טורים נשיים
מדור טורים אישיים - מגוון טורים בנושאים שמעניינים נשים
מדור טורים אישיים באתר הידברות כולל מגוון טורים שנכתבו בכל הנושאים שמעניינים נשים. ביניהם: פרשות השבוע והמסר עבורינו, חגי ישראל ומשמעותם הנשית ועוד.
העצמה לנשמה לפרשת ויחי: יש לי עוד ייסורים! איפה כל הייסורים שלי?!
איך יתכן שיעקב אבינו זכה לחיות ולשמחה, דווקא בשנותיו בארץ מצרים? לעתים ניתן לגלות את אור האמת דווקא במקום החשוך ביותר בעולם
הילד שלך שובר לך את הלב?
כמה קל ליפול במלכודת הזאת ולהרגיש שהילדים צריכים לרפא את הפצעים שלנו, לתת לנו את הכוח שחסר בנו. אבל, אם נסתכל רגע בכנות במראה, אז לא
המפגש המיוחד שהיה לי עם דתל"שיות צעירות
"תדעו לכן! הגלות החרדית הכי עמוקה, זו הגלות שלקחה מאתנו שש מאות ושלוש עשרה מתנות של הדרכה, והפכה אותן לשש מאות ושלושה עשר תנאים לאהבה'". חיה הרצברג בטור מיוחד על נפילות
מעולם לא הרגשתי שייכת, אף על פי שיש לי חיים מצוינים. איך זה מסתדר?
עד היום אני "חולמת" להיות מישהי אחרת: חרדית מבית, מרוקאית אותנטית, תושבת יהודה ושומרון המחוברת לטבע, ירושלמית במקור או אמנית חוזרת בתשובה תושבת צפת. גם אצלכן זה ככה?
ילדה בת 9 עם פיגור. איך מתמודדים?
"פגשתי אותה בגינה, ילדה בת 9 עם פיגור. ואז הגעת את, אמא שלה, ונתת לי שיעור עמוק לחיים"
בשביל מי אנחנו עובדות קשה ועומדות בניסיונות?
כל אחד מאתנו תמיד מחויב למישהו. כשאתה ילד - יש לך הורים, כשאתה נשוי - יש לך אישה, וכשאתה אבא - יש לך ילדים. כך לאורך כל הדרך יש דמות קרובה שבשבילה צריך "להיות בסדר"
שבת מנוחה: מתי לאחרונה לקחת לעצמך פסק זמן?
שמעתי על בעל תשובה שראה משפחה נערכת לקראת שבת, והתבטא: "זה נראה שאתם מתארגנים לקראת אירוע. מתלבשים יפה, אבל בסוף נשארים בבית". כמה שזה נכון! שבת המלכה היא "אירוע" בשבילנו
קינוחים לסיום הסדרה על גדלות וגידול
לא יארך הזמן עד שהגוזלים שלך יעזבו את הקן, יפרשו כנפיים ויעופו. אז, האפשרות שלך להדריך, לייעץ, ללמד ולהשפיע, תהיה מצומצמת מבחינת הכמות והאיכות. נצלי את הזמן כעת
אני מעריצה את עצמי – כי אני עושה את מה שאני מסוגלת
אני מעריצה את גילה שהגיע למקום הזה שיודעת לשמוח על הדברים שהיא כן עומדת בהם, גם אם היא לא ברמה של "הבתים המצוחצחים האלה"
איך את היית מציגה את הדמויות הללו?
איך נכון יהיה להציג דמויות כאלה? מאיזה שבח היית מתחילה לתאר אותן? אולי לפי שם המשפחה ממנה הגיעו? אולי מהתואר שלהן? אולי מהדרגה שלהן בקריירה? אולי מהקשר שלהן לדמויות מובילות אחרות?
מי אחראי לגדלות העצומה של מנשה ואפרים?
"האדם הוא הנותן חינוך לבניו. אם אנו רוצים לעמוד על אופיו של אדם ולדעת את תוך תוכו, עלינו לראות איזה חינוך הוא נותן לבניו"
האישה השונמית, אמו של רבי יהושע, וכן, גם את
השבח מיוחס להורים שגידלו ילד מוצלח. כשהילד מצליח - זו הצלחה של ההורים. הם מתגדלים מכך. כשאת מגדלת – את בעצמך מתגדלת
לפחות דמעות מבצל: אל תתני לדמעות ללכת לריק
"יש נשים שממש בוכות בתפילות, יש להן מעיין של דמעות", אמרתי לבתי, זו שכן באה איתי לתפילה בסך הכל בת שתיים עשרה. "כיף להן", היא ענתה בתגובה
זה הדבר שאותו צריכה לעשות אישה שכבר גדלה
תגידי... מה חשבת לעשות עם כל הגדוּלה הזו? לשמור אותה רק לעצמך? לא חבל? אישה גדולה - מגדלת. מה שאת - עשי לאחרים
דנה ורון: "בשנת השמיטה אני נדרשת לשים את האגו שלי בצד"
"כשחושבים על זה ברצינות - זה חתיכת ניסיון", אומרת ורון, "להיות תלויה, להרים עיניים לשמיים, לזכור שכלום לא שלי". צפו
דנה ורון: "דורשים אפס סובלנות לשימוש בנשקים, חלאס עם הפרחים בקנה"
"כל המדיניות המלטפת לא מביאה ליטוף מהצד השני", אומרת ורון, "זאת תוצאה של תרבות. המדיניות הרכרוכית של משטרת ישראל מביאה עוד אלימות". צפו
אחרי החגים כבר כאן: מדוע נוהגים להגיד "ויעקב הלך לדרכו"?
