טורים נשיים

הבאת לנו זמן מיוחד לפתוח את העיניים, ולראות את האור. לא עוד חושך, לא עוד ייאוש. לא עוד התמקדות ברע. אתה מביא לנו היום אור

כן, כי אם לך קשה – לה קשה יותר. לא חשוב מה, העיקר תרימי טלפון, תזכרי שיש מי שזה בדיוק מה שיעשה את ההבדל ביום שלו או שלה

בכל יום בחנוכה אפשר להודות על משהו אחר. הדרכה מיוחדת לכל אחד מימי החנוכה

הצרות שלנו הם לא עסקת חבילה. מה שמגיע – מגיע ומה שלא - לא. לא יהיה גרם של צער נוסף ממה שנכתב לך מלמעלה. ההתמודדות מדודה, מחושבת. לכולנו יש "בשמים של יוסף", השאלה אם אנחנו רואים את זה

על מתנת יום הולדת בתוך קופסה ריקה, ועל האהבה האינסופית שלך לילדים, ושלהם אליך

ואני רק אשב שם, כמו "ילדה טובה ירושלים", ואסתכל. רק אראה ואתבונן בם, חזק חזק, בתמימות ובפשטות. אתן להם לחנך אותי מחדש. לנרות הללו שאנו מדליקים

מהניסיון שלי, לא מדובר בבחירה בדרך אחת, אלא בבחירה בשלושתן לפי הסדר, כאשר הרצון והכוונה הם למנוע את האפשרות האחרונה, אך חשוב לקחת אותה בחשבון ולהיערך אליה

תקשיבי, לא יעזור לך לעשות נשימות, גם לא יעזור לך להיזכר בהרצאות בסמינר, אפילו לא יעזור לך לספור שעות עד שהיום הלחוץ הזה ייגמר

מה הדבר שאת עלולה להיזכר בו רק כשאת מאוחר מדי? אל תפספסי

אנחנו מתקרבים לחנוכה, חג האורות. מה זה אומר לחיות באור, ואיזו דרך את לוקחת היום כדי להכניס אור לחיים שלך?

כשאת יודעת לעשות עבודה עם הרגשות שלך, לא לתת להם לנהל אותך, להיות מחוברת לעצמך, אז גם המקרים הכי מפחידים לא מנהלים אותך

בורא עולם הסתכל בתורה וברא את העולם. עולם שבור הזקוק לתיקון. מה לנו כי נלין? מה לנו להישבר?

תקשיבי טוב יקרה, הילדים שלך הם הסיבה הכי גדולה שהגיע הזמן שלך להשקיע בעצמך. שימי לך כתר. תבחרי מקום אחר

למה אנחנו חווים תסכולים מהילדים, ואיזה שיעור נוכל ללמוד מכל אחד ואחת מהם?

כיצד מתמודדים כשיש קשיי תקשורת עם הזולת? תמר ללוש משתפת מניסיונה האישי

החלק הכי יפה בשחרור מחסומים, הוא שאחרי שהם נפרצים, ממש כמו סכר שנפתח, המים נשפכים בלי הפסקה

"הקושי האמיתי מגיע כשלא ברור מה נכון וטוב לעשות, כשעבים שחורים מסתירים את תכלת הרקיע". תמר ללוש על הבחירות שלנו במהלך החיים

יוצא שגם בשגרה וגם מחוץ לשגרה את עדיין שם, אמא בכל תפקידך ומהותך עם התכונות הנפלאות שעד היום אפילו לא שמתי לב אליהן

איזה מחמאות נותנות באמת כוח, ובאיזה תחום מגיעה לך מדליה?

חוה שמילוביץ בתפילה מיוחדת לחודש חשון, החודש שבו מחליפה השגרה את האורות הגבוהים של חודש תשרי

אם לא היתה המצווה השבועית של שמירת השבת, מתי היינו מגיעים לנוח? הקב"ה מורה לנו לנוח

"דחיינות אינה מידה רעה ואיננה מילה נרדפת לעצלות. אני מאמינה גדולה באיזון וחיפוש של דרך האמצע הנכונה לכל אחת". תמר ללוש בטור מיוחד ל'אחרי החגים'

לִקְרַאת יוֹם הַכִּפּוּרִים, מַגִּישָׁה חַוָּה שְׁמִילוֹבִיץ הָרְחָבָה שֶׁל הַוִּדּוּי שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים בַּיּוֹם הַקָּדוֹשׁ, בְּהַשְׁרָאַת קוּרְס הַטִּפּוּל הַתּוֹרָנִי שֶׁלָּהּ

"בא מלך מלכי המלכים בעשרת ימי תשובה ואומר לנו: בנותיי, יש לי שם מיוחד שמשתמשים בו עשרה ימים בשנה – עושה השלום". תמר ללוש בטור מיוחד לעשרת ימי תשובה

שנה שתעידי עליה שסיימת אותה טוב יותר, שנה שתפרוץ השמחה וההודיה על זה שאת כאן

אם לא נתחבר לכאב, ולא נכיר בו הכרה מלאה, ונשאר תקועות בתוך הכאב - לא נצליח לראות

הקב"ה רוצה לתת לך – אבל האם יש לך איך להכיל את המתנות הרבות שתקבלי?

אין מה לפחד שהעצמות יירקבו בקבר אחרי מאה ועשרים, אבל יש מה לבקש ולהתחנן לפני מלך מלכי המלכים: אנא, דייק אותי וכוונן את רצונותיי לאהוב את החבילה הזו ולהתעצם דרכה. תמר ללוש על הקשר שבין עצמות לקנאה

חוה שמילוביץ מדברת על סוגיות ברחמים עצמיים ובתחושת קרבנות. האם לרחם על עצמי זה דבר טוב?

"מאז שחליתי אני יותר אוהבת את החיים ומעריכה יותר את מתנותיו של השם יתברך. אל תמנעי עצמך מן הרחמים, אני מבקשת מעצמי. תאפשרי לעצמך להתעטף בחיבוק הזה ולהודות עליו". תמר ללוש בטור של הודאה