הרב יצחק זילברשטיין
למרבה הפלא, האשה החרדית לא הצליחה להיגמל מהעישון בשבת קודש. עד שהתגלה ש...
כל הניסיונות לשכנע את האשה שהדבר אסור, עלו בתוהו. היא טענה, וחזרה וטענה, שהיתה מאוד מעוניינת להפסיק לעשן, במיוחד בשבת, ואף מרבה להתפלל על כך, אבל במציאות - כל פעם, עם התקדש שבת מלכתא, היא חשה בדחף עצום שאי אפשר לתארו, להוציא סיגריה ולעשן
הבחור החליט שבמקום שתיזרק המנה לפח המלון - יאכל אותה בעצמו. האם עליו לשלם?
'אם אינך אוכל את המנה, אין לנו מה לעשות עמה, כי אנו שבעים, ובודאי שמחר לא נאכל ממנה, וגם אם נחזיר אותה לחדר האוכל, היא תיזרק לאלתר לאשפה'...
השוכר טען ’מקח טעות’ כי בדירה יש חשש לשדים ומזיקין...
'אם תצליח להראות לי פגם מסויים בדירה, אבטל בשמחה את המקח, כל עוד אין כאן פגם הנראה לעין והדירה ראויה לשימוש, אין לך שום תביעה...'
הזקנה הגלמודה שכרה את המרתף, ובעקבותיה הגיעו החתולים הרבים
פנה בעל הבית אל הזקנה והודיע לה נחרצות: "אני מאוד מצטער, עלייך לסלק מכאן את החתולים, ואם אינך מוכנה, תאלצי לעזוב את הבית!"
בעל חנות הפיצוחים הראה לשכנו את צילום גנבותיו
"החלטתי לשמור על שתיקה, כדי ללמדך לקח, וגם להשתכר מגנבותיך, אך 'ביום פוקדי, ופקדתי' - כעת תצטרך ליתן לי את מלוא תשלום גנבותיך, שלפי חשבון עולה על 500 שקלים"...
חנה בחניית נכה על מנת להגיע בזמן לתפילה
'חניה במתחם המיועד לנכים, עלולה לגרום לסבל עצום לנכים, ויתכן שהדבר אף יגרום לנכים לשוב לביתם לאחר שלא ימצאו מקום חניה סמוך לבית הכנסת, כך שאיני יודע אם יצאת ידי חובה בתפילתך, בו בזמן שגזלת את מקום החניה של הנכים...'
היבואן עבר לשבת בסמוך לאיש שמחלק סוכריות
האיש הביא עמו קופסה רחבה, ובתוכה מבחר מגוון של סוכריות שוויצריות, אסף אליו את כל הילדים והכריז: כל ילד יבחר לעצמו סוכרייה אחת!
שליח הציבור בעצרת ההתעוררות היה ה...ירקן של העיירה
שיגר רבי יוסף קארו את שלוחיו לאותו ירקן, וביקשוֹ לשמש כשליח הציבור. הירקן סירב, ולא ידע כלל מה רוצים ממנו; וכי אני ראוי לעבור לפני התיבה בעצרת ההתעוררות על הגשמים?!
נהג המונית שאל: האם אקח פטיש ואשבור כבר עכשיו את ה’מוֹנֶה’ המזוייף שלי
ראה נא כבוד הרב, במונית שלי קיים מונה שאינו מדוייק כל כך, דהיינו, בכל נסיעה הוא מגדיל קצת את התעריף, באופן מתוחכם שהנוסעים אינם מבחינים בו
פתח את הספר בלא שימת לב, ונדהם לרגל ’גילוי’ סיבת אי-ההצלחה במושב
בשעת לילה מאוחרת הגיע לביתו, ומוחו עדיין שקוע בהרהורים על סיבת הכישלון בהרבצת התורה באותו יישוב. והנה ללא שימת לב, הוא ניגש לארון הספרים, ושולף ספר מסויים, פותח אותו באופן אקראי, ומתחיל לקרוא דבר שזעזע את נימי נפשו
עיניו של הבחור חשכו כשראה את ציורו מלא באיקסים...
בערב כאשר הגיע לביתו, החלה המלחמה הקבועה בתוכו. 'הציור הזה לא מוצלח בכלל', הרהר; 'שילוב הצבעים איננו מציאותי', המשיך בחיבוטי הנפש שלו
בעל הרכב חכך בדעתו אם להעמיד את רכבו לשימוש איש ההצלה
'היום בצהריים האופנוע שלי התקלקל, ואין לי כלי-תחבורה אחר להשתמש בו בשבת במקרה שחלילה יזעיקו אותי להציל; אולי תוכל להעמיד לרשותי את הרכב שלך למשך השבת?...'
בפעם היחידה שלא שימש כש"ץ, נגלה אליו אביו בחלום והודה לו...
הודה לרב קובלסקי נרגשות, אבל הרב קובלסקי לא סיים את תפקידו. ברוכים הצדיקים, שטובתם שלמה. הוא תמך בישיש במעלה המדרגות, מדרגה אחר מדרגה, עד שהביאו לדירתו
הסַפָּר נדהם לראות ששערות הלקוח צמחו כעבור שעה מהתספורת
לאחר שסיים הספר את מלאכתו, אמר לו החתן כדברים הללו: 'מה תעשה, אדוני הספר, אם אגלה לך שהתספורת שלך תועיל לי רק במעט, כי טבע השערות שלי שהן גדלות שנית לאחר שעה-שעתיים מתום התספורת?...'
המוכר הבחין במצוקת האיש ודרש סכום מופרז עבור המכנסיים. האם עליו להחזיר את הסכום?
