שירה דאבוש (כהן)

היום כשאני כבר נשואה, וב"ה מצאתי את שאהבה נפשי - אני מבינה דברים כמו שלא הבנתי בעבר. יום כיפור בפתח, ומבט קטן אל העבר מראה לי כמה טעויות יכלו להימנע ברווקות הכל כך ארוכה שעברתי, וכמה סליחות אני צריכה לבקש מהשנים שעברו עליי כרווקה

כשאת רווקה, חסרה - כל המהות הפנימית שלך זועקת תפילה. כל עלה שנופל מאיזה עץ מעיר את הלב שלך לדבקות, למחשבה ולמילה שטרם נאמרה... אבל האם אי פעם באמת חשבת על מה שאת מוציאה מהפה?

שבוע לפני ראש השנה, אני עומדת בפתח הדלת - בדרכי לערב חיזוק בנות רווקות בשידוכים אליו הוזמנתי, ואז הגיעה הודעה ש(כמעט) והצליחה לגרום לי לוותר על הכל

"האומנם הנך 'איש עבודה' כפי שעולה ומצטלצל מגוון שמך באנגלית - labor man? ואם אומנם כבר הפשלת את השרוולים, ופניך לעבודה - מדוע תתאמץ כל כך לייבש 'ביצות' שהיו כאן הרבה הרבה לפני שאתה הגעת, וטובים ורבים שניסו לייבשן - כבר טבעו המה בתוכן?". מכתב אישי לליברמן

איך מסכמים 17 שנות שידוכים שהגיעו לקיצן בסוף טוב - חתונה עם אדם שאני באמת, אבל באמת, אוהבת? שירה כהן בטור מסכם - שרבים מכם חיכו לו, לרגל נישואיה

לפני שנים פגעו קבוצת צעירים דתיים ברגשותיה של נוסעת חילונית באוטובוס. אחד מהם קישר בין מעשה זה לעובדה שכל בני החבורה ההיא עדיין רווקים, ופרסם את סליחתו קבל עם ועדה. בעקבות הכתבה, רבים פרגנו וביקשו לעזור, אך היו גם כאלה ששלחו תגובות קשות למערכת על התנהגותם של הבחורים, ועבורם הטור הזה מיועד

תגובה למכתבה של קוראת בת 21 שהתנסתה באחד הניסיונות הקשים ביותר לרווקות בשידוכים: חברה שנישאה לפניה בשידוך שעשתה אמה

אלמלא הייתי עוברת 17 שנות ייסורים בשידוכים - איכה היו בי הכוחות והכלים לעזור לבנות רבות במצבי, שכעת מתבוססות אף הן בלא מעט שאלות וקשיים, בתהליך השידוכים?

הנגיעה מעוורת אותך, גונבת ממך את הרגש ומרחיקה אותך מהיכולת לבחור את מי שבאמת ראוי לך ואת ראויה לו. הנגיעה מביאה אותך למקום שבו הרגש גובר על השכל, ומעוות אותו. האם זה באמת מה שאת רוצה?

כולנו עושים בחירות כל הזמן. למעשה, הבחירה היא הכלי הכי חזק שלנו. אז איך בוחרים נכון, וממה חשוב להיזהר בתקופת הבחירות?

עד מתי ילדים יצאו מפתח ביתם כדי לשחק וליהנות, ולא יחזרו אליו עוד לעולם? טור כאוב על האסון שאירע אתמול (ד') באלעד

איך התנצל שחר חסון, השחקן שגילם את דמותו של מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל בתוכנית ארץ נהדרת על הפגיעה, והאם ההתנצלות שלו מתקבלת? טור תגובה 

איך קשורה כתובת URL להשתקפויות שיש לנו בעולם הזה? טור מזווית קצת אחרת על כתובות וירטואליות ו'רוחניות' 

הפגישה הראשונה היא אולי הפגישה הכי קובעת, אבל מעטות מאיתנו עושות שם עבודת נפש אמיתית עם עצמן. רובנו פשוט נותנות לגלים לסחוף אותן אל הים המחשבתי הסוער, גם כשזה אומר להיתקע בלב הים למשך היממה הבאה

סיפורה הנסי של עדי עובר דרך לא מעט תחנות קשות בשידוכים, אך בזכות התודה שאמרה בהפרשת החלה שארגנה עבורה אמא - גם היא זכתה להיוושע 

טור תגובה לקוראת שביקשה לדעת כיצד להתמודד עם פחדים בתהליך השידוכים. ומה הקשר בין הפחדים שלנו לבובת 'סמושי' שכובשת את הילדות של היום? 

