גולשים כותבים

יעקב הכניס בתוכנו כזאת התחזקות, שיהיה לכל אחת מאתנו כוח להאמין שאף על פי שהמציאות נראית רחוקה משלמות ומלאת חורים - אנחנו לא לבד

הרשי לעצמך לבכות, וגם - לנשום עמוק בלי להרפות. תזכי, שמתוך החושך והאפילה תמיד תבוא – הגאולה. כי, תכלית הגלות והצרות - היא הגאולה

לפני שנה בדיוק נפטר ר' יהודה בארקן, שחזר בתשובה בשיא הקריירה שלו. סיפור מרגש על מעשה קטן לעילוי נשמתו, שהלך וגדל

מצאתי את עצמי מתפללת לדמות הגבר הספציפי, כי כך הנחו אותי – כשאת מתפללת, תתארי לקב״ה בפרטי פרטים מה את רוצה בדיוק. אז ביקשתי: בחור יהודי, שומר מצוות, רצוי רופא מסוג שהוא ו...פורטוריקני

מעיין החלה לצפות בערוץ הידברות כדי לעזור לתינוק שלה להירדם... עם הזמן זה הפך לתהליך של תשובה שלמה

ונכנסתי, וראיתי, והייתי שם כמה שעות, ומשם לעוד מקום, ולמחרת גם… וזה משהו שאי אפשר לצאת ממנו, קשה מאד

כתוב בספרים הקדושים שיש קבלה בידינו מאליהו הנביא, שפרק שביעי ממסכת מקוואות מסוגל להוציא את נשמת המת מהגיהינום גם אחרי הרבה שנים מפטירתו. סיפור שהיה

יש לי בית, אבל אין לי איך להיכנס אליו. יש לי רכב, אבל אין לי איך להשתמש בו. למדנו שיעור חשוב

שבת זה היום שלנו להעצמת הזוגיות. זה הזמן האישי שלנו. אין כניסה למפריעים. אלה הרגעים הטובים להעצמת הקשר. אני מכינה תקרובת מפנקת, בעלי סוגר את הדלת, ושנינו פותחים את הלב

לפתע, כנגד כל הגיון, מתפרץ בך צחוק. מנהלת העולם נהיית כאן, הכל צריך לפעול על פי התוכנית שקבעת והגית, את השולטת, המתכננת והקובעת. ואם לא - אוי ואבוי!

סובלים ממצב רוח ירוד לעיתים קרובות? מרגישים שהחיים שלכם לא מספיק מדהימים כמו שתמיד חלמתם? הזוגיות לא מלהיבה כמו שציפיתם שהיא תהיה? אולי ההשוואות (המזויפות) היום-יומיות אליהן נחשפים הן אלה שצובעות את החיים באפור, ושלא בצדק

מה זה בכלל "הרף עין"? ואיך יכול להיות שאנחנו מחכים לישועה ימים, שבועות, חודשים, אפילו שנים? למה היא לא מגיעה בין כל המצמוצים שלנו?

החלטתי לעשות קצת יותר עבור מי שברא אותי ודואג לי לכל מחסורי. החלטתי לעשן קצת פחות בשבת. כשהרגשתי שמדובר בהרגל, דחיתי אותו ב-10 דקות, רבע שעה, ואז הדלקתי את הסיגריה. ככה חסכתי סיגריה אחת בשבת

"ההיריון לא תקין", כך בישר לה הרופא. אבל רגע לפני ההפלה, הכל השתנה

הצלחתי לאתר את הבחורה, ובהתרגשות רבה שלחתי לה את הארנק בדיוק כפי שמצאתי אותו, כולל משלוח, להרגיש שהידרתי את המצווה. עברה שנה, ואני עומדת להתחתן

"אנשים מחפשים היום להיראות מגניבים, וכמה שיותר. זה יכול להתבטא בזקן עבות או בערימה של ראסטות על הראש, או סתם ניסיון להתלבש מגניב, אבל לא להסגיר את זה שהתאמצתי כל כך בשביל זה. מי שמצליח להתעלות מעל הפוזה הזו, להתחבר לאמת ולהיות הוא – זה בנאדם מאושר באמת"

עבודת ה' ללא לב וללא רגש לעולם לא תגיע לתכלית שה' מבקש ורוצה מאתנו; דבקות וקרבה. את הלב שלנו

ודמעה לא נזלה. לא על הבית שלו, וגם לא על הבית שלי. לב אטום מרוב מנגנוני הגנה שנבנו להם, לבנה אחרי לבנה, שנה אחרי שנה. בשר מת שכבר כמעט ואינו מרגיש באיזמל

"כל מי שנתקל בי כמו הוזה מול המחזה, כי היום, כאן ועכשיו, אני כאן, בעולם הזה": חיה רבקה בת לאה, שמצבה היה אנוש, משתפת בתחושות לאחר ההחלמה. מומלץ במיוחד

האר"י הקדוש כותב כי כל אחד מישראל צריך לשאוף להיות מרכבה לשכינה. מה פירוש, ואיך עושים את זה?

הרופא סיפר לי את מצבי הרפואי ואת תהליך השיקום הארוך שמצפה לי, ואני בתגובה שואל רק שאלה אחת: האם בשבת הקרובה אני יכול לצאת הביתה, לאכול את הדג של אמא בערב שבת

מאז, בכול בוקר, בתפילתי, אני מרים ראשי למרום ואומר לבורא עולם תודה רבה, וחושב מחשבות טובות על אותו היום שיבוא. מחשבה טובה יוצרת מציאות. חשבתי טוב וקיבלתי טוב

אחרי שנה של טיפולים כימותרפיים והקרנות, 5 שנות המתנה מייגעות והריון מורכב ורגיש – תינוקת קטנה באה לעולם. פרסום הנס

התחלתי לחשוב רק על זה, על הרצון שלו להתקרב לבורא עולם ועל המצוות שהוא עושה, כל זאת תוך כדי שהבחור ממשיך לצעוק ולקלל. לפתע הבחור מביט בי ואומר: זה בגלל שלא הנחתי תפילין הבוקר

כשבחוץ משתוללת מלחמה, היא קוראת לך לצלול פנימה ולראות את המלחמה הפנימית. את הנפרדות הקיימת בתוכנו

מיד נזכרתי ב-45 הקדושים והטהורים שנהרגו ביום כה שמח. הרי הכל קשור בהכל, הקורונה, אח"כ האסון הנורא והבלתי נתפס. מי יודע כמה יכלנו לספוג אילולי אותם קרבנות קדושים וטהורים שעשו זאת למעננו

רק עזור לי בורא עולם, לזכור את האמת לאמיתה. לא להיכנס למאבק עם השכל הקטן והארצי שלי, כי אני מתפרקת מזה. תן בי דעת לסבול את הרחמנות שלך, ולא לנסות להבין או ליישב סתירות. מחשבות ממירון

דברי תורתו של רבי מאיר בעל הנס, לרגל יום ההילולא שחל בי"ד באייר

התלמידים בשיעור ו' שבישיבת ההסדר שילה הקימו פרויקט ייחודי שמטרתו העלאת המודעות לשמירת הלשון ולאחדות. זה המכתב שכתבו התלמידים

זה עצוב. אתם לא מבינים כמה זה מעציב אותי, אך זה יכול להעציב אותי רק כי זכיתי לחזור בתשובה. האם הנכד שלכם יהיה יהודי?