פרשת קרח

דניאל מלכה בשיעור מיוחד בשפת הסימנים, עבור לקויי שמיעה. והפעם: פרשת קרח

על האדם לא לבלוע דברים באוויר, אלא קודם להתיישב בדעתו, "לנוח על הארץ", ורק אז לקבל החלטות

חכמתם של כלבי רומי מועלית במדרש על נס. קרח, שפיקח היה, מתגלה כמי שנכשל במבחן הפשוט ביותר (או שלא...). ואיפה אנחנו בכל הדרמה?

הרב הרצל חודר בחידושים נפלאים על פרשת השבוע. הראשון שיצא לחלוק על הנהגתם של משה ואהרון הוא קורח, מדוע המתין לזמן מסוים כדי לחלוק? ואיך הצליח לגרור אחריו חלק גדול מהעם?

עצם העובדה שלא כל העם יצא חוצץ נגד קורח, תעיד על דרגתו הגבוהה. כולם ידעו שהוא צדיק, ואף אחד לא פסל את דבריו וטענותיו מכל וכל

הרב הרצל חודר בדברים נפלאים מתוך פרשת השבוע, והשבוע: מדוע התפלל יעקב אבינו שלא יזכירו את שמו? כיצד נהיה קורח אחד מעשירי עולם? מדוע חלק קורח על משה רבינו ואיך הצליח לשכנע את כולם בצדקתו? למה נענש קורח דווקא בזה שבלעה אותו האדמה? והאם מקל של מטאטא יכול לפתע "לחיות" ולהוציא פרחים? לקראת סוף השיעור ידבר הרב על רבה של חברון הרב אליהו מני זצוק"ל וכן יעביר מסר קצר על מעלת הדיבור בנחת

השוחד הגדול ביותר הוא רצונו של אדם בתדמית מסוימת. כשמדובר בדתן ואבירם, הרצון הזה הביא אותם להיבלע באדמה עם שאר עדתו של קורח

דווקא אנחנו, כמו שנוצרנו, עם הנתונים והקשיים הייחודיים שלנו – כך רצה אותנו הבורא לעבודתו. אם נקבל את זה, נוכל לצמוח ולהשתנות בשמחה, ללא קנאה ותחרות. דבר תורה לפרשת קורח

אם חוט אחד של תכלת מוסיף קדושה לטלית, מדוע שלא נלבש טלית שכולה תכלת? מפרשת השבוע אנו לומדים, שלא החיצוניות היא שמכניסה קדושה לחייו של האדם, אלא מסע ארוך של מצוות ומעשים טובים. דבר תורה לפרשת קורח

בין דבריו של קרח מבצבצות ועולות טענות שמזכירות סוג של קומוניזם: כולם שווים, אין מעמדות בעם, אין גבוה יותר ונמוך יותר. תובנות מפרשת קרח מאת גד שכטמן

הכהן והלוי מקדישים את חייהם לחיי רוח ולעבודה רוחנית. כשהעם תומך בהם הוא נוטל חלק בעבודה שלהם, וכך, גם אם אדם לא הצליח לבנות את עולמו הרוחני באופן מושלם – הוא נוטל חלק בעולמם

איך אדם חכם ובעל רוח הקודש, כמו קרח, נכשל בעבירה גדולה כל כך? מסתבר שישנן מידות המסוגלות לגרום גם לגדולים ביותר ליפול בחטא