אפרת ברזל
אפרת ברזל: מלימודי משחק ועד לעזר מציון, סיפור תשובה שיש בו הכל
אפרת ברזל משוחחת עם יעל שקד על סיפור התשובה הייחודי שלה, מילדה תל אביבית וסטודנטית למשחק, עד לעבודה סוציאלית בעזר מציון. מי שעבר בעצמו, יכול לעזור גם לאחרים
אפרת ברזל: תודה, אלוקים, על היכולת להפסיק להיות מושלמת
כדי להודות על מה שהגיע אל חייך מבורא עולם, את צריכה דווקא להקדים ולדעת מה רצית. מה כל כך היה היית צריכה, מה היה חסר, מה ביקשת, ממה דאגת, למה נזקקת
אפרת ברזל על חינוך בימים ההם בזמן הזה
אפרת ברזל בשיחה עם הסופרת שרה קיסנר ובעלה, הרב צבי קיסנר, בשיחה מיוחדת לחנוכה על חינוך, והאתגרים בימים ההם לעומת הזמן הזה
אפרת ברזל: אם לא קרה נס, אז למה זה שיר של חנוכה?
היא הסתכלה עלי בהלם. "אמא, נכון, איך את יודעