פרשת פנחס

"בחיים אני לא אשכח את זה", נוטים אנשים להצהיר ברגע של רגש, משל הזיכרון מובטח להם מששת ימי בראשית. שכחה, על מה ולמה? או כפי שאמר אחד: "עם הזיכרון, אין לי בעיה. הבעיה היא שאני שוכח"...

כיצד יכולים אנחנו, דור שנולד אל תוך הגלות הארוכה, להתאבל על חורבן בית המקדש שלא הכרנו? פרשת השבוע מגלה לנו, עד כמה חזק הקשר בין הקדוש ברוך הוא ובינינו. גם אם אנו מרגישים אבודים – בגלות כללית או בגלות אישית – שכינתו מלווה אותנו, עד הגאולה

למה מרחיבה התורה על השכר הממתין לצדיקים, ומקצרת בעונש הצפוי לרשעים? אין הקב"ה מספר על דינם של רשעים, אלא רק לתכלית אחת: בשביל שנזכה ליראה

היוונים דוחים את תכנית ההצלה הכלכלית? הם בסך הכל מפגינים טבע אנושי שאינו חושב על העתיד. התורה, לעומת זאת, מלמדת אותנו צורת חשיבה הפוכה

הרב הרצל חודר בחידושים נפלאים על פרשת השבוע, והשבוע: איזה הלכה נעלמה מעיני משה רבינו ומדוע? מתי נגזרה מגיפה על כל עם ישראל? ומיהו האחד שהציל את הכלל? מיהו האדם נשאר חי לנצח - ומדוע? כיצד בוצע מרדף ומלחמה באויר בלי חיל אויר? מה הכישורים של מנהיג ומי נבחר אחר משה? בסוף השיעור יספר הרב מס' סיפוריו על רבי שלמה יצחקי - רש"י הקדוש שהשבוע ביום חמישי יחול יום פטירתו, וכן יתן הרב טיפ בנושא אהבת חינם

בימים אלו שעיני העם נשואות אל מנהיגיו (בין הרוחניים ובין הגשמיים), מעניקה לנו הפרשה זווית מבט לדמותו של מנהיג, מבט שיעזור לנו עצמנו בתקשורת בינאישית

אדם אוהב להיות עטוף ומוגן, אולם פעמים רבות דווקא תחושת הנוחות גורמת לנו לקבור את הפוטנציאל הגלום בתוכנו. האם אנו טומנים את עצמנו בעודנו בחיים?

כוחו של הרהור תשובה, הארת פני משה ביחס ליהושע ועוד נושאים מתוך ביאור רש"י על הפרשה. מדור חדש

הילד הסתכל אליהם ואמר בתמימות: "אתם הייתם צריכים להתאמץ כדי להגיע לפסגה, אין ספק שמגיע לכם את כל הכבוד הראוי, אבל אני נולדתי כאן, בכפר שעל פסגת ההר...". תובנות מפרשת פנחס

גדולתו הרוחנית של האדם אינה נמדדת בתכונות הטבעיות שבו, אלא דווקא באלו שהוא מפתח מעצמו

בפרשת השבוע אנו נתקלים בפסוק מעניין בו פונה משה רבינו אל האלוקים ואומר לו "יפקוד ה' אלוהי הרוחות איש על העדה אשר יצא לפניהם ואשר יבוא לפניהם וכו' ולא תהיה עדת ה' כצאן אשר אין להם רועה"