טורים נשיים
מדור טורים אישיים - מגוון טורים בנושאים שמעניינים נשים
מדור טורים אישיים באתר הידברות כולל מגוון טורים שנכתבו בכל הנושאים שמעניינים נשים. ביניהם: פרשות השבוע והמסר עבורינו, חגי ישראל ומשמעותם הנשית ועוד.
עם אמונה חזקה כמו שלי, איך זה שה' לא הציל אותי?!
לעיתים אנו מצפות למוצא דווקא בכיוון אחד. הקיבעון שלנו חזק כ"כ, שכשמגיע פתרון שלא חשבנו עליו, כמעט וקשה לנו לראות שהנה, נשלח לנו שליח לעזרה
ואז נדלק לי הפלורסנט. זו אני, אני הנהג
אני מרגישה את תפיפות הרגל העצבניות שלי ממש כמו בישיבה במונית. שם חיכיתי כבר לסיים את הנסיעה, ופה אני רק מחכה שהילד ירדם. אבל למה?
כשאין כסף לבמבה וטילון: הקורונה והמשבר הכלכלי
"גם אני עברתי משבר כלכלי גדול לפני 8 שנים. כואב לי לראות כל כך הרבה אנשים בימינו שנותרו ללא מקור הכנסה. אני כל כך מבינה את המצב הזה, אני כל כך מרגישה את הכאב הזה, כי הייתי שם". שירי פריאנט בטור שכולנו נזדהה עימו, כעת, בתקופת הקורונה
קורונה, דיכאון ואמונה: משפט פלא שעוזר להתמודד, גם כשקשה וחשוך
כיצד ניתן לסלק את החושך בזמנים קשים? איך אפשר לשנות את המצב כשהוא נראה כל כך עגום? התשובה נמצאת במשפט אחד בלבד
הכיסוי על הראש לא מכסה לי את הנשמה
כל כך הרבה נאמר על המחלוקות בין דתיים לחילוניים, אבל בניגוד למה שחושבים (שני הצדדים) אנחנו בסך הכל די דומים. שירי פריאנט בטור מלא אהבה
טיפ פרקטי לסדר וניקיון בבית שלך: שמונים/עשרים
את שמונים אחוז מהבלגן את יכולה לסדר בעשרים אחוז מהזמן שברשותך, לעומת שאר עשרים האחוזים האחרים שהם "הקשים", ושיקח לך שמונים אחוז מהזמן לסדר
3 שנים לפטירתה של חני וינרוט ז"ל, שהיוותה השראה לנשים דתיות רבות
במשך שנים שיתפה חני וינרוט ז"ל את מחשבותיה על החיים בצל המוות ברשתות החברתיות והפכה לסופרת פופולרית. במלאת 3 שנים למותה, סיון רהב מאיר במילים מרגשות לזכרה
כשתליית כביסה הופכת לסמל לאושר ולחירות
הרב יצחק הוטנר שואל, איך יתכן שאנחנו נקראים בני חורין כאשר אנחנו עדיין בגלות, והוא עונה, אומנם אנחנו בגלות, בעיקר בגלות הגוף אבל אנחנו בני חורין בכוח המחשבה.
למה לחכות לגיל שמונים? תתחילו מעכשיו
שאלתי את אחת ממכרותי, שחצתה את גיל השבעים ועוברת לכיוון שמונים, איזה סוג של שינויים הוא מרגישה בעצמה. את התשובות כדאי לכן לתרגל כבר עכשיו
איך את רוצה לזכור את האמהות שלך?
כאמא, את לא יכולה לדעת מה מבין הדברים שאת אומרת או עושה באמת משפיע על הילדים שלך. את גם לא יכולה לדעת איזה רגע של מאמץ ייחרט בזיכרונם. האם על הזיכרונות של עצמנו אנחנו כן יכולים לשלוט?
"סתם להחזיק תינוקת? זה בזבוז זמן"
בתוך הקלחת, קורה שאמא מאבדת החוש האימהי הבסיסי, להשקיע ולתת את הזמן לדברים של "בזבוז זמן" - ולהרגיש טוב עם זה
המסע אל התשובה: "פחדתי לענות ’ברוך השם’ כששאלו לשלומי"
כשהיו שואלים אותי מה שלומי, פחדתי לענות "ברוך השם", כדי שלא יחשדו שאני מתחזקת. היום אני מבינה בדיוק על מה יש לי להודות
אמא, כך את חוזרת לשגרה שנראית בדיוק כמו ימי החגים
את פותחת בהתנהגותך, כאֵם לילדים, צינורות של רחמי שמים ושל הנהגה רחמנית כלפי כל עמ"י, גם במצבים בהם אנו כביכול מטריחים ומעייפים את הקב"ה
בשנה הזו דווקא השתמשתי, ועוד איך
את, כאמא, יכולה בשקט להוסיף את השנה הזו לגיל שלך. ללא ספק השתמש בשנה הזו... באיזור ערב פסח, כשדיברו על זה שהעולם נעצר, העולם שלך ממש לא נעצר
אתמול התעצלת? אל תדאגי, היום זה כבר יום חדש
רגשות אשם שליליים, "כן עשיתי טוב? לא עשיתי טוב?" - לא יקדמו אותי, לא ישפרו את המצב, אם את הנעשה אין להשיב. בואו נלך הלאה, ונראה מה אפשר לעשות טוב עכשיו
"תודה לך אבא, על הטוב שעוטף אותי"
"תודה ושוב תודה על אינסוף תודות שעוד אמשיך להודות": הרבנית חדוה לוי במסר מעצים לנשות ישראל
הגננת הביטה בי פעורת פה: מדוע הילד בוכה כל כך מהשיר "וזכני"?