עד לחודש האחרון ממש, לא הבנתי את השיעור הזה שבו הקב"ה ניסה להגיד לי - בכל הצורות האפשריות כמעט - שירה, תשני את המחשבה שלך. עזבי אותך מהסנפלינג שאת מתכננת לעשות עם החברה - בואי ואקח אותך לסנפלינג מחשבתי, שיעלה לך את כל האדרנלין וישחרר לך את כל החסימות והפחדים

מה אני באמת רוצה ומחפשת בשידוכים, ואיך הגעתי מהשאלה הזו לשיעור במתמטיקה שהוא בייסיק לכל רווקה באשר היא?

מה למדתי לאחרונה על עצמי כשזה מגיע למצוות כיבוד הורים - ואיך זה קשור לחולה אלצהיימר בן 80 מארה"ב, שבתו נהגה בו בחוסר כבוד?

מה הבעיה שלי עם יהודי אמריקני שמגדיר עצמו מחד גיסא כיהודי אורתודוקסי, אך מאידך עובד כסנטה קלאוס ואף מכשיר 'סנטה קלאוסים' בבית ספר מיוחד? 

מה לימדה אותי הילדה שהחלה לדגמן בגיל חמישה חודשים על עצמי, על יכולת הבחירה ועל התפקיד שלי כאישה בעולם שכל כולו נוטף חיצוניות מאוסה? טור מזווית קצת אחרת על צניעות, תהילה ומה שביניהן

מהי העבודה העיקרית שלנו הרווקות בחנוכה, איך זה קשור למתייוונים שבתוכנו ואיך ניתן לעשות את העבודה הזו בפועל? 

כל אימת שמתפרסמת בהידברות כתבה על סלב כלשהו שמניח תפילין או עושה צעד אחר לעבר היהדות, מתקבלות תגובות נוסח: 'למה אותי לא מפרסמים? גם אני מניח תפילין": אז הנה התשובה שלי, למי שתהה על כך בינו לבין עצמו 

דווקא בהתגברות החושך שבך, דווקא בהתגברות הכוחות הזרים והמנוכרים שמנסים להרחיק ממך את עצמך, דווקא אז... בשיא ההתגברות של הקליפות, בפך השמן הקטן שלך, שנותרו בו רק טיפות אחרונות של אמונה בטוב שבך - יכול להתרחש הנס. הרהורים לקראת חנוכה 

כל מה שהן צריכות זה רק מישהו שיביט בעיניהן ויסמן להן שעכשיו כבר בטוח להגיד. שעכשיו אין סכנה לצאת מתוך הסרקופג, שעכשיו הן כבר ראויות להפוך לקישוט בעצמו. כל מה שהן רוצות, החברות שלי למסע, זה אדם שיביט להן אל תוך הנשמה, ישים לב אליה, ויודה שהיא הדבר היפה ביותר שנתקל בו מעודו

החיים, כמו העוגיות מהקופסה שהרגע השלכתי לפח, מלמדים אותנו להיאזר בסובלנות - גם ובעיקר כשאנחנו מאוד רוצות משהו: במקרה שלי - זיווג וילדים. איך זה קשור לנמלים, ומה הנמלים מייצגות בתוך נפשנו פנימה?

זה שנים שאזרח פקיסטני המכנה עצמו צוריאל בן ישראל ומתגורר בפקיסטן -  רוצה לשמור על אורח חיים יהודי, למרות הסיכון הגדול שטמון בכך בהיותו חי תחת עינם הפקוחה של מיליוני מוסלמים שונאי ישראל. מה הבעיה בזה בעצם?

זה לא סוד שלרווקים יש בעיות. נשאלת השאלה האם מדובר בבעיות של הרווקים, או שמא בעיות של החברה שבה חיים הרווקים, חברה שהשתנתה אלפי מונים ממה שהייתה כשרק התחיל החיפוש שלהם אחר החצי השני?!

זה הכיף של הבשורה שלך כרגע. שתראי אותה רק מרחוק, אצל אנשים אחרים, ותשמחי בה גם אז. כשהיא רחוקה ממך. ומי יודע, אולי דווקא שם הולך ונסלל לו השביל שהיה עד כה נסתר מעינייך? השביל החדש-ישן שעליו היא מחכה גם עבורך?

כשהנשימה שלך מתחילה לחנוק אותך מבפנים - את חייבת לעצור, ולהבין שאת בסכנה. זוכרות איך היינו כילדות ברגעים האלה שבהם התעייפנו מהמשחק? אף אחד לא שכנע אותנו לצאת ממנו, כי זה היה ברור שככה אי אפשר להמשיך. אפילו הילדה בת החמש מבינה שכשקצב הנשימות שלה הופך לחונק, עדיף שתצא מהמשחק, תשב בצד ותירגע. ותודי שיש משהו אחר בשיעורים שאת לומדת כשאת יושבת ומתבוננת על המשחק מהצד