הרב יצחק זילברשטיין
הכלה סירבה לצאת מחדר-הייחוד לאחר שעכבר שחור עבר בינה לבין החתן
הכלה איבדה את עשתונותיה, וממש יצאה מכליה, משום שראתה בכך סימן לא-טוב, שכביכול הזיווג הזה אינו שלה, ו...סירבה לצאת אל האולם, שם המתינו לה קרובות-משפחתה וכל חברותיה
האב ביקש מבנו לא לטוס מפני שעבר לפניו חתול שחור...
האב נזעק ונתקף בבהלה. "אני מבקש ממך בני היקר, אל תטוס! זה סימן רע, מזל שחור...". הבן ניסה להסביר לאביו כי אלו חששות של הבל, 'כי לא נחש ביעקב'
הצלם הודיע לחתן: ’הגעת למקום הנכון, אני אכן הצלם מספר אחד...’
'אם כבודו רוצה את הדוד ההוא, בבקשה, אך הכסף ששולם נשאר אצלי כדמי ביטול!', הודיעו הצלם. וכאן החתן התרעם: 'הלא רימתני בכך שאישרת כי אתה הצלם הטוב ביותר בשוק, וכי אינך מכיר בעובדה שדוד המפורסם הוא הצלם הוותיק והמובחר שבשוק?!
התברר שהמסובים הגיעו לסעודת השבת ברכב, האם לברך ’שבע ברכות’?
כמה רגעים לפני שעמד החזן ליטול את כוס הברכה ולברך, נודע לו, כי רוב ככל משתתפי הסעודה, הגיעו לשמחה על ידי נסיעה ברכב, רח"ל
האברך נבהל לשמוע מנהג-המונית שהוא עומד לפני קריסה...
'תשמע לא איחרתי סתם, עסקתי בהצלת נפשות... ובכן, עליתי למונית, והנהג פרץ בבכי וסיפר לי כי נפשו וגופו 'משדרים' לו, כי זהו יומו האחרון, והוא על סף התקף לב חמור רח"ל... הנהג אף שלף מכיסו 'מכתב פרידה', וביקש ממני לבדוק אם הוא מנוסח היטב בצורה מרגשת...
מיד לאחר הנחיתה הודיעו לבחור כי כעת עליו לטוס בחזרה ולטפל בהלוויית סבו
בכל מהלך הטיסה ניצבה מולו דמותו של ראש הישיבה, שליטף את ידו בחום תוך כדי שהסביר לו כמה חשוב לשמור על גדרי שמירת הסדרים, וליבו נקפו על שלא ציית להוראתו
’עמדתי לנקוב בסכום, ולפתע התפנה מקום חניה’
מתפתל הלוך ושוב, ולא מוצא מקום חניה פנוי... מתוך הלחץ הנורא, לפתע נזכר בסגולה הידועה - צדקה... פכר ידיו אל-על, ופתח ואמר: 'אוי ריבונו של עולם, אם אמצא מקום חניה, אתן לצדקה...'
נדר לערוך סעודה כשבית הספר ’יֵעָקֵר’, ולבסוף עבר לעיר הסמוכה
האם עתה עלי לקיים את נדרי אשר נדרתי, משום שלמעשה נעקר בית הספר ממקומנו; או שמא מאחר ולא אמרתי ש'יעקר מכאן', אלא שיעקר סתם, אני פטור (לעת עתה) מקיום נדרי, כי הוא לא נעקר מהעולם אלא רק עבר מקום?
הבעל ביקש למחוק את שם אשתו מהפרוכת
ברבות הימים, התגרש האיש, והנה הוא מגיע אל הגבאי ודורש ממנו למחוק את שמה של אשתו מן הפרוכת, "שהרי עכשיו אין היא אשתי"...
ראובן תבע להחליף את הנצחות הגנב ולהטביע במקומם את שם אביו
הלא ידועים דברי אדוננו הגר"א, שאם יש בבית הכנסת אפילו מסמר אחד גזול - הדבר מעכב את קיבול התפילות והסייעתא דשמיא, ולכן החלטתי לתקן את הדבר...
