טורים נשיים

כשאקיהו התעוררה ומצאה אותנו על יד מיטתה, היא לקחה את ידי כשהיא כולה נרגשת וסיפרה איך לפני חמש שנים ביקרה בארץ ישראל במסגרת עבודתה. היא נכנסה אל בתים של סופרי סת"ם בירושלים

כולנו עבדנו במרץ. גם השכנה המקסימה בדלת ממול באה לתרום את חלקה לסיום המסכת של "הנכד המאומץ", גם היא היתה נרגשת, וידעה מה משמעות האירוע

בא אלינו אורח לא דתי, אבל כשהוא מגיע אלינו הוא מאוד מכבד את חוקי הבית. יום אחד כשאכל איתנו ורצה לזרוק שאריות לפח, הוא שאל אותנו אם הפח חלבי או בשרי

החרדות, הנפילות, העליות, האמונה, הפחד, הבושה, תעצומות הנפש, ההצלחות והתקווה שיום יבוא ואהיה ביתרה של זכות גדולה. טור אישי שיתן כח לבעלי החוב בעם ישראל

כמה פעמים הלכנו לפיזיותרפיה? כמה פעמים למרפאה בעיסוק? כמה פעמים שמענו את שלוש המילים הנוראות "הוא לא יצליח", "הוא לא יכול"? כמה פעמים חזרנו ועבדנו ותרגלנו בבית?

אותה חברה לא קלטה נכון איך לברך לפני האכילה. היא הבינה שצריך לברך לפני כל ביס. לכן כל הזמן לחשה לעצמה את הברכה הנכונה, בכל פעם לפני שהניחה את כפית האוכל בפיה...

"נלמד לקחת אחריות על המרחב הזוגי: ממצב של קשר של צרכנות, שבו בן הזוג אמור לספק לנו כל הזמן דברים, למצב של קשר של מתנות, שבו כל אחד מביא את המתנות שלו לקשר"

איכשהו באיזושהי שיחה עם אמא שלו, הוא אמר כבדיחה, שלדתיים אסור לאכול אורז בימי שלישי בצהריים. היא האמינה לזה במשך כמה שנים! עד שהתארחה אצלם ביום שלישי כלשהו והזדעזעה לגלות אורז על השולחן...

למה אני לא מצליחה? למה אני צריכה חונכת? איזו מין אמא אני? למה יונתן לא רגוע? שאלות משאלות שונות מתהפכות בקרבי ולא נותנות לי מנוח

תזכרי - גם הרגש הסוחף ביותר עובר בסוף. ובכלל, אין טיול, אין חופש, אין חופשה שהיא רק טוב בלי רגעים קטנים מעצבנים

בתחילת התשובה הייתי אומרת לאנשים את מה שהייתי שומעת בשיעורי תורה בצורה ישירה בלי טקט. קבלו דוגמאות

פתאום הבנתי. "את בעצם אומרת", החזרתי לה בשפת השיקוף של אנשי מקצוע, "שבעינייך להיות גיבור זה איך האדם מתמודד אחרי המכה..."

השורות הבאות מיועדות לכל מי שהיא עצמאית עסקית, ולכל מי שחוששת ללכת לבד ועושה זאת כל יום מחדש

"אה, זה הילד שם שבודק שהכל בסדר... תגידי, הוא לקח כדור היום?", היא שאלה בהתעניינות כנה, והופתעה לגלות שאני כבר לא שם, עברתי שלוש שורות אחורה. מקווה שהיא לא חיפשה אותי

בתפילת שמונה עשרה כתובות תוספות לעשרת ימי תשובה. בעלת תשובה אחת הייתה בטוחה שאומרים זאת בעשרת הימים הראשונים לחזרה שלה בתשובה...

תפילה זו מיועדת לחיזוק האמונה, הרוח והתקווה הן של החטופים והן של משפחותיהם, תוך דגש על כוחות הריפוי וההתמודדות הפנימיים

פעם ידעו האנשים שהעולם הזה הוא תחנת מעבר לא קלה בדרך אל היעד, וככזו - סבלו את תלאות הדרך בהבנה. היום - כשהאג'נדה היא לחפש את הנוח והקל, התסכול גובר

תיכף נטפל במוקד של קופת החולים, עכשיו אנחנו מעכלים את הרגע שבו ילד בן שתים עשרה עם תסמונת נדירה, שלא מדבר ברור וקשה להבין אותו, במיוחד בטלפון, משוחח עם נציגה של מוקד זימון תורים וקובע לעצמו תור

חוה שמילוביץ מסבירה את העצה העוצמתית והמעשית שנותן רבי נחמן מברסלב, לביטול גזרות. צפי

וזה הולך איתנו לכל מקום. עם הנציגה בטלפון. בתור לקופה במכולת. על הכבישים. בין איש לאשתו. אש אוכלתם. ומבלי משים זה הופך קבע

מחפשת כוח ותמיכה להתמודד עם אתגרי החיים? הכנתי לך הַרְפָיַתְפִילָה מיוחדת שתעזור לך להתחבר מחדש ולגלות את "הכוח הגנוז שבתוכך". תפילה זו תעניק לך חיבור עמוק לבורא ותמלא אותך בסבלנות ובאמונה

עוד חברה מספרת לי שאחותה, שלא חזרה בתשובה, באה לעזור לה עם הילדים, ועזרה בכביסות. מתוך התחשבות, היא שאלה אם מותר לכבס בגדי בנים ובנות ביחד...

אני יוצאת היום לראשונה לנופש עם חברות, נופש מאורגן לאימהות לילדים עם צרכים מיוחדים. פשוט לנסוע

חוה שמילוביץ מגישה הרפיה מיוחדת, שמאפשרת לנו למצוא בהירות פנימית ולהתמודד עם מצבים מאתגרים

התארחתי בפעם הראשונה בשבת אצל משפחה מחב"ד. בבוקר שאלתי את אם המשפחה לאן הלכו הילדים, והיא אמרה לי: "לשול" (זה בית כנסת באידיש). שאלתי אותה – "מי זה שול? הוא שכן שלכם?"

לעיתים (רבות מידי), הצורך בלדבר מגיע כדי למלא איזשהו חסר שהאדם אפילו לא מודע אליו, כך שהמילוי של אותו צורך נעשה באופן לא נכון, שלא באמת ממלא אותו, אלא זה רק נדמה שכך

"האבסורד הוא, שהם טוענים בתוקף שהוא לא באמת שתה ריספונד, כי אם היה שותה – היה אמור להיות מושבת למשך יממה מההשפעה שלו. אז ביקשתי מהם לשחרר אותנו, והם לא מוכנים"

אני בעלת תשובה, וכשהתחלתי להתפלל שמונה עשרה, בכל פעם שהייתי מגיעה ל"משיב הרוח" הייתי מוציאה ראש מהחלון כדי לדעת מה מזג האוויר, ולפי זה ידעתי אם לומר היום "משיב הרוח" או "מוריד הטל"...

ישבתי כמה דקות, עונה לאינספור שאלות, שומעת תגובות שלא היו צריכות להגיע לאוזני. "איך הוא הגיע לשם? חוסר אחריות, היא היתה צריכה לשים לב, היא יודעת שהוא כזה"

שמעתי שבעל תשובה עלה לתורה בשבת. אחרי שקנה עלייה, הגיע לבימה והוציא כסף מזומן לשלם...