שירה יהודית

שירה הנוגה והנוגע של 'מירב השירים', יצליח להכניס את כולכם לאווירת החורבן - מי בזרע קודש, מי בזיווג המאחר להגיע, מי בפרנסה שאינה כפי שורש נשמתו. כל אחד מאיתנו יש את ה'חורבן' האישי שלו, בתוך החורבן הכללי. ואם כן, אין זה זמן לשבת ולהתחבר עם הדממה, כי אם לבכות, לצרוח מעומק נשמה

חני גיגי בשיר, או קינה מרגשת אם תרצו, לתשעה באב, שכדאי לכם לקרוא

"הו, ירושלים היקרה. בתאריך בו נשברו הלוחות. התמוססו גם חומותייך היפות. ושניהם עשויים מאבנים ואותיות פורחות באוויר. וכל המתאבל עליך ירושלים. זוכה ורואה בשמחתך". יעל עט לוי, מרגשת בשיר נפלא על ירושלים

"השיר הזה, נכתב בדמעות לאחר הירצחם של הזוג איתם ונעמה הינקין הי"ד. לצערי, המילים הללו אקטואליות בכל פעם מחדש. יהי רצון, שיאמר ה' לצרותינו די"

את השיר הבא, קיבלנו ממישהי שבשנות הרווקות הארוכות כתבה שיר שמתאר את התקופה שעברה, בשעה שעוד ועוד חברות מתחתנות סביבה. היום, בחסדי ה' היא כבר נשואה – אבל עדיין שומרת את השיר ההוא מאז...

הרבנית אסתר טולידאנו חיברה שיר, בעקבות הסתלקותו הפתאומית של שמעון יוחאי לסרי

מירב השירים: "סימן שאלה מצטייר לו על חוף / ואדוות הגלים תוהה / הלב התרגל כבר לרצות ולכסוף / והחלום כמעט כבר קהה". שיר מרגש וסוחף, מנוצתה של רווקה...

הגיגי לב לפסח שני: "לָמָה נִגָּרַע, וְאָנוּ טְמֵאִים / מִמַּשָּׂא עֲצָמוֹת, מִמַּסָּע, מִמְּהוּמוֹת / וּמֵאָבָק הַדְּרָכִים?"

שיר מהורהר במיוחד, לקראת הניקיונות של פסח. אמנם קצת ארוך, אך בהחלט שווה קריאה

"הֵן אֶחְפֹּץ שָׁמַיִם תְמִידִית, וְאֶרְצֶה בְּתוֹכָם הִכַּלֶל. וְאֶכְמָהּ לְחֶלְקָם לִהְיוֹת, וְעַל כָּךְ לֹא אַפְסִיק הִתְפַּלֵּל". הדס ד. מרגשת שוב בשיר מרגש ונוגע, ובכתיבה מיוחדת וקולחת. את השיר הזה, אסור לכם לפספס

איך מרגישים את לטיפת האלוקים מתוך ימים של יגון, שיגעון, ערפול וטשטוש? מירב שגב בשיר נוגע במיוחד על כוחות הנפש הטמונים בלב האדם, המחפש ומבקש לו קרבת אלוקים

גילה בשיר נוגע על המצב הבטחוני בארץ: "שותה כוס קפה חם ומתענגת על מעדן שוקולד, ובאותו זמן, במקום אחר, מחבל נוסף נולד"

כמו אז בימי בראשית,/ עת נברא בצלם אלוקים./ והיא בקוראה בחומש,/ חשה בשיא היצירה ממש.

נעה: "לאחרונה נראה כי תופעת הרווקות המאוחרת מתפשטת ומשאירה לבבות עצובים... ניסיתי לחשוב, כרווקה מן המניין, איך מכניסים בכל זאת שמחה ללב...? אז תחליטו אתם אם זה היה רעיון טוב​"

ב. מיכאל: "תודה לבורא עולם על הממתקים הנפלאים בבריאה. הביטוי 'המלך בשדות' מושאל ממשל שאמר בעל התניא - האדמו"ר הזקן זצוק"ל, אודות חודש אלול"

כמו השמש, גם אנחנו - לעתים 'זורחים' ורוקדים משמחה, לעתים 'שוקעים' בהרהורים נוגים. 'ימי השנאה והאהבה', קורא לזה הרב וולבה זצ"ל בספרו 'עלי שור'

פה ושם אני רוקד./ פה ושם אני רועד. / עודי, אך לא רחוק שאתמוטט./ ה’ ימלוך לעולם ועד. 

