טורים נשיים

אהבה לא יכולה להחזיק מעמד אם לא מעירים ומעוררים אותה

אם תאמין, אם תפתח את הראיה שלך, אם תשכיל להביט לא רק על הטבע אלא על דברים שיכולים לקרות לך מעל הטבע (שהרי בורא עולם כל יכול), אז באמת תתחיל להרגיש מה זה שפע אמיתי

אם הגענו למצב בו אנו פועלים בניגוד גמור לטבענו, טבע ה"מדבר", והקפנו את עצמנו בחומות בצורות ובמילים ואמירות ריקות מתוכן, משמעות הדבר היא שהתבלבלנו ובגדול!

לאן נעלמה הילדה עם שמלת הטורקיז והלימונים הצהובים?

כל תכליתנו בעולם העשייה היא ליצור מערכת של בקרה פנימית, המאפשרת לנו לתקן עצמנו, טרם ניגש לתקן אחרים

סוף סוף נגמרים ימי החופשה הארוכה והמתישה, והגיע הזמן לחזור אל השגרה. איך עושים זאת בצורה הטובה ביותר?

אמונה, ביטחון ואהבת ה' – אלה שלושת הדברים היחידים שאדם צריך באמת, שבלעדיהם – חייו אינם חיים

החיים למדו אותי שמטרתנו הינה להוציא מן הכוח אל הפועל את החוכמה שקבלנו

אבא שמח בנו בכל דבר קטן שאנו עושים: בכל פעם שאנו נוטלים ידינו בבוקר, בכל פעם שאנו נותנים צדקה, בכל פעם שאנו עוזרים לזקן, בכל פעם שאנו מטפלים בילדינו בסבלנות ובשמחה

אני יודעת שאני לא מבינה כלום. אז איזו טרוניה תוכל לעמוד בפני מי שכל מעשיו אך צדק ואמת?

בסופו של יום, כל אדם אמור ללכת לישון עם עצמו לפני הכל, ועל כן כדאי לו מאוד לדאוג לשלוות הנפש הפנימית שלו, עוד בטרם הוא מנסה לטפל בבעיות של סובביו

אין מציאות טובה יותר מאשר המציאות שבחרת בשבילי! תודה שברגע זה אין לי זיווג עדיין! תודה שברגע זה ממש אין לי בעל ומשפחה משלי

קל להיתפס לקיצורי דרך ולהימנע מלקיחת אחריות. אך האם אפשר להגיע כך לאושר?

אם היה משה רבנו נכנס לארץ ישראל ובונה את בית המקדש, לא היה הקב"ה מחריבו

במקום לבכות ולהתלונן על הנהגתו של הבורא יתברך, זה הזמן הכי טוב לעשות עבודה אמיתית, ולהכין את השטח לקראת הדבר האמיתי

איננו רוצים לקבל עוד בשורה מרה, כדי להבין כמה יקרים הם החיים, אלא להקדים תרופה למכה, ולראות את היופי שבכל רגע של קיום מוגש

רבנית הידברות, חגית אמאייב, בראיון אישי מרתק מלב אל לב ברדיו ירושלים לתוכניתם של דנה ומשה ורון, על חייה כיועצת לאלפי משפחות בעולם ההורות והאישות, ועל סיפור חייה האישי, שהביא אותה לתהליך המדהים הזה

מי ראוי להנהיג את העם? רק אנשי אמת ישרים, הם הראויים להנהיג את עם ישראל

כשכואב לאדם בגוף או בנפש, הוא נאלץ לבחון ולברר את משמעות המצב בו הוא נתון: האם טוב לי בחיי או רע? האם אני במקום בו אני רוצה להיות או שאני לא בכיוון? ובכלל, במה בדיוק אני משקיע את מירב האנרגיות שלי?

האם אני בוחרת לוותר על חיי ולהתייאש מהם, או שאני לוקחת החלטה אמיצה להצליח?

החופשה הגדולה רק מעצימה, מנפחת ומטיחה בפנינו את כל אותן בעיות שעדיין לא השכלנו לפתור

מי שמחזיק עצמו לעניות והוא מרוצה ממה שיש לו, ואוחז עצמו שהוא שמח תמיד, אזי הוא יפה תמיד כי הכל יפה ונאה אצלו ושמח לו מאד מכל מה שיש לו

אם איננו מרגישים את להט האהבה לבורא יתברך, משמע אנו עוד רחוקים מתכלית העבודה

בתי הקטנה והאהובה, אני יודע שחוסר הוודאות קשה לך, שאת לא מבינה למה אני עושה לך את זה, למה את צריכה לחוש כאב או צער, למה צריך להיות חוסר אם אני כ"כ אוהב

"לא פשוט להיות פשוט", אך זוהי גם כל מטרת שליחותנו בעולם. אין השקעה משתלמת ומבורכת מזו בעולם

כל אחד רוצה לדעת לאן פניו מועדות, עד שלעיתים מתעורר בו דחף חזק לקצר תהליכים

מה עם קיום מצוות, תפילות, צניעות, שבת? אנחנו מקבלים על עצמנו לקיים מצוות יקרות מפז וחשובות לאין שיעור, ובכל זאת, אומר רבי נחמן מברסלב – עיקר התשובה הוא לשתוק למול ביזיון

הרבה אנשים נכשלו רק כי הם לא ידעו כמה קרובים להצלחה היו כאשר ויתרו. אם אתה מבין ויודע שיש בורא לעולם, הייתכן שהוא יברא אותך על מנת להרע לך?

הקב"ה מבקש מכל יהודי לקחת אחריות מלאה על מעשיו, בדיוק במקום ובתפקיד בו הוא נמצא

החופש הגדול הוא פרויקט מורכב, לכל הדעות. איך נהפוך אותו מזמן לחוץ וקשה לזמן מועיל וחיובי?