נוער מתמודד
עצות, מאמרים וטיפים יעילים ליצירת קשר תומך עם נוער מתמודד
מדור נוער מתמודד בהידברות נוגע בתופעה הכואבת והרווחת של נוער שמתקשה במסגרת החינוך הסטנדרטית. בין אם אתם הורים לנוער מתמודד ובין אם אתם צעירים מתמודדים ומתחבטים בדרך החיים - המדור הזה מיועד בשבילכם. בין התכנים תמצאו הדרכות וטיפים יעילים מאת הרב אורי זוהר, הרב דן טיומקין ועוד. תכנים מומלצים ומחכימים ביותר להורים הנבוכים
פרקי חינוך: יחס נכון לירידות ועליות בעבודת ה'
הטעות הראשונה מתרחשת כאשר חושבים שהנפילות הם דבר שפל וגרוע, שלא היה אמור לקרות בכלל
דרכי הסברה בחינוך
אם מחנך ניגש לנושא בצורה של 'מלחמה', של 'שכנוע', עם מתח פנימי, הוא עלול להכנס ללחץ או לכעס כלפי התלמיד, ואז התלמיד מתבצר בתוך עמדתו, נחסם לכל השפעה חיובית, ומשיב מלחמה שערה. אז מה עושים?
שיטה מומלצת בחינוך: תענוגים רוחניים במקום תענוגים גשמיים
כל אדם חייב שיהיה לו בחייו הנאה ועונג מסוימים, וזה מה שמחזיקו בבריאות הנפש. ואילו אנשים שנאלצו לעסוק לאורך זמן רק בדברים שאין להם הנאה בהם, נכנסו בהכרח לדכאון
פרקי חינוך: הקשר שבין המחנכים להורי הילד המתמודד
שאלות נפוצות ותשובות מומלצות, בקשר שבין הורים למחנכים
טיפול בתלמידים הזקוקים לטיפול מקצועי
כיום יש לא מעט ילדים הסובלים מבעיות קשב וריכוז, לקויי למידה, בעיות רגשיות ועוד. ניתן לחלקם לארבע קבוצות
פרקי חינוך: יחודיותו של כל יהודי
קבלו כלל ברזל: לכל לב יש מפתח פרטי משלו. ולכן כל סיסמה שהיא בנוסח "הכל תלוי ב..." לעולם לא יכולה להיות נכונה
כלל בחינוך: לכל אדם יש כח מניע משלו
הדרך להצליח בחינוך, ובפרט עם תלמידים שאחרים נכשלו עמהם, היא לזהות בכל תלמיד מהו הכח העיקרי בנפשו, ולהניע אותו בכח זה
הדרכה בנושא תחרותיות ומצוינות
מצד אחד התחרותיות ממריצה את התלמידים, אך מצד שני היא עלולה להרוס ולייאש. כיצד עושים זאת באופן מאוזן?
איך נוטעים שאיפות בתלמיד המתמודד?
כיצד נוכל לחנך לשאיפות גבוהות, ועם זאת לא להיחשף לסיכונים הנלווים? רבותינו מצביעים על שלוש דרכים ישרות בנושא
תנאי ראשון ללימוד: התאמת תוכן הלימוד לרמת התלמידים
כדי לקבל טעם והצלחה בלימוד, חייב התלמיד ללמוד ברמה המתאימה ליכולת הנוכחית שלו, ועם הזמן כאשר הרמה שלו תעלה, ניתן להעלות יחד עמו גם את רמת הלימוד
אין להעניש את ההורים על התנהגות בנם
קשר עם הורים הוא דבר רצוי, כאשר הוא נעשה באופן נכון, היינו כשהוא בנוי על שותפות הדדית, ומטרתו לאחד כוחות חינוכיים כלפי התלמיד. אך אם המחנך 'מעניש' את ההורים במקום את בנם, זה כבר לא הוגן
מטרת היחס החיובי: לבנות לתלמיד דימוי עצמי חיובי
בעיית החשיבה השלילית איננה מקננת רק בליבם של תלמידים מתקשים. היא נפוצה בקרב הציבור ומזיקה לרבים ממנו, אלא שהתוצאות הקיצוניות ביותר מכך, באות לידי ביטוי אצל התלמידים המתמודדים
כיצד מטפלים בתלמידים שאיבדו 'תחושת מסוגלות'?
ישנם צעירים שהתרגלו לעובדה כי הם כביכול 'כשלון מהלך', והשתכנעו עמוק בליבם כי אין הם מסוגלים לבצע את הנדרש מהם. בעקבות זאת נעשים הם כבויים וחסרי כח, ופשוט מפסיקים לנסות
למה יש המלמדים כי תורה ומצוות הם דבר מר?
ישנם מחנכים המציגים הם את נושא לימוד התורה בפני תלמידיהם בצורה שהם מכירים: כדבר לא נעים שמוכרחים לעשות. האמת הפוכה לחלוטין
על האמונה הפנימית של המחנך במתיקות התורה
אם המחנך יתעקש וישדר זאת ללא הרף, בסופו של דבר גם התלמידים "יידבקו" בתענוגים אלו, וילמדו בהדרגה למצוא בהם טעם
כפייה בלימוד תורה - לא תעזור
כאשר מנחילים לתלמידים את ערך לימוד התורה מתוך הנאה, ללא כפייה, הם מתחילים לאהוב את התורה באמת
אמירת "לו רק היה לך יותר כח רצון"
מומלץ לגנוז את ההאשמה הזו בארכיון, ותחת זאת, להזרים מוטיבציה לליבות התלמידים על בסיס קבוע
מי אשם במצבו העגום של הנוער?
ישנם מחנכים המנסים לגלגל את האחריות על כתפי התלמידים, באומרם משפטים כגון: "כשאין לתלמיד רצון - שום דבר לא יעזור". האם הם צודקים?