למי שייכת הארץ הזו, ומה צריך להיות צביונה? שירה לנדאו בשיר מיוחד ומרתק, על מקומה של האישה החרדית בחברה הישראלית בת זמננו

איטי: "יֵשׁ יָמִים / בָּהֶם מְנַקֵּר הָרָעָב / אֶת פִּסּוֹת הַנְּיָר הָאַחֲרוֹנוֹת / הַמְּעִי חוֹשֵׁק לְעוֹד / פְּרוּסַת מִשְׁפָּט אוֹ מִלָּה"

שירה לנדאו: בוקר. עכשיו השמש זורחת. ואני אורחת בביתי. בוקר. לא מאוחר מלראות, קרניים ראשונות של שמש".

שיר זה נכתב מול נרות החנוכה: "דקות דוממות. שלושים הן / ותרצד בהן שלהבת / גם השוגים בפחד, עשרה טפחים מתחת - ונלחמים לגעת באור / הנושאים עין דומעת, תובעת - גם הם רוצים להיות חלק מהאור"

השיר עוסק במלחמה שבין תרבות יון הסוגדת לאדם ומתרכזת בתרבות הגוף, לבין תורת ישראל שבה יש התיחסות לגוף ולנשמה המופלאה

קראו והאזינו לשיר הנוגע והמרגש שכתבה המשוררת והפזמונאית חמוטל עפרון-בן זאב, לקראת שחרורו הקרב ובא של יהונתן פולארד: "שהחיינו וקיימנו אחי יהונתן, כמה חיכינו. הגיע הזמן. נפלאתה אהבתנו, לך אחי. ברוך הבא". שירה: גולן אזולאי

"שים נא ידך הטובה על מצחי / וברך אותי בברכת כה הנים לא נים". שיר מרגש זה, שכתבה נעמה הנקין ז"ל - מקבל כעת, לאחר לכתה, משמעות כפולה ומכופלת. המילים כמו זועקות מתוך האדמה הספוגה בדם, ומבקשות דבר אחד: זכרו אותי. הזכירו את מעשיי, דברו על מי שהייתי ומי שרציתי להיות. יהי זכרה ברוך

את השיר הנוגע הבא פרסמה רבקה דויטש בדף הפייסבוק שלה "מילים ונקודות" - לזכרם של בני הזוג הנקין הי"ד. "נא אלוקים היושב במרומים / ואת זוג ההורים הקדושים מחבק / עטוף ארבעה יתומים זכים / שבערב חג אחד - כל עולמם התרסק..."

ושוב עונה חולפת / אדמת ליבי עמל / רוח בשדותיי לוטפת / לוחשת חרש "גדל"

שירה כהן: "שיר זה מוקדש לכל הרווקות המחפשות, הדומעות, המבולבלות, הקרובות לייאוש חלילה. שיר זה מוקדש לכל הנשמות התועות שאבדה להן הדרך אל עצמן. שיר זה מוקדש לתקווה ולאמונה. כן. לתקווה ולאמונה, שיום אחד זה יקרה. יום אחד עוד יימצא לך - הזיווג שלך"

כי ביום ההוא/ יִמָלֵא העולם/ אור גדול./ ואדם לרעהו,/ יחייך אז/ בחום.

בואו נאמין בעולם טוב יותר/ שאפשר לחיות בו ביחד/ נקבל זה את זה, נוותר, נתגבר/ נחיה בשלום, לא עוד פחד.

שירה כהן: "מי זה ששמע את התפילה החרישית / מתוך מעיי זעקתי, והיא כל כך אישית / מי זה שלמד שביליי - בעל פה, ללא מפות? / ממיטיבי הלכת הוא, הן זאת אפשר לראות"