סיון רהב מאיר

נווה שינדלר היה בן עשר כשאייל יפרח, נפתלי פרנקל וגיל-עד שער הי"ד, נחטפו ונרצחו. לאחר הלווייתם הודיע כי יכניס ספר תורה לזכרם. מאז ועד היום לא עצר לרגע, אסף פרוטה לפרוטה באמצעות מכירות חמצוצים, ברד וגומי, עד שנאספו 100,000 שקלים. ביום חמישי האחרון ההבטחה התממשה במעמד מרגש

שינוי פרדיגמה, זכות היסטורית על הארץ, ציפיות נמוכות, שיח בסגנן אוהדי כדורגל וגם – איך זה שדווקא אומות העולם מזכירות לנו את הקשר התנ"כי?

המרחק הגדול שבין המוח ללב ההתחדשות שלאחר יציאת מצרים, תובנות מפורום השואה ונאומים נוספים, והתזכורת מהבבא סאלי זצ"ל

האם האנטישמיות של היום דמה לזו שבמלחמת העולם השנייה? הגשמה אישית והמשך מסורת אבות, בגרסה היהודית-חרדית של ימינו

מי יהיו הסבים של הדור הבא, איך נשים לב לאנשים שסביבנו, איך נשאיר לעצמנו פניות לדברים החשובים באמת, והאם אנחנו שמרנים או רוצים שינוי?

דרמה מול סאטירה, השפיות ומה שצריך למחזר, הרגישות של הרב יעקב אדלשטיין זצ"ל ושדולת הנשים האמיתית

תענית דיבור בשובבי"ם, הדברים שהמנהיגים שלנו צריכים ללמוד ממשה רבנו, להעלות לארץ גם את הנשמה, ולזכור שגם ילד מגמגם יכול להיות משה רבנו

"אני יהודייה כי כאשר הרומאים עינו את רבי עקיבא למוות, הוא אמר לתלמידים שלו שהוא סוף־סוף יכול למלא את המצווה לאהוב את אלוקים בכל נפשך. אני יהודייה כי אפילו אחרי שהלב של הריבונות היהודית שלנו נחרב, העם שלי סירב לקבל את הלוגיקה של ההיסטוריה, ולהיעלם"

מי רוצה להיות מספר 2 ולא 1? איך מתמקדים בחיובי במקום בשלילי? מהי הברכה הגדולה ביותר שאדם יכול לקבל, וגם כמה דברים חשובים על עשרה בטבת, שחל השבוע

במהלך הטקס הופתעה סיון רהב מאיר לגלות כי הספר "סולם יעקב" אודות הרב יעקב אדלשטיין זצ"ל, אותו ערכו היא ובעלה ידידיה מאיר, הגיע ליותר מ-30,000 עותקים. צפו בדברים המרגשים

"פרצת את הדרך לעולם שלם של תשובה, והכל בענווה, בצניעות ובשקט": הרב אורי זוהר בדברי הספד על הרב מרדכי ארנון ז"ל

שמירה על בית כנסת שדלתו פתוחה, יהודים שיורדים מחתרת ויהודים שמצהירים על יהדותם בגלוי, הפגיעה ביהודים האורתודוכסים והתגובה הרוחנית. סיון רהב מאיר על מגוון התגובות בארה"ב לפיגוע האחרון ולאלה שבאו לפניו

כ-100,000 יהודים חגגו בניו ג'רזי את סיום הש"ס. סיון רהב-מאיר הייתה שם, ופגשה את ניצולת השואה, שהגיעה לאירוע עם נכדים ונינים כדי לחגוג את "הניצחון שלנו"

מה אנחנו עושים באינטרנט, מה השתנה מ-2010 ועד היום, איך לומדים מיוסף הצדיק להתמודד עם טרגדיות, וכמובן: רגעים קטנים מאירועי סיום הש"ס

אף מוח אנושי לא מסוגל להתמודד עם הצפה כזאת של מידע. זהו העשור שבו בין המצחיק למרגש, בין המטומטם לוולגרי, גילינו שאנחנו הולכים ומאבדים את עצמנו

קראתי את דבריו של שפילברג בצער, והתמלאתי הערכה ליהודים בכל הדורות, ששמרו על זהותם בגולה באהבה כמיעוט, מול הרוב הנוצץ

"יהורם גאון בן 80 - תגידו, מה זה יהורם גאון בשבילכם?" כך פותחת סיון רהב מאיר את נאומה הנוסטלגי בערב המיוחד לרגל יום הולדתו ה-80 של יהורם גאון. צפו ותתרגשו גם אתם

להיות גיבור זה למצוא את הגבורה גם בימים שבהם אין מלחמה מובהקת, זה להתאפק בכביש ולשמור על הזהירות, זה לספר את האמת גם כשהיא לא נעימה, זה לשבת בשקט חצי שעה מול הנרות. וגם: סיפורו של שיעור תורה מופלא

ארבעה דורות של עם הספר מסיימים את הש"ס, מיינדפולנס ייהודי, המשפטים שכדאי שתקחו איתכם מחג הגאולה של חב"ד, ומילים לזכרם של איציק וישראל וייס – ושל הח"כית לשעבר גאולה כהן

אפשר למשל להצטרף לבחירות רק לקראת הסוף, אין באמת טעם בכל מריחת הזמן הקרובה, אפשר לעקוב ולהתעדכן בשבוע האחרון. ובכלל, אפשר גם לשמוע איזה שיר טוב

"כשהוצאנו לאור גם את התלמוד, הרגשתי שזהו ניצחון מתוק על המרצחים. הם ביקשו לכבות את האור היהודי, להשמיד את עם הספר ואת הספר - ואנחנו הוספנו אור של תורה"

חלום שנותן לך כנפיים, הזהות היהודית שצריכה לבוא הרבה לפני ההתבוללות, ההתנהלות האיטית והיעילה, והיעד המשותף של כולנו

אחרי בלאק פריידי, גיליתי פרסומות מסוג שונה. נעים מאוד, גיבינג טיוזדיי. לא ידעתי על זה, וקצת התביישתי שלא חשבתי על זה לבד

השיח שלנו נחטף. נלקח בשבי. שנה שלמה של עאלק משא ומתן. שנה שלמה של אוויר חם וטינוף על מגזרים וציבורים, בלי שום משמעות מעשית של תיקון

אני רק שאלה: אז בשביל מה בכלל קיים בית המשפט? למה בכלל לנהל כעת הליך משפטי מתיש, שבו ינסו לברר את האמת? מי מאיתנו יאמין לשופטים, אם יפסקו נגד הדעה שהביא איתו מהבית?

החשיבות של חפירת הבארות, למה צריך לדעת מה ערכנו, מהי משמעותו של הסיגד, ואיך צריך להתייחס לילד מרדן

כמה ישראלים מנסים להשיג אזרחות אירופית? וכמה אנשים שאינם יהודים עלו לארץ בשנה האחרונה?

פופוליזם והסתה לא קשורים לפוזיציה, צריך לגנות אותם תמיד. כל החברים הכי טובים של ליברמן עד לאחרונה צריכים לחשוב איך הם אפשרו לתופעה הזאת לצמוח בפוליטיקה הישראלית

הגבולות הנכונים של החסד, ומצד שני – לתת יותר ממה שהתבקשנו; על חשיבותה של סבלנות, ואיך יכולים להיות כל שנותינו "שווים לטובה"?

התרגלנו לטרור, התרגלנו לאקטיביזם השיפוטי, התרגלנו לרדידות. איך זה קורה? חייבים לנסות לתקן