דברי תורה

בְּפָרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ נִצְטַווּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָתֵת תְּרוּמָה. מִי יוֹתֵר גָּרוּעַ - זֶה שֶׁאֵין לוֹ לֵב וְאֵינוֹ נוֹתֵן, אוֹ זֶה שֶׁיֵּשׁ לוֹ לֵב וְאֵינוֹ נוֹתֵן? שְׁאֵלָה פִילוֹסוֹפִית? מְצִיאוּת חַיִּים בַּעֲלַת לֶקַח אִישִׁי! עַל כָּךְ – בַּמַּאֲמָר לְפָנֵינוּ

מִשֶּׁנִּכְנַס אֲדָר מַרְבִּין בְּשִׂמְחָה! אֵיךְ, וּבִשְׁבִיל מָה? עַל כָּךְ – בַּמַּאֲמָר שֶׁלְּפָנֵינוּ

בַּמַּאֲמָר שֶׁלְּפָנֵינוּ - כְּלֵי הָעֲבוֹדָה שֶׁל הַצּוֹרֵף, כְּמָשָׁל לְסֵדֶר עֲדִיפֻיּוֹת בַּחַיִּים

מַחֲשָׁבוֹת שׁוֹנוֹת מִשְׂתָּרְגוֹת בְּמֹחוֹ שֶׁל הָאָדָם בְּשָׁעָה שֶׁהוּא עוֹמֵד לִפְנֵי הַחְלָטוֹת גּוֹרָלִיּוֹת עַל הֶמְשֵׁךְ מִתְוֵה חַיָּיו. יְדִיעָה פְשׁוּטָה יְכוֹלָה לַעֲשׂוֹת סֵדֶר בַּמַּחֲשָׁבוֹת. עַל כָּךְ – בַּמַּאֲמָר שֶׁלְּפָנֵינוּ

הרב זמיר כהן עושה סדר בעניין כשרות הבשר, ומספר מאיזו כשרות הוא קונה את הבשר שלו

האדם משקיע את חייו בשלושה "חברים" – עבודתו, משפחתו ותורתו. אך מי מהם הוא החבר האמיתי שיעזור לו בעת צרה?

הַשְּׂרֵפָה שֶׁפָּרְצָה, הֶ'חָכָם' שֶׁהִצִּיל אֶת רְכוּשׁוֹ, וּתְגוּבַת הָרַב – בַּמַּאֲמָר שֶׁלְּפָנֵינוּ עַל 'הַצְלָחוֹת' וְעַל 'כִּשְׁלוֹנוֹת'

אֵשׁ שֶׁל קְדֻשָּׁה מְנִיעָה דּוֹרוֹת עַל דּוֹרוֹת. הִיא שׂוֹרֶדֶת אַלְפֵי שָׁנִים, חוֹצָה יַבָּשׁוֹת, עוֹבֶרֶת גְּבוּלוֹת, וּמַלְהִיטָה אֶת הַלְּבָבוֹת - אֵשׁ הַיַּהֲדוּת!

מרן ראש הישיבה הגאון רבי גרשון אדלשטיין שליט"א, בחיזוק בפני אברכי הכולל בבית הכנסת הליגמן, דיבר על ההנאה העצומה שיש לאלו שעוסקים בתורה, ועל הסייעתא דשמיא שיש לכל העוסקים וההוגים בה. צפו בדבריו

לְמַטָּה לְמַטָּה, שָׁם, בַּמָּקוֹם הַנָּמוּךְ, נִמְצֵאת הַמַּדְרֵגָה לַעֲלוֹת לְמָעְלָה. עַל עֲלִיָּה מִתּוֹךְ יְרִידָה – בַּמַּאֲמָר שֶׁלְּפָנֵינוּ

בַּמַּאֲמָר שֶׁלְּפָנֵינוּ נַעֲמִיד לִבְחִינָה אֵיךְ הָיִינוּ מְיַשְּׂמִים הֶסְכֵּם מָמוֹנִי שֶׁבּוֹ אָנוּ מִתְחַיְּבִים לִדְאֹג לְכָל צְרָכָיו שֶׁל אָדָם אַחֵר, וּמָה הַהַשְׁלָכוֹת שֶׁל בְּדִיקָה זוֹ

