוק אם הוא מנוסח היטב בצורה מרגשת...

בכל מהלך הטיסה ניצבה מולו דמותו של ראש הישיבה, שליטף את ידו בחום תוך כדי שהסביר לו כמה חשוב לשמור על גדרי שמירת הסדרים, וליבו נקפו על שלא ציית להוראתו

מתפתל הלוך ושוב, ולא מוצא מקום חניה פנוי... מתוך הלחץ הנורא, לפתע נזכר בסגולה הידועה - צדקה... פכר ידיו אל-על, ופתח ואמר: 'אוי ריבונו של עולם, אם אמצא מקום חניה, אתן לצדקה...'

האם עתה עלי לקיים את נדרי אשר נדרתי, משום שלמעשה נעקר בית הספר ממקומנו; או שמא מאחר ולא אמרתי ש'יעקר מכאן', אלא שיעקר סתם, אני פטור (לעת עתה) מקיום נדרי, כי הוא לא נעקר מהעולם אלא רק עבר מקום?

ברבות הימים, התגרש האיש, והנה הוא מגיע אל הגבאי ודורש ממנו למחוק את שמה של אשתו מן הפרוכת, "שהרי עכשיו אין היא אשתי"...

הלא ידועים דברי אדוננו הגר"א, שאם יש בבית הכנסת אפילו מסמר אחד גזול - הדבר מעכב את קיבול התפילות והסייעתא דשמיא, ולכן החלטתי לתקן את הדבר...

אי אפשר לתאר את עוצמת הבושה שאחזה בראובן כשתפס מה אירע. היה זה כאמור במעמד מתפללים רבים, שראו בקלקלתו, ובמשך תקופה ארוכה לא יכול היה להרים את עיניו לעבר חבריו

מספר לנו היהודי: הנה לאחרונה מגיע אבי שיחי' להתפלל אצלנו בבית הכנסת באופן קבוע, והבעיה היא - שהוא הפך ל'ציר המרכזי' של הפטפוטים והשחוק. לדאבון ליבי, קורה גם שהפלאפון שלו מצלצל ומנגן בקול, והוא לא נמנע מלענות לשיחות

איני תובע כלל את השולחן כולו, כי היה די לי רק בחציו, אך מה שאני כן תובע, הוא לבטל את המקח, היות והוברר לי (על פי סימנים מסוימים שאין כאן המקום לפרטם), שהצדיק נהג לשבת בראש השני של השולחן, וחלק זה, שכבר מכרת ליהודי אחר, הוא שספג את הקדושה, ואותי הטעית בזה שמכרת לי את הצד הנגדי, ומשכך תצטרך להשיב לי את כספי בחזרה...

'האם יש לכם איזה חולה בבית?', אמר לו היהודי 'ברוך ה' כולם בריאים'. 'אם כן אולי חסר לך כסף', שאלו. השיב היהודי שברוך ה' לא חסר לו כסף. 'אם כך למה אתה בוכה כל כך?...'

סולם נאה נשען לו על קיר הבית, ובו עשרה שלבים, כולם שווים לטובה במראה ובקומה, עם כל זה השלב העליון מכולם פתח פיו בגאון לומר "הנני החשוב והגדול מכולם, שאם לא כן, לא היה בעל הבית נותן אותי עליון עליכם"

'אני צריך לקחת את אשתי בדחיפות לבית החולים, כי תקפוה צירי לידה, האם תוכל להשאיל לי את רכבך?'

היכן מצינו עשיית "הרדמה" לפני ניתוח? והיכן מצינו אדם שקם לתחייה רק משום שהיה רשע? מספר חידות בבקיאות בש"ס, ותשובות בצידן

היאך מותר להכעיס אדם כדי לבדוק אם כדאי להתחבר עמו, הרי לכאורה המכעיס עובר על אונאת דברים, בכך שאומר לחבירו דברים שיצערוהו ויכעיסוהו, וכן לכאורה יש כאן חשש של 'לפני עיור לא תתן מכשול', בכך שאולי יכשיל את חבירו בעוון הכעס?

והנה, מספר ראובן, ימים ספורים לאחר הכנס שמעון לתפקיד, הבחנתי באחד העובדים שהעיר לו דבר-מה, והלה מיד התפרץ בזעם רב, ובכעסו החל לבזותו לעיני כל

אמר לו הסטייפלר שיש עצה שיתכן ותגמול אותו, אך זה רק בתנאי שיביט בפניו חמש דקות בלא הפסק והיסח הדעת כלל...

לאחר בירור אצל בני משפחה ומקורבים נוספים של הצדיק, אכן התברר שהוא לא לבש מעולם גלימות. שמעון ניסה לאתר את התייר שרכש את הגלימה, כדי להחזיר לו את כספו, אך כל ניסיונות החיפוש אחריו עלו בתוהו

הזקן האלמן, אינו מסוגל להמשיך לגור בדירתו, מחמת הזיכרונות ברעייתו, והחליט למכור את דירתו. ואכן הוא מכר את הדירה ליהודי בשם ראובן, ועבר לדור בבית אבות

הזוכה המאושר, שמעון, קיבל לידיו את הרכב, אך לא נסע עמו לביתו, אלא למכון לבדיקת רכבים. התברר לו שמחיר הרכב נמוך בהרבה ממה שחשב. פנה אפוא אל ראובן וסיפר לו אודות התאונה. ראובן ניסה לאתר את הסוחר הנוכל, אך כל החיפושים אחריו העלו חרס

האם כשאנו שומעים אותו מברך (את הברכה שלמעשה נאמרת ללא צורך), מותר לנו לענות אמן, או שמא מכיון שיוצאת הברכה לבטלה, אין לענות אחריו אמן (כמבואר בשו"ע סי' רט"ו ס"ד, שאסור לענות אמן אחר ברכה לבטלה)?

בני הזוג הגיעו לביתו של גיסי מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א, וסיפרו את שעבר עליהם. הגאון הביע את השתוממותו, כיצד מוציאים מילים שכאלו בבית יהודי! כששאלוהו מה התיקון לכך, השיב 'תקבלו על עצמכם לא לומר שוב שטויות שכאלו'...

ניסיתי למצוא מאן דהוא שיבוא ויקרא לפני מתוך הספרים, אך לא זכיתי למצוא אף אחד, מלבד - - - העוזר הנכרי שלי

האם אכן מותר לצרף את הנכרי, כ'כלי עזר', כדי שלא אבוא להירדם, וכדי שקריאת ההגדה תהיה יותר 'מהודרת' ו'מוטעמת'?

בלילה שלפני הניתוח חלמתי חלום מפתיע. התגלה אלי בחלום יהודי ישיש ואמר לי: 'אתה הצלת את המעיים שלי, וגם אני השתדלתי להציל את שלך...'

הגיע יהודי שנעשה לו נס מופלא, והוא מאוד רוצה לפרסמו, כדי להודות ולהלל להשי"ת, אך הוא חושש שמא יהיה לו מהפרסום ברבים עין הרע, ובא לשאול האם עליו לחשוש לכך או לא?

והנה, כשמגיע זמן התפילה בכל יום, אני מחליף את בגדי העבודה המלוכלכים בצבע לבגדים נקיים, אך איני נוהג כמנהג החסידות המופלאה של אבי המנוח ללבוש בגדים מהודרים ויפים כל כך, אלא אני לובש בגדים רגילים