הגבאי הזמין את הפטפטן ל’חמישי’, וחבירו לחש לו: הזמינו אותך ל...’הגבהה’
אי אפשר לתאר את עוצמת הבושה שאחזה בראובן כשתפס מה אירע. היה זה כאמור במעמד מתפללים רבים, שראו בקלקלתו, ובמשך תקופה ארוכה לא יכול היה להרים את עיניו לעבר חבריו
מה יעשה הממונה על קדושת ביהכ"נ שאביו הינו הפטפטן הראשי בתפילה?
מספר לנו היהודי: הנה לאחרונה מגיע אבי שיחי' להתפלל אצלנו בבית הכנסת באופן קבוע, והבעיה היא - שהוא הפך ל'ציר המרכזי' של הפטפוטים והשחוק. לדאבון ליבי, קורה גם שהפלאפון שלו מצלצל ומנגן בקול, והוא לא נמנע מלענות לשיחות
סוחר היודאיקה חצה את השולחן ומכרו לשני אנשים...
איני תובע כלל את השולחן כולו, כי היה די לי רק בחציו, אך מה שאני כן תובע, הוא לבטל את המקח, היות והוברר לי (על פי סימנים מסוימים שאין כאן המקום לפרטם), שהצדיק נהג לשבת בראש השני של השולחן, וחלק זה, שכבר מכרת ליהודי אחר, הוא שספג את הקדושה, ואותי הטעית בזה שמכרת לי את הצד הנגדי, ומשכך תצטרך להשיב לי את כספי בחזרה...
"איך לא אבכה כשאני רואה שבית המקדש חרב ושכינה בגלות?!"
'האם יש לכם איזה חולה בבית?', אמר לו היהודי 'ברוך ה' כולם בריאים'. 'אם כן אולי חסר לך כסף', שאלו. השיב היהודי שברוך ה' לא חסר לו כסף. 'אם כך למה אתה בוכה כל כך?...'
השלב העליון בסולם נתגאה בעליונותו, ולפתע מצא עצמו נמוך מכולם
סולם נאה נשען לו על קיר הבית, ובו עשרה שלבים, כולם שווים לטובה במראה ובקומה, עם כל זה השלב העליון מכולם פתח פיו בגאון לומר "הנני החשוב והגדול מכולם, שאם לא כן, לא היה בעל הבית נותן אותי עליון עליכם"
הנהג עצר את הרכב, והסולם הגדול נפל על הרכב שלפניו
'אני צריך לקחת את אשתי בדחיפות לבית החולים, כי תקפוה צירי לידה, האם תוכל להשאיל לי את רכבך?'
חידות בבקיאות בש"ס
היכן מצינו עשיית "הרדמה" לפני ניתוח? והיכן מצינו אדם שקם לתחייה רק משום שהיה רשע? מספר חידות בבקיאות בש"ס, ותשובות בצידן
להכעיס אדם כדי לדעת אם להתחבר עמו
היאך מותר להכעיס אדם כדי לבדוק אם כדאי להתחבר עמו, הרי לכאורה המכעיס עובר על אונאת דברים, בכך שאומר לחבירו דברים שיצערוהו ויכעיסוהו, וכן לכאורה יש כאן חשש של 'לפני עיור לא תתן מכשול', בכך שאולי יכשיל את חבירו בעוון הכעס?
העובד נתפס בכוסו ובכעסו, כקל-דעת ורתחן, האם זו עילה מספקת בכדי לפטרו?
והנה, מספר ראובן, ימים ספורים לאחר הכנס שמעון לתפקיד, הבחנתי באחד העובדים שהעיר לו דבר-מה, והלה מיד התפרץ בזעם רב, ובכעסו החל לבזותו לעיני כל
מרן הסטייפלר זצ"ל אמר ליהודי להביט בפניו 5 דקות...
אמר לו הסטייפלר שיש עצה שיתכן ותגמול אותו, אך זה רק בתנאי שיביט בפניו חמש דקות בלא הפסק והיסח הדעת כלל...