"ניצלת בגסות את מצב 'כבוד הבריות' הנורא שלי, ומעולם לא התכוונתי לקנות את המכנסיים במחיר כל כך מופקע!"
’נישקתי את המזוזה וקבעתי אותה בחזרה במקומה’, סיפר הפועל הגוי
'היום זכיתי לקיים מצוה גדולה... כשניקיתי את אחד מחדרי הפנימייה, הבחנתי במזוזה המונחת על הרצפה (משום שנפלה ממקומה), מיד הרמתי אותה, נתתי לה שתי נשיקות, וקבעתי אותה במקומה...'
העובד הגוי הפך ל’מנצח’ במקהלת שירי השבת...
עם הזמן העובד התקרב יותר ויותר אל השולחן, עד ש...ביקש לישב לצד הבחורים בשעה שמזמרים, והם לא התנגדו. כעבור כמה שבתות, הגוי, שניחן בכישרון ובקול משובח, הפך להיות ה'מסמר' המרכזי בשירה...
האם ידיעת האשה ממעשי הצדקה של בעלה מגרעת ממעלת ה’מתן בסתר’
"כבוד הרב יתן לי בבקשה סגולה, שבכוחה לדחות מעלי את הפורענות". "יש סגולות וקבלות רבות", אמר לו הרב, "אך חשוב שתקבל רק אחת ותשתדל לעמוד בה"
’האם עלי לסגור את החנייה הפרטית שלי כשחונים בה מחללי שבת’?
האיש הוסיף לציין שביתו ממוקם בסמוך למרכז למקומות בילוי (קניון ומסעדות) הפועלות בשבת, רח"ל, וכיון שבאזור קיים מחסור במקומות חנייה ביום השבת, ישנם נהגים המרשים לעצמם לחדור לרשותו הפרטית ולהחנות שם את רכבם...
העגלון אמר לחסידים: ’קיבלתי מהרבי יותר מכולכם’
ערב שבת אחד כאשר הגיעו לעיר, אמרו החסידים לעגלון, תחשוב לעצמך, איך אנו משאירים את בני הבית, נוסעים למרחקים על מנת לשבות בצל הרבי ולהיכנס לחדרו; תיכנס גם אתה פעם אחת בשנה - כדאי לך, אם כבר הגעת עד הלום חבל שלא תזכה
הרוקח טעה ורשם על גבי הבקבוק ’תרופה’ במקום ’רעל עכברים’
בליל שבת קודש, רצה אבא לקחת את התרופה שלו, ומצא שטעמה מר מאוד. הוא החליט שאין זה מכבוד השבת הקדושה לאכול בה דבר מר כל כך, ולכן החליט שיתחיל לקחת את התרופה רק לאחר השבת
’נדהמתי לראות את המתפללים שקועים בתוך צלחות הצ’ולנט’
הסועדים לא התבלבלו, ומיד הסבירו: 'זו הכנה לתפילה. כך הוא מנהג המקום, לטעום קצת עונג שבת לפני התפילה...'
"מה אתה רוצה שאעשה במקום לטייל?..."
למחרת, לא זכר כנראה החזו"א את הגערה שקיבל מהיהודי ההוא, וצעד שוב באותו מסלול, והנה שוב יורד בעל-הבית מדירתו והפעם גוער במטייל ביתר שאת: "כבר הספקת לשכוח מה שאמרתי לך אתמול?! מדוע אתה מבזבז את זמנך לריק"?!...
האסטרונאוט תמה: ’כשם שאני רוקד כנגדך ואיני יכול לנגוע בך’ - הרי בימינו יכולים?!...
הרי בימינו ישנן תחנות חלל ובני אדם עולים לירח, ואם כן איך אנו אומרים כיום 'ואיני יכול לנגוע בך', הרי בפועל יש שיכולים?...
’ויכוח סוער’ התעורר בין שני החברים הטובים על הזכייה בהגרלה
תדהמה עברה באולם. המחנך ניגש אל משה ושאל: 'אם לא קנית כרטיס, כיצד מופיע שמך בהגרלה?' 'זהו ודאי חברי יעקב פ.' - השיב משה - 'הוא זה שקנה את הכרטיס הזוכה, וככל הנראה רשם אותו על שמי. הוא הזוכה ולא אני!'
קיום מצוות על ידי צדיק שנפטר
לאחר פטירתו של העשיר, נפלה מחלוקת גדולה בין שני בניו היורשים אודות ירושת ספר התורה. כל אחד מן השניים ויתר על כל הכסף והזהב ובלבד שיזכה בספר התורה הנדיר אשר לא יסולא בפז
מה יעשה מגיד-שיעור שגילה כי אל השיעור מגיע נער ערבי?
הרב המזועזע, פנה לשוחח עם הנער הערבי, והלה סיפר כי היהדות מאד מעניינת אותו, "ובפרט השיעור המתובל בבדיחות שמוסר כבוד הרב במתיקות. אני כה נהנה עד כדי כך ש'סחבתי' עמי עוד ועוד נערים להצטרף...
מיטת קומותיים בסוכה
האם הישן במיטה התחתונה נחשב לישן תחת אויר הסוכה, או שמא הריהו כישן תחת המיטה ולא יצא?
טען שהמחלה אינה מסוכנת ולבסוף חלה בה - האם יאכל ביום הכיפורים?
רופאים רבים נחלקו עליו, וטענו כנגדו שזו בודאי מחלה מסוכנת ועל החולה בה לאכול ביום הכיפורים
נכנס יי"ן יצא סו"ד
אך עד מהרה נוכחו כי כוונה אחרת לרבם, וכאשר גמר את מעשה המילה והגיש לפיו של הנימול אצבע טבולה ביין כנהוג, התבטא שלא כדרכו ואמר: "נכנס יין יצא סוד"!