דבורי רובינשטיין (וקשטוק)
דבורי רובינשטיין (וקשטוק) במבחר טורים אישיים, מעצימים ומרתקים
מדור מיוחד באתר הידברות: הטור של דבורי רובינשטיין. דבורי, מאמנת אישית, מרצה לאימון, ומנהלת בית הספר לאימון "סוויטש - אימון לשינוי", מפרסמת את דבריה באתר הידברות. בדבריה החדים, כותבת רובינשטיין (וקשטוק) אודות יצירתיות, אמונה, סבלנות בדרך ועוד
פורים – איך היום הזה בשבילך? את אוהבת אותו?
שאני שומעת לאורך השנים לא מעט נשים ש"מתוודות" על כך שהן לא מחבבות את חג הפורים, וחושבות שהן לא נורמליות כי "מי לא אוהב את פורים?". אתן לא לבד
"אז מה אם אנחנו מהעוטף? בגלל זה מגיעה לנו הנחה?"
כך שיחת זום הפכה לשיעור עומק: איך מפסיקים להיות בעמדה של קורבן, ובחרים להמשיך, לקום, להתמודד ולפעול. טור מתוך התופת
ממתי הפכנו לקוראים במצח? שומעים בת קול? מתנבאים בנבואות?
באיזו רשות אנחנו מרשים לעצמינו לחשוב שהבנו משהו מבלי לוודא שאכן הבנו את מה שהצד השני ביקש להגיד? יש קונה עולמו בשאלת בירור אחת
אני קצת יותר מחתול. ה' ידאג לי
וכשירדתי את גרם המדרגות אל עבר הבניין, כשהלב שלי בוכה, ובכל מדרגה אני אומרת לעצמי: "את תהיי בסדר. שלושה שותפים... את עושה רק את מה שאת יכולה" כדי לשכנע את עצמי לנשום, להירגע, לסמוך על עצמי שאהיה בסדר, חזרה לי בפלאשבק הפעם הקודמת שהלכתי לשם
"יש עוד שעה ורבע לשבת, והכל-הכל-הכל מוכן. מתי בפעם האחרונה הבית היה מוכן מוקדם כל כך?"
כבר באותו היום הכנתי לי רשימה, מה אני צריכה ורוצה להכין. הלכתי לסופר ולקחתי בחשבון משפחה נוספת. וכל הזמן הזה שמחתי. ממש שמחתי. איזה מזל שפגשתי אותה! מה היה קורה אם לא?
ימים של מלחמה ו... שלום. בתוכנו
אחרי שנה של שנאה זה לזה, ברגע אחד, כשקם לנו אויב מבחוץ, אנחנו יודעים להתאחד כאילו לא קרה דבר מעולם. הלוואי שגם זה יעמוד לנו לזכות
דבורי רובינשטיין (וקשטוק) על אמונה, ביטחון וחיזוק בימים של מלחמה
אדם שטוען שהוא בביטחון בה', אבל עולמו הפנימי לא רגוע ושָלו, משקר לעצמו. המדד היחיד לביטחון בה' זו התחושה הפנימית שלנו
איך עברתי את זה?! זה היה נראה כמו סוף העולם לפחות!
זה בדיוק עניין האמונה בה', שנתן לנו את זכות הבחירה מבלי שנדע את תוצאותיה עד שנגיע אליה בזעת אפינו, ועניין האמונה בעצמינו, שנצליח להתמודד עם המחירים להחלטות מורכבות שנקבל
"ואם תגידי לה איך הרגשת, תפסיקי לקחת עליה אחריות?"
"היו עוד דברים בחיים שלך בהם הואשמת, שלא קשורים לאמא שלך בכלל, והרגש הזה הפך להיות רגש שעצם ההתעסקות איתו עזרה לך להרגיש יותר טוב קצת, כי הנה, לפחות את מרגישה רע, אז בטח זה עוזר איכשהו"
לא ראיתי אותן קודם, אבל הן היו שם תמיד. שימו לב אליהן, במיוחד בחופש הגדול
אני מאחלת לכל מי שקוראת וקורא את המילים האלו: שלא תבינו, שלא תדעו, שלא תרגישו איך זה להתמודד לבד גם בחופש הגדול
למה אנחנו לא מצליחים להגיע לזוגיות טובה? 5 סיבות שאתם צריכים להכיר
הדור הזה צריך הכנה רחבה יותר ועמוקה יותר, לא רק לנישואים - למערכת יחסים זוגית, אלא לכל מערכות היחסים בחיינו
"בכל פעם שאני מחמיא לך באמת – את חושבת שאני צוחק עליך"
נוצר מצב שיש פעמים שאנשים, נשים וגברים, משתמשים במושגים האלו כדי לתאר חוויות קשות שלהם בתוך מערכת יחסים, אך בפועל, לא מדובר במערכת יחסים מתעללת
"שיהיה ברור, אני באה לכאן כי אני לא בסדר. אני רוצה לעבוד על הצד שלי"
בעלה התקשר יום אחד רק כדי להגיד שהוא רואה שינוי עצום, ושהבית נרגע משמעותית. ואם כבר, אז הוא מבקש שאפנה אותו לאיש מקצוע, כי גם לו יש "כמה דברים שצריך לעבוד עליהם"
מי הנרקיסיסט כאן, אני או הוא? על גזלייטינג והדרך שבה הוא פועל
"'שכחת שאין לך זיכרון טוב?', הוא היה עונה. וזה, אגב, משפט שהוא היה אומר שוב ושוב לכל אורך הנישואים"
האם האבחנה שקיבלת מקלה עליך, או דווקא מכבידה?