עדיין לא הכרתי את כל שירי המגזר, ורפרטואר השירים שלי היה רצוף בשירים ישראליים ושאינם ישראליים. שירים יהודיים אמיתיים - עדיין לא היו בו. ואז...
אמא מתחתנת, פרק ה’: בזה שהתגרשתי, האם מרדתי בניסיון שקיבלתי?
לא החלטתי להתגרש כי חשבתי שמחכה לי משהו טוב יותר בחוץ, ממש לא. עד היום, שנה וחצי אחרי, בעודי מחפשת זיווג שני, יש לי קול קטן בלב שלוחש: ואולי יהיה גרוע יותר?
עם כל הלחץ בחופש, לא תמיד אני זוכרת את כל המאמרים היפים
אז נכון, אני לא מסוגלת כל רגע ורגע לזכור ולכוון ולשמוח. יש לי שעות של לחץ ועומס, ובזמנים הללו אתה, הקב"ה, כן זוכר, כן רואה וכן יודע על מה ולמה
אמא מתחתנת, פרק ד’: פגישות במסיכה. ככה זה בקורונה
הובכתי. אני, שכל כך מקפידה על הכללים ושמה מסיכה גם כשאין אף אחד בסביבה, נתפשתי בעיניו (כך נדמה היה לי) כקלת דעת שלא נשמעת להוראות ולכללים
אימהות עובדות בחופש: השאלות והתשובות שרצית לקבל
האם זה באמת גרוע כל כך שאמא עובדת בחופש הגדול? ומה אפשר לעשות כדי שיהיה טוב גם לאמא וגם לילדים?
חולמת על העתיד הזה, שלעולם לא יהיה אותו דבר בלעדיך
בימים אלה יושבת הרבנית חדוה לוי שבעה על אמה ע"ה. יום לפני קומה מהשבעה, היא משתפת אתכן במילים שיוצאות מהלב
החיים שלנו – זו קומדיה או טרגדיה?
"מה מצחיק פה? זה בדיוק מה שקרה אצלי הבוקר - וזה ממש לא היה מצחיק! למה כולן צוחקות, אני רוצה לבכות, זה אמיתי וזה נכון, מה משעשע?"
אמא מתחתנת, פרק ג’: "לפני שאת מחליטה להתחתן, הוא צריך לעבור דרכי"
פחדתי שהוא יקבל קשה את נושא הגירושין. שהאובר-רגישות שלו לא תוכל להכיל זעזוע וטלטלה שכאלה. שהתפרצות מכל סוג שהוא לא תהיה נמנעת. אבל התפילות והזמן עשו את שלהם
"אנחנו בבידוד הכי כייפי שיש": המתנות הטובות שקבלתי בזכות הקורונה
אין ספק שצריך להתפלל שהגל הזה יעבור מעלינו, ונצא כולנו לבריאות ולשלום. אבל, עם כל זה, ואולי למרות כל זה, אולי, רק אולי, כדאי לכל אחת מאיתנו לראות את הטוב שיש בתוך התמונה הזו
אמא מתחתנת, פרק ב’: "אבל זה יפגע לי בשידוכים!"
מ' שמעה ושתקה, ואז ניסתה להגיד משהו ועצרה. לאחר מעשה הבנתי שמצוות כיבוד אב ואם שהיא מחזיקה בה כל כך עצרה אותה מלהתפרץ
חיבוק בתוך הדמעות: איך לנחם את אב הרחמים
אבל אתמול, כשחזרתי הביתה מבית חולים, דיברתי עם השם, סיפרתי לו ושיתפתי אותו מה אני מרגישה, מה עובר עליי ומה קשה לי. ופתאום נכנסה לי כזאת שמחה גדולה שהתחלתי לרקוד. רקדתי והרגשתי שבחיים שלי לא הייתי כל כך מאושרת". חיה הרצברג בטור חובה על הרפיה ורפואה. על אהבה שמביאה אהבה, ונחמה שמביאה נחמה
תחרות המסכנות יוצאת לדרך! את מורה או שכירה?
על מה היה הדיון הסוער בין המורות והשכירות? כל אחת ניסתה להוכיח שהיא יותר מסכנה, על מה ולמה? האם יש תחרות?
אמא מתחתנת, פרק א’: "אמא, מתי יהיה לך תינוק?"
בהתחלה, כששאל, זה לא היה שייך. המערכת הזוגית הלכה וקרסה, הלכה והתפרקה. עכשיו, כשאבא שלו ואני כבר לא נשואים יותר משנה, השאלה הזאת עומדת ותלויה באוויר
כשזה מגיע לתורה ומצוות, אני עושה מה שאני יכול - מה הבעיה בזה?!
האם הוא מבקש כ"כ הרבה? הרי גם אם נקיים את כל התורה במלואה זה עדיין יהיה כאין וכאפס לעומת מה שהוא השפיע ומשפיע עלינו! כמה הוא נותן לנו, ומה אנחנו בכלל מחזירים לו?!