הִתְרַגְּשׁוּת גְּדוֹלָה שָׂרְרָה בְקֶרֶב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. מֹשֶׁה רַבֵּנוּ הִתְחִיל לְלַמְּדָם אֶת הַתּוֹרָה שֶׁנָּתַן לוֹ הקב"ה בְּהַר סִינָי. "וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם". הַכֹּל עוֹמְדִים וּמְצַפִּים לִשְׁמֹעַ, וּמֹשֶׁה אוֹמֵר: "כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי, שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד, וּבַשְּׁבִעִת יֵצֵא לַחָפְשִׁי חִנָּם". עֶבֶד עִבְרִי, דַּוְקָא בוֹ בָּחַר לִפְתֹּחַ? הָבָה נִתְבּוֹנֵן בַּדִּינִים שֶׁנִּצְטַוִּינוּ לְגַבָּיו

הַאִם יֵשׁ דֶּרֶךְ לְהִתְגַּבֵּר עַל רִגְשׁוֹת טִינָה וְשִׂנְאָה? וְאִם כֵּן – מַהִי? עַל כָּךְ – בַּמַּאֲמָר שֶׁלְּפָנֵינוּ

הָעוֹלָם הַזֶּה וְהָעוֹלָם הַבָּא, הָעֹל וְהַשִּׁחְרוּר, הַכַּפְרִי וּבֶן הַמֶּלֶךְ – כָּל אֵלּוּ, בַּמַּאֲמָר שֶׁלְּפָנֵינוּ

מִיּוֹמָנוֹ שֶׁל תִּינוֹק – בַּמַּאֲמָר שֶׁלְּפָנֵינוּ

הלכה יומית מפי הראשל"צ הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א, והפעם - האם יש דין ערלה בפפאיה, בננה ואננס?

נִסֵּי מִצְרַיִם כּוֹלְלִים בְּתוֹכָם תּוֹבָנוֹת רַבּוֹת, גַּם בְּעִנְיְנֵי אֱמוּנָה וְגַם בַּהֲבָנַת הַקֶּשֶׁר הַמְיֻחָד שֶׁל הקב"ה עִם עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל. עַל כָּךְ – בַּמַּאֲמָר שֶׁלְּפָנֵינוּ

בַּת קוֹל הַיּוֹצֵאת בְּכָל יוֹם מֵהַר חוֹרֵב, לְאָזְנָיו שֶׁל מִי שֶׁרוֹצֶה לִשְׁמֹעַ – מַדְרִיכָה אוֹתָנוּ זֶה יוֹתֵר מִשְּׁלֹשֶׁת אֲלָפִים שָׁנָה! עַל בַּת הַקּוֹל וְעַל הַדְרָכָתָהּ – בַּמַּאֲמָר שֶׁלְּפָנֵינוּ

הַאִם מִי שֶׁשּׁוֹאֵף לָנוּעַ קָדִימָה יָכוֹל לַעֲשׂוֹת זֹאת בִּתְנוּעָה אָחוֹרָה? וּבְכֵן, תָּלוּי מָתַי וָאֵיךְ. עַל כָּךְ – בַּמַּאֲמָר שֶׁלְּפָנֵינוּ

בַּמַּאֲמָר שֶׁלְּפָנֵינוּ, עַל תַּפְקִידָהּ הַיִּחוּדִי שֶׁל הָאֵם הַיְּהוּדִיָּה בְּגִדּוּל הַדּוֹרוֹת שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל

ט"ו בִּשְׁבָט - לַעֲצֹר, לְהִתְבּוֹנֵן, לְהִתְפַּעֵם, לְהוֹדוֹת וּלְהַאֲמִין

בַּמַּאֲמָר שֶׁלְּפָנֵינוּ - מָה הַהֶבְדֵּל בֵּין חֲלוֹם לִמְצִיאוּת? הַתְּשׁוּבָה תְּסַיַּע לָנוּ לְהָבִין אֶת מַצָּבֵנוּ בַגָּלוּת, וּתְעוֹרֵר אוֹתָנוּ לְיַחֵל לַגְּאֻלָּה

עַם יִשְׂרָאֵל – בָּנָיו שֶׁל הקב"ה. מָה אוֹמֶרֶת לָנוּ יְדִיעָה זוֹ בְּחַיֵּי הַיּוֹם-יוֹם? עַל כָּךְ – בַּמַּאֲמָר שֶׁלְּפָנֵינוּ