טורים נשיים

"תדעו לכן! הגלות החרדית הכי עמוקה, זו הגלות שלקחה מאתנו שש מאות ושלוש עשרה מתנות של הדרכה, והפכה אותן לשש מאות ושלושה עשר תנאים לאהבה'". חיה הרצברג בטור מיוחד על נפילות

עד היום אני "חולמת" להיות מישהי אחרת: חרדית מבית, מרוקאית אותנטית, תושבת יהודה ושומרון המחוברת לטבע, ירושלמית במקור או אמנית חוזרת בתשובה תושבת צפת. גם אצלכן זה ככה?

"פגשתי אותה בגינה, ילדה בת 9 עם פיגור. ואז הגעת את, אמא שלה, ונתת לי שיעור עמוק לחיים"

כל אחד מאתנו תמיד מחויב למישהו. כשאתה  ילד - יש לך הורים, כשאתה נשוי - יש לך אישה, וכשאתה אבא - יש לך ילדים. כך לאורך כל הדרך יש דמות קרובה שבשבילה צריך "להיות בסדר"

שמעתי על בעל תשובה שראה משפחה נערכת לקראת שבת, והתבטא: "זה נראה שאתם מתארגנים לקראת אירוע. מתלבשים יפה, אבל בסוף נשארים בבית". כמה שזה נכון! שבת המלכה היא "אירוע" בשבילנו

לא יארך הזמן עד שהגוזלים שלך יעזבו את הקן, יפרשו כנפיים ויעופו. אז, האפשרות שלך להדריך, לייעץ, ללמד ולהשפיע, תהיה מצומצמת מבחינת הכמות והאיכות. נצלי את הזמן כעת

אני מחליטה להפסיק לחפש בחוץ את הצרכים שלי, וקודם כל לוקחת אחריות באמת למלא אותם בעצמי, בכוח בחירתי

אני מעריצה את גילה שהגיע למקום הזה שיודעת לשמוח על הדברים שהיא כן עומדת בהם, גם אם היא לא ברמה של "הבתים המצוחצחים האלה"

איך נכון יהיה להציג דמויות כאלה? מאיזה שבח היית מתחילה לתאר אותן? אולי לפי שם המשפחה ממנה הגיעו? אולי מהתואר שלהן? אולי מהדרגה שלהן בקריירה? אולי מהקשר שלהן לדמויות מובילות אחרות?

"האדם הוא הנותן חינוך לבניו. אם אנו רוצים לעמוד על אופיו של אדם ולדעת את תוך תוכו, עלינו לראות איזה חינוך הוא נותן לבניו"

חסד הוא התרחבות, אהבה וחיבור. אך אם הוא לא מאוזן – הוא עלול לעשות בדיוק להיפך, ולהרחיק אותנו מהזולת

השבח מיוחס להורים שגידלו ילד מוצלח. כשהילד מצליח - זו הצלחה של ההורים. הם מתגדלים מכך. כשאת מגדלת – את בעצמך מתגדלת

הפרשיות בראשית-נח-לך לך הן חטיבה אחת של הדרכה עמוקה לתחילת השנה, כיצד להשאיר את הנשמה בחיים

חוה שמילוביץ בשיעור מרתק בהשראת פרשת לך לך: כך תוכלי לשחרר משקעי עבר, ולצעוד לעבר מימוש הפוטנציאל הנשמתי שלך

שיתוף מתוך הקליניקה: איך אני מאזנת את העומס, ושומרת על רוגע פנימי ועל יציבות רגשית, בכל מציאות?

"יש נשים שממש בוכות בתפילות, יש להן מעיין של דמעות", אמרתי לבתי, זו שכן באה איתי לתפילה בסך הכל בת שתיים עשרה. "כיף להן", היא ענתה בתגובה

תגידי... מה חשבת לעשות עם כל הגדוּלה הזו? לשמור אותה רק לעצמך? לא חבל? אישה גדולה - מגדלת. מה שאת - עשי לאחרים

"כשחושבים על זה ברצינות - זה חתיכת ניסיון", אומרת ורון, "להיות תלויה, להרים עיניים לשמיים, לזכור שכלום לא שלי". צפו

"כל המדיניות המלטפת לא מביאה ליטוף מהצד השני", אומרת ורון, "זאת תוצאה של תרבות. המדיניות הרכרוכית של משטרת ישראל מביאה עוד אלימות". צפו

ויעקב הלך לדרכו - ההליכה הזו שמתארים היא הליכה לא פשוטה, מניסיון לניסיון", אומרת ורון, "כל אחד עובר כמה מיני תלאות - קצת כמו יעקב אבינו". צפו

השנה הזו היא שנה חדשה לגמרי, ויש לנו אולי שליחות חדשה, וגם כוחות חדשים. השנה הזו תגלה לנו למה אנחנו מסוגלים

מתחילים את השנה בהשראת פרשת בראשית: חוה שמילוביץ עם טיפים להתחלות חדשות

כשאת גדלה בגוף, ברור לך שאת קונה בגד במידה מתאימה ולא לובשת את הבגדים שקטנים עליך, נכון? עשי כך גם ברוחניות, בידיעת דברי התורה, הכרת המקור לאורחות חייך

שירי פריאנט עברה למושב אמיד בצפון וראתה איך לכולם סביבה יש בתים מפוארים ורק היא חיה ביחידת דיור צנועה עם הרבה חובות ומעט מאוד כספים. היא כבר התחילה לחשוב שזה הגורל שלה, עד שגילתה ש...

"תשמעי, אני בשוק. איזה מזל שהתקשרת! מה שאת מספרת הוא פשוט נורא. בחיים לא הייתי פוגעת בך ככה! אני מצטערת! אני אספר לך מה באמת היה מהצד שלי, ותביני"

לקראת יום כיפור, שירי פריאנט עושה חשבון נפש עם האישה שילדה ונטשה אותה

למה חשוב ליצור חזון להרזיה? איך יוצרים את החזון? והאם הבעיה שלך היא חוסר התמדה וכוח רצון? מה שהמוח מצייר הגוף מייצר

עד לפני 10 שנים היא הייתה מוכרת כזמרת ושחקנית, הופיעה בערוצי תקשורת, ואז בבת אחת עשתה מהפך - חזרה בתשובה, החלה להופיע לנשים בלבד וללוות נשים בערבי הפרשות חלה וערבי העצמה. הדס אפיק פגשה את אורה יסכה (אוריין רייס לשעבר) בראיון מרתק

רק עכשיו, בזמן הספונג'ה והמאבק בלכלוך עיקש שנדבק לרצפה במטבח, הכתה בי ההבנה שהנה, שום דבר לא יכול להיות לרעה, גם הרע ביותר. רק שלא תמיד אנחנו זוכים לראות זאת

"אין לנו הבנה בחשבונות שמיים", אומרת ורון, "מה זאת היתה הנשמה הזאת של בראל ואיזו שליחות היתה לה כאן". צפו