פגשתי אנשים שלקרוא לבעיה שלהם בשמה גרם להם לייאוש ולחוסר רצון לשנות. יחד עם זה, פגשתי רבים שדווקא הגדרת הבעיה אפשרה להם לנרמל את הבעיה, להבין שהם בסדר ולבנות תוכנית פעולה
שבת של קבלה, הכלה וכבוד: כשכל הצדדים מבינים זה את זה
אני לא אומרת שצריך לקבל התנהגות שלא מתאימה לנו. אני כן אומרת שאנחנו צריכים לקבל את האדם כאדם, ולא בהכרח את מעשיו
דבורי רובינשטיין (וקשטוק) כאן להזכיר: טיפות הן כוח. וחשוב שתסתכלי מה הן עושות לך
אם אנחנו מבינים שלכל טיפה יש כוח כשהיא באה בכמות גבוהה, עקבית, תמידית – אפשר להבין שיש לה כוח לטוב, אך גם לרע. במקרה של ר' עקיבא, מדובר בכוח טוב. אבל לפעמים יש לטיפות כוח רע, הרסני
זה אולי נדוש, אבל דבורי רובינשטיין (וקשטוק) בכל זאת כותבת על חירות
הפסקתי לספור את המילים "אני ממש מרגישה שיצאתי לחירות. תודה עליך" (בניסוח כזה או דומה) או "אני מרגישה שהגעתי אל הגאולה שלי". אני לא מצליחה להתרגל לזה. ולא רוצה להתרגל לזה
דבורי רובינשטיין: איך זה להיות גרושה וחולה?
כשאני לבד, אין לי ציפיות. אני יודעת שהכל עלי. זה קשה, זה מעייף, לפעמים זה מרגיז, אבל זה לא כואב בלב, זה לא נוגס לך בנשמה, זה לא לוקח לך את כל הכוח הנפשי
בפורים הזה, שימי לב למישהו או מישהי שאף אחד לא זוכר
אני זוכרת את השנים בהם חיכיתי שמישהי תביא לי משלוח מנות, וחוץ מ-2 השכנות הקבועות – לא היו דפיקות בדלת עבורי. אני לא מחבבת אותו פתאום, אבל אני מצליחה לא לבכות בו
להקשיב למישהו אחר, זה לא מה שאתם חושבים
כי מישהו ראה אותך. ראה את הקושי שלך באמת. פינה לך מקום לכמה דקות. הבין באמת את הצורך שלך, ונתן לו מענה
חיובי זה טוב – עד שזה כבר לא. תיזהרו מהמוקשים
מתי חיוביות הופכת להיות רעילה? הכל על הסכנות של הפסיכולוגיה החיובית
משנה שם – משנה מזל: הדברים השמחים שבתוך המציאות המורכבת
לכן מעתה, תראו את שם המשפחה החדש, או גם את החדש וגם את הישן, או תראו רק את השם הפרטי מופיע, ועכשיו תבינו למה
אנחנו לומדים לחשוב על עצמנו, אבל אין "אני" בלי מי שנמצא עמי
גם כשאדם רוצה להתפתח ולגדול, חובה עליו לשים לב אל סביבתו ולראות איך הם יושפעו מהשינוי שיהיה בו, האם השינוי יהפוך אותו לאדם טוב יותר ותורם יותר לסביבה, או אדם שמרוכז יותר בעצמו
דבורי וקשטוק חוגגת בחנוכה חג שכולו ניסים
שימו לב, מתי לומדים להעריך משהו? ובכן, זה קורה כשמאבדים משהו, או כשלא היה אותו מלכתחילה והשגתם אותו
איזו אש נדלקת בך בשעת ההדלקה?
וגם מי שאין סיבה נראית לעין, שלא התגרשה ולא פרודה ולא אלמנה ולא רווקה ויתכן שהחיים שלה טובים לגמרי. מה, חסרים אנשים שמילה טובה יכולה לשמח אותם?
שימי לב. אם קשה לך – יש מישהי שקשה לה יותר
כן, כי אם לך קשה – לה קשה יותר. לא חשוב מה, העיקר תרימי טלפון, תזכרי שיש מי שזה בדיוק מה שיעשה את ההבדל ביום שלו או שלה
הבשמים של יוסף, ואיך הם קשורים לחוויות היומיומיות שלי
הצרות שלנו הם לא עסקת חבילה. מה שמגיע – מגיע ומה שלא - לא. לא יהיה גרם של צער נוסף ממה שנכתב לך מלמעלה. ההתמודדות מדודה, מחושבת. לכולנו יש "בשמים של יוסף", השאלה אם אנחנו רואים את זה
3 דרכים כאסטרטגיה במערכות יחסים
מהניסיון שלי, לא מדובר בבחירה בדרך אחת, אלא בבחירה בשלושתן לפי הסדר, כאשר הרצון והכוונה הם למנוע את האפשרות האחרונה, אך חשוב לקחת אותה בחשבון ולהיערך אליה
"איך את יודעת?!" – דבורי וקשטוק במסר להרבה אנשים "בעייתיים" – אתם נורמליים
אנשים עם הפרעת קשב וריכוז שהולכים לאנשי מקצוע שלא מזהים את ההפרעה ולא יודעים את מאפיינה ואת הדרך לסייע בה, ימצאו את עצמם הולכים שוב ושוב למטפלים, מאמנים ויועצים למיניהם, ויוצאים עם כלום