"סבא מעולם לא לבש גלימות", הודיע נכד הצדיק לרוכש הגלימה
לאחר בירור אצל בני משפחה ומקורבים נוספים של הצדיק, אכן התברר שהוא לא לבש מעולם גלימות. שמעון ניסה לאתר את התייר שרכש את הגלימה, כדי להחזיר לו את כספו, אך כל ניסיונות החיפוש אחריו עלו בתוהו
הקונה טען כלפי המצרן: ’הרצחת גם ירשת?!’
הזקן האלמן, אינו מסוגל להמשיך לגור בדירתו, מחמת הזיכרונות ברעייתו, והחליט למכור את דירתו. ואכן הוא מכר את הדירה ליהודי בשם ראובן, ועבר לדור בבית אבות
הזוכה בהגרלה גילה שהרכב עבר תאונה קשה
הזוכה המאושר, שמעון, קיבל לידיו את הרכב, אך לא נסע עמו לביתו, אלא למכון לבדיקת רכבים. התברר לו שמחיר הרכב נמוך בהרבה ממה שחשב. פנה אפוא אל ראובן וסיפר לו אודות התאונה. ראובן ניסה לאתר את הסוחר הנוכל, אך כל החיפושים אחריו העלו חרס
האם לענות אמן אחר ברכותיו של הזקן ששוכח וחוזר לברך את אותה ברכה?
האם כשאנו שומעים אותו מברך (את הברכה שלמעשה נאמרת ללא צורך), מותר לנו לענות אמן, או שמא מכיון שיוצאת הברכה לבטלה, אין לענות אחריו אמן (כמבואר בשו"ע סי' רט"ו ס"ד, שאסור לענות אמן אחר ברכה לבטלה)?
’אם אתה מתנהג כך - לא מגיע לך ילדים!’, אמרה האשה לבעלה
בני הזוג הגיעו לביתו של גיסי מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א, וסיפרו את שעבר עליהם. הגאון הביע את השתוממותו, כיצד מוציאים מילים שכאלו בבית יהודי! כששאלוהו מה התיקון לכך, השיב 'תקבלו על עצמכם לא לומר שוב שטויות שכאלו'...
האם רשאי הישיש לבקש מעוזרו הנכרי לקרוא לפניו דברי תורה?
ניסיתי למצוא מאן דהוא שיבוא ויקרא לפני מתוך הספרים, אך לא זכיתי למצוא אף אחד, מלבד - - - העוזר הנכרי שלי
"האם אוכל לצרף את החייל הנכרי לקרוא עמי את ההגדה ’דרך שאלה ותשובה’?..."
האם אכן מותר לצרף את הנכרי, כ'כלי עזר', כדי שלא אבוא להירדם, וכדי שקריאת ההגדה תהיה יותר 'מהודרת' ו'מוטעמת'?
’הצלת את המעיים שלי, וגם אני השתדלתי להציל את שלך’
בלילה שלפני הניתוח חלמתי חלום מפתיע. התגלה אלי בחלום יהודי ישיש ואמר לי: 'אתה הצלת את המעיים שלי, וגם אני השתדלתי להציל את שלך...'
אדם שנעשה לו נס, האם יפרסמנו ברבים או יחשוש מעין הרע
הגיע יהודי שנעשה לו נס מופלא, והוא מאוד רוצה לפרסמו, כדי להודות ולהלל להשי"ת, אך הוא חושש שמא יהיה לו מהפרסום ברבים עין הרע, ובא לשאול האם עליו לחשוש לכך או לא?
האם הצבעי צריך להתהדר בתפילה במלבושים נאים ביותר כפי שנהג אביו?
והנה, כשמגיע זמן התפילה בכל יום, אני מחליף את בגדי העבודה המלוכלכים בצבע לבגדים נקיים, אך איני נוהג כמנהג החסידות המופלאה של אבי המנוח ללבוש בגדים מהודרים ויפים כל כך, אלא אני לובש בגדים רגילים