אפרת ברזל

"למה את תמיד צריכה להגיד את זה", היא קפצה עלי כמו שועל, "זה מעצבן". ובאמת, למה?

ואני אשב על המיטה שלך ואפסיק לחשוב על הזיכרונות רצים בתוכי, ואעבור לחשוב – עליך. אהוב. על מה קורה לך בירושלים, שם, כשאמא כאן. על איזו מיטה קיבלת, ואם יש לך מדף, ואחשוב כמה אני גאה בך

מה זה אומר עליך כשאתה מנסח את מצבך כעת, ואומר שאתה בנופש, האם אתה גדול יותר מאשר אם היית אומר שאתה בנופשון? האם הסיומת המקטינה של המילה מקטינה אותך, או את הנופש?

כל כך הרבה אנחנו משאילות מעצמנו לאחרים, שאסור לנו לשכוח להביא לחופשה במדבר בעיקר את מה שאנחנו צריכות: ספרים, עפיפונים

אני מזדהה עם ילדה שואלת. גם אני הייתי ילדה כזאת. מאחורי כל השאלות ומאחורי כל התשובות מסתתר בורא עולם, סיבת הסיבות, עילת העילות. מאחורי כל הספרים מסתתרת התורה הזאת

אפרת ברזל משוחחת עם אלישבע רז, פסיכולוגית ואם לעשרה, על שבר נפשי, על מה קורה דווקא אצל אשת טיפול כשהיא מגיעה לאשפוז פסיכיאטרי, ועל תפילה מעומק הלב

בשביל לכתוב אותך את לא צריכה ללמוד כלום, את כל מה שיש בך עד עכשיו כבר למדת, וזה שלך, זה מספיק, אחר כך אם תרצי, תעשירי את עצמך עוד

כנראה שאנשים על ערש דווי, כאלה שהורדו בעל כורחם מהרכבת, חושבים ומחשבים ומבינים את מה שכולנו, עושי הרעש, הפסים והמריבות, ההתחשבנויות, והקומבינות, שוכחים

אפרת ברזל משוחחת עם אביטל יעקובי, פסיכולוגית ומטפלת משפחתית, על הדרך הטובה ביותר לנצל את החופש הגדול כדי להעמיק את הקשר עם הילדים

"תפסיקו להיות קשוחים כאלה, גיבורים כאלה, גדולים כאלה. לבחור יהודי מותר לבכות, מותר להתרגש"

"תבטיחי להם שינסו אותך בזאת, שלא תהיי נבוכה משום שאלה, שלא תשפטי אותם, ולא תבקרי, כדי שיפתח להם צינור האמון הרגשי אליך, שהם ידעו שאמא שם תמיד בשבילם"

כשפסיכותרפיסטית מקריית טבעון, ד"ר מירי אילת, נפגשת עם תהילה זומר, משוררת חרדית, ויחד נוצרת יצירה משותפת, מדריך כיס להורות, עם האיורים של עדי מן

כשהם קולטים דרכנו את ההסברים הם הופכים, בתוספת עצמם, להיות רפלקטור משובח של החזרת ידע נצרך, הפעם מהם אלינו

אפרת ברזל בשיחה עם בריינה שפירא, שאחרי שילדה 14 ילדים, וגם תרמה כליה – כעת עמלה בניסיון לפצח את בעיית הרווקות המאוחרת במגזר החרדי, ופונה דווקא לאמהות של הכלות המיועדות

התחמקתי כללית, כי לכל אחד מאיתנו, לא משנה איפה הוא נולד, יש הפעם הראשונה, גם אם הוא לא ממש זוכר, שהוא נחשף למציאות של ה'

אמא שלי המקסימה, שמעירה לילדות חילוניות על צניעות, רק היא עם המכנסיים ככה יכולה. אמא שלי המקסימה, שמדברת יידיש עם הילדים החסידים בבני ברק בגינה

אפרת ברזל משוחחת עם חברתה אווה אביגיל הכימיאן, על המסע ממדינה סובייטית אל עולם התשובה, ועל היצירה של תוכן ערכי כאחת העובדות הראשונות בערוץ הידברות

אפרת ברזל קיבלה מכתב מרגש ונוגע ללב, מאמא שנותנת את כל לבה לבתה – אך זו לא מוכנה לקבל אותה

אפרת ברזל משוחחת עם לאה יהל, אמא לילדה בעלת מום קשה בחוט השדרה, על רגע הלידה, על העצבות הפנימית מהמצב, ועל כוח חדש שיוצא מכל זה

אנחנו חיים ככה כבר דורות. את ההרגשה של 'למען', למען שמו באהבה, אנחנו שרים כבר מאות שנים. עיסוק בחיי משמעות הם באמת חיים מאושרים. אני מבינה אותך לגמרי

אפרת ברזל משוחחת עם אסתר שמע, אמא לתאומים עיוורים, על ההתמודדות בפגייה וההבנה ששני ילדיה לא ייראו לעולם, ועל התוצאות הנפלאות של ההתמודדות

הקרשים למדורת הלב הזו נבראים בכל פניה שלנו אליהם, בכל פניה שלהם אלינו, בכל "בואו לאכול", בכל מבט, בכל משפט שנזרק, בכל חיוך

בטח, בטח שאפשר להיות מאושרים מבפנים. אבל אי אפשר להגיע למצב הזה אם לא קדמו לו שנים בהם האחרים, המשמעותיים בחייך, אמרו לך

אני עומדת שם בבית הקברות ומבינה שבהעדרך לימדת אותי כסבא את כל מה שהעם שלנו צריך לדעת. אל החלל שהותרת הזלפת בכל יום ויום בחיינו את מה שכל נשמה של יהודי מבקשת

את רוצה להיות ירח מלא ולהאיר, תהיי. אתה רוצה ללבוש קיטל ולהקריא, תקריא. מאחורי הפיות השחים, צריכה להתבסס כוונה. לפני שבאות מילים

נסעתי השבוע עם אחד הבנים שלי לטיול ילד ואמא. למה? כי הם בורחים לי מהר מדי אל הישיבות, כי אני אוהבת אותם ואוהבת להיות איתם, כי חלק מלחיות זה לעשות איים של הפסקות ולברוח אל הטבע שאלוקים ברא

אפרת ברזל משוחחת עם רבקי צין, פסיכולוגית נוירושיקומית בהתמחות, על אגרנות ומיון, אספנות וניפוי לכבוד ניקיונות פסח

"הבנתי, זה לקח לי זמן, שכשבעיה נשארת לגור בחושך, היא נרקבת בתוכי, מגדלת לה עובש בצדדים ומציקה. וכשמאירים עליה באור נכון, היא יכולה לקטון"

עוד נפנפתי לעצמי איזה יום, במילה העמוקה הזו, "אח". אנחנו לא נוותר. לא משנה מה יגידו בעולם המשפט, החוק העליון שלנו הוא חוק הביחד. ואז זה קרה

הם בדרך כלל זוכרים איך ומי בדיוק עזר להם כשהם היו קטנים, ורוצים לעשות אותו הדבר גם לאחרים