שירה יהודית

שמואל כהן: "את השיר הזה כתבתי בתחילת תהליך התשובה לפני כ-12 שנה, כשחיי התמלאו בכל כך הרבה שפע, שהושפע עליי ישירות מהקב"ה. הרגשתי אז כיצד הלב מתרחב ונפתח, ואליו שבים כל הדברים האבודים - אהבה, שמחה, דעת, תפילה, קרבת ה', ועוד"

הדס דואני: "כשהכל ייגמר, ורק דממה תיוותר, ומאור בקרים, ומחשכת לילות. רק זכרון דהוי-עמום יישאר, כשהכל ייגמר"

יעקב ולדמן: "שיר זה כתבתי בערב פסח אשתקד. הרעיון הוא לזכור שאת זכותנו כעם, קנינו בזכות עמידתו של אבי האומה בעשרת הנסיונות, וקיומנו כעם הוא בזכות אמונתנו בי"ג עיקרי האמונה"

נ. גולדרייך: "את השיר הזה כתבתי מתוך געגוע עמוק לבורא עולם, אותו מלך שחפץ בנו פשוטים ותמימים. כאלה שיודעים להוציא מתוכנו את המנגינה ששם בנו הקב"ה! כל יהודי הוא מנגינה אדירה, וכשהוא יוצא מן הלב - יש לו כוח השפעה גדול בעולם"

נועה ג.: "השיר קולות נכתב בהשראת ראש השנה, והשפעותיו עליי"

אשר לב: "ועתה חוזרים ושבים אל חיק אבותם/ אל עצמם, אל נפשם, אל רצונם, אל תקוותם/ הן בם יבחר לבנות לו בית חדש/ לרקום כתר כבוד ותפארת, אור חדש"

ד"ר אהובה ניסן: "את השיר הזה כתבתי לפני כשמונה שנים, כשש שנים לאחר שהתחלתי תהליך של תשובה. השיר היה במגירה, עד שלפני מספר חודשים זכיתי לחבר לו אף מנגינה"

אורטל ח.:"שיר זה נכתב מתוך געגועים וכיסופים לחוות שוב את האור של הקב"ה"

מ. חדד: "וכל זה בתוכי/ כשקול תשואות נדם/ כי השחרור / הוא לא תלוי באדמה - אלא באדם"

הרב רועי אביחי: "כמה שרוצים, יש עוד מחיצות/ כבידות, חולשה, רצון רפוס ופחד/ כמה שרצים, יש רצוא ושוב/ כי לצדיקים בעולם הזה - אין נחת"

מ.ד: "את השיר הזה כתבתי בגין הרהורים ותהיות על ה'אני' הפנימי שלי ועל הגבול הדק שבין ענווה לגאווה. קראתי לו 'איש' משום שהוא מבטא את המובן האנושי והאישי, שבכל אדם ואדם".

יצחק מלול: "את השיר הזה כתבתי לאחר שנים רבות מיום שחזרתי בתשובה. ה' זיכני לרכוש 'כבוד' בתחומים רבים שידי נגעה בהם, אבל בסופו של דבר ראיתי שכבוד של 'כוחי ועוצם ידי', בעצם בעכרי ופוגע בי. מניסיונות רבים שכאלה, חיפשתי ומצאתי שאין כבוד אלא למלך הכבוד"

מירי כ.מ, מתל אביב: "את השיר הזה כתבתי בעקבות משבר משפחתי שנגע מאוד לליבי, והוביל אותי לתפילות מעומקא דליבא ולקרבת אלוקים עזה. ב"ה הניסיון עבר חלף לו, אך את התפילות שחצבתי מצור ליבי באותה תקופה - לא אשכח לעולם"

מ. חדד: "שיר זה נכתב בימי הנעורים, הכל כך מבולבלים. בהם, מצד אחד כל הזמן רוצים להתקדם, מצד שני - אותו הלהט החיובי, לעיתים עלול להפיל ולמשוך אותנו למטה. ובכל זאת, במבט לאחור, אני מבינה שדווקא באותם ימים, נסללה אט-אט הדרך לחיים אמיתיים ולבנייה אישית"

ש. תרצה: "ואני לפניך - גואלת את עֲבָרִי מידי המקטרג/ על רקע השמיים הכהים מאוד/ נראה אורם של הכוכבים - מובטח"

ש. תרצה: "התחושה היתה שהשירים 'נכתבים דרכי', ולא שאני כותבת אותם. הרבה פעמים, לקח לי בעצמי - זמן להבין אותם"

רבקה גולדברג, מודיעין עלית: "מי זה בהינף של יד - צייר לי שם ענן? מי זה שערבב גלים - בעומק של הים? מי זה שסובב עולם - בחום וקור, וסתיו? מי זה שבונה עצים - אחרי שחול נרטב?"

רבקה: "יש לי מאות שירים, ואני שמחה שסוף סוף ניתנה לי הזדמנות להעלות אותם מן האובך, ולהאיר אותם באור חדש. לכל שיר יש את ההשראה שלו, לא יכולה לזכור בדיוק - ממה ומתי"

הדס דואני: "השיר נכתב במהלך התוודעותי לעולם הקסום של לימוד פנימיות התורה, מתוכה זכיתי אף להבין כי לכל פרט בעולם - לכל צבע וצורה, ואף בקווי אישיותו וגופו של האדם - יש משמעות עמוקה. גילוי הדברים מילא את נפשי בהערצה ובאהבה כלפי אדון הכל, האין סוף ברוך הוא"