טורים נשיים

לאן נעלם אותו מבט נוקב, שאפשר חינוך של הילדים בלי מילה מיותרת? ומהו הסוד שאפשר למנשה ולאפרים לגדול במורשת אבותיהם גם בתוך הטומאה של מצרים?

מהיכן נשאב את הכוחות להילחם את מלחמת החיים בלי להישבר? ואיך מסייעת לנו הענווה בהתמודדות עם הקשיים שבדרך?

תסתכל על האישה שלך, תסתכלי על הגבר שלך. תראו את החסרונות שיש בהם, שנוצרו רק מתוך האהבה שלכם זה לזו. הקב"ה המזווג זיווגים, נותן לכל אחד את בן הזוג המושלם עבורו

הם בפנים והם בחוץ. מכרכרים סביבך אך גם רצים לעיסוקם. מה יהיה להם לחומת מגן בפני הפורענות?

לא העבודה מביאה פרנסה, לא התקופה מרפאת ולא היכולות האישיות מביאות את השידוך. אלה הן רק ההשתדלויות, אבל אנחנו לא שולטים במה שקורה בעולם. היחיד שמנווט אותנו, הוא הקב"ה

בלי הירידות, החיכוכים והטלטלות, לא היתה לנו המוטיבציה לעלות ולהתקדם. הרגעים הקשים בחייו של אדם, הם אלה שנותנים את הכוח לזמנים הטובים

עגלות של בשורות טובות בדרך אליך. מה ייתן לך כוח להחזיק מעמד עד בואן למפתנך?

הרבה מאד בני אדם מוותרים על האנשים היקרים להם, משום שאינם יכולים למחול על גאוותם. יוסף הצדיק התגבר על מידותיו, כבש את יצרו, וזכה למלוכה

אי אפשר לשכוח אותך, ג'ני. את ההתלהבות הלוהטת שלך שבאה ממקום מאוד אמיתי בנפשך והשלהבת הבוערת שבקרבך הדליקה ותדליק עוד הרבה שלהבות בלבם של רבבות. האחיינית יעל עט לוי בטור מרגש ואפוף געגועים

עתות מבחן ומשבר יכולים להרתיע לבבות רבים. המתעקש למצוא להם פתרונות יכול להיהפך מעבד – למשנה למלך. איך תעשי זאת? פתרונות מתוך הפרשה

השם הוא הרופא כל חולים, הוא המזווג זיווגים ופרנסה רק מאיתו יתברך... אך אנו מצווים לעשות את ההשתדלות. ואם אדם מתרץ את העצלות שלו באמונה, הוא בעצם סוגר לעצמו את צינורות השפע

בואו נסלק מחיינו את כל המיותר, בואו נשחרר מהראש את כל ה"אני מאמין" שלנו, שבעצם לא תורם לנו דבר. בואו נגיד די לרדיפות עצמיות. בואו נרשה לעצמנו להמשיך הלאה בשמחה, כי הטוב ביותר עוד לפנינו

עבודות הבית למיניהם מסתיימות בתוצאות שלא נשארות לאורך זמן. מהר מאוד את נאלצת לעשות אותן שוב. אך האם הן באמת נעלמות בלי להשאיר עקבות?

סערות הוריקן משתוללות בתוך ליבן של הבריות במאבק הניצחון בין חומר ורוח. מהם הדרכים שיובילו אותך להצלחה מרגיעה?

המצווה הכי קשה לאישה, היא לכסות את שערה. אבל כיסוי הראש נותן לאישה את כל מה שהיא זקוקה לו, ועוד הרבה יותר

מלחמות בין אחים היא אחת התופעות הוותיקות והקשות שידעה האנושות. כיצד ניתן לשנות את הגישה האנוכית בין ילדינו?

הריקנות הזאת הייתה חלק ממני שנות ארוכות, באותן השנים בהן כל המרדף שלי היה אחר החומריות, אחר התאוות של הגוף. אותה ריקנות רימתה אותי, אותו יצר שיקר לי בכל יום מחדש

בין כל הבלבול והסחות הדעת שמביאה אליך התקשורת הטכנולוגית בולטים בעוצמותם הנימים הדקים שקושרים אותך למשפחתך. כיצד תשמרי עליהם?

כל אנשי תבל מחפשים פתרונות בזק לבעיותיהם. חוקרי פיתוח מנסים לייצר את המתג שבלחיצה עליו, תתגלה הבשורה המיוחלת. האם נצטרך עדיין לעבוד?

"הסתכלתי על התה הזה וראיתי איך הוא ממש משל על המציאות שלנו: ההתחלה הייתה צלולה מאד. בית המקדש היה קיים, הקורבנות כיפרו על כולם... היום? היום אנחנו דור של בלבול. אבל גם לנו יש אפשרות להדליק אור, עמוק בחושך". חנוכה מזווית שלא הכרתם

אז אם את מרגישה חולה, אם את מרגישה את עצמך נמוכה ורחוקה ולמטה מעשרה טפחים, תשמחי. כי הנה עכשיו, ה' יתברך בא לבקר דווקא אותך ביקור חולים. חיה הרצברג בטור מרגש לחנוכה

"יום אחד הוא הלך במסדרון של המנזר, החזיק תפוח ביד, ברך והכניס לפה. פתאום הגיח מולו אחד המאסטרים הגדולים במנזר, ונעצר על מקומו כמו הלום רעם. "מה עשית עכשיו? מה זה היה?" הוא דורש לדעת. "מה זה לברך? תגיד לי מה זה!"

בשעה שכדור הארץ הופך להיות מועדון קבוצתי אחד גדול, הסחף החברתי הוא אחד האתגרים של תקופתנו. איך עומדים מולו ומשמיעים אמת פנימית?

קשה לנו להאמין, כי אנו אומרים לעצמנו שאם זה לא הגיע עד עכשיו, יש סיכוי שזה כבר אף פעם לא יגיע

איך יכול אדם שהורגל לפתיחות ולמתירנות של העולם החילוני, להתחיל לשמור נגיעה? מתברר שהחיים במרחק נגיעה יכולים להיות טובים ומספקים לא פחות, ואפילו יותר. שלטון הנפש על הגוף

יש רגעים שנכבים לך כל האורות שבחוץ ומתוך החושך, את מבחינה לפתע בנרות הדולקים בנשמתך. לאיזה כיוון תוביל אותך התפנית הזו?

מבול של ניסיונות שוטף בדרכו את מה שכבר הצלחת להשיג . מה הוא בא לחדד לך?

העולם הזה גורם לנו לחשוב שכחילוניים אנחנו הולכים בשביל המואר והיפה, והתשובה היא השביל המקביל, החשוך והמפחיד שמוביל אל עבר הלא נודע... בתור מי שהייתה בשני העולמות, אני יכולה לומר לכם, בלב שלם, שההיפך הוא הנכון

לעולם הטבע שנברא בידיו הרחומות של אדון הכל, יש סיבה טובה מאוד והיא קשורה אליך. מהי?

האשמתי את כל העולם, תליתי את האשמה על כל בשר ודם שלקח איזשהו חלק בגירושין האלה.. עדיין לא השכלתי להבין שהשם הוא זה שמניע את הכל. חשבתי שהבנתי את המשפט הזה, שמהדהד בראשי, אך לא, עדיין לא