ויעקב הלך לדרכו - ההליכה הזו שמתארים היא הליכה לא פשוטה, מניסיון לניסיון", אומרת ורון, "כל אחד עובר כמה מיני תלאות - קצת כמו יעקב אבינו". צפו
טוב, כבר גדלנו. ועכשיו, מה עושים כשגדלים?
כשאת גדלה בגוף, ברור לך שאת קונה בגד במידה מתאימה ולא לובשת את הבגדים שקטנים עליך, נכון? עשי כך גם ברוחניות, בידיעת דברי התורה, הכרת המקור לאורחות חייך
אחרי שעקצו אותי באלפי שקלים שאלתי: למה לכולם יש כסף ולי אין?!
שירי פריאנט עברה למושב אמיד בצפון וראתה איך לכולם סביבה יש בתים מפוארים ורק היא חיה ביחידת דיור צנועה עם הרבה חובות ומעט מאוד כספים. היא כבר התחילה לחשוב שזה הגורל שלה, עד שגילתה ש...
בגיל 18 פתחתי את תיק האימוץ, ונדהמתי ממה שגיליתי
לקראת יום כיפור, שירי פריאנט עושה חשבון נפש עם האישה שילדה ונטשה אותה
מה מונע ממך לרזות, ולמה צריך ליצור חזון להרזיה?
למה חשוב ליצור חזון להרזיה? איך יוצרים את החזון? והאם הבעיה שלך היא חוסר התמדה וכוח רצון? מה שהמוח מצייר הגוף מייצר
דנה ורון: "איך התפללנו כל כך הרבה ובורא עולם לא ענה לנו?"
"אין לנו הבנה בחשבונות שמיים", אומרת ורון, "מה זאת היתה הנשמה הזאת של בראל ואיזו שליחות היתה לה כאן". צפו
גם לעמוד ולחכות לאוטובוס זו עבודה. אפילו קשה
הגעתי להבנה שנכון שזה אופורי ונחמד לנסוע לראש השנה לבד, אבל זו גם "עבודה", ויש כאן אפילו סוג של "שיווין זכויות"
דנה ורון: "זהו, הכל מוכן, העולם הזה הוא ארמון"
"אחים שלי, יש לנו הכל, צריך שיהיה לנו אותו ואת השם יתברך. אל תאמינו לכותרות, זה הכל כדי להסיר לנו את המסכות מהעיניים. צפו
מרגישה שהלכת לאיבוד בחושך? תתחילי לדבר עם ה’!
לפעמים קורה לנו שאנחנו מרגישות מנותקות. מעצמנו, מהקרובים לנו ומכל מי שסביבנו. חיות, אבל במצב 'אוטומט'. בלי שמחה, בלי משמעות. מה הפתרון? דיבור אחד של אמת. חיה הרצברג בטור מרגש של "שער הלב"
אורות אלול תיכף חולפים, ואני שקועה בניקיונות ובטיטולים: הטור של הרבנית חגית אמאייב
מהו התפקיד המיוחד של האישה? מדוע עלינו לשמוח בעבודות הבית המרובות ובגידול הילדים, על אף שאין לנו זמן להתפלל?
הבגדים הלא צנועים וההתמכרות לתשומת-לב? אחותי, הייתי בבוץ הזה
חייתי בסרט הזה שנים. תמיד חיכיתי להעלות עוד תמונה כדי לקבל עוד לייקים, עוד מחמאות. הייתי עטופה בכ"כ הרבה קליפות, שטבעתי בבוץ של עצמי ולא ראיתי כיצד אני יוצאת משם, כאילו הלכתי עם עיניים קשורות. אך היום בו לבשתי בגד צנוע היה היום בו הוסר הכיסוי מעל עיניי, וסוף סוף חזרתי לראות
בואו שעריו בתודה: אבל איך אפשר בכלל להודות כשכל כך כואב בפנים?
מכירות את זה שאתן באות לדבר עם ה', הכי אמיתי שיש, אבל לא מפסיקות לשפוט את עצמכן על המקום שבו אתן נמצאות, ובאותה נשימה צועקות לגאולה? אז זהו, שלא ככה נגאלים. חיה הרצברג בטור מחכים שילמד אתכן איך לקבל ישועה
מה אוכלים אצלכם היום לארוחת ערב?
גיליתי שסוגיית ארוחת הערב לא נהירה להרבה אמהות. אז אספתי רעיונות בסיסיים וגם מגוונים, לרשימת רעיונות נחמדה לארוחת הערב. בתאבון
איך גדלים, ומיהו האדם הגדול?
כדי לשנות מהירות או כיוון, כדי להאיץ - צריך להפעיל כוח. כך גם בדברים רוחניים. את מכירה אנשים ש"גדלים" מכוח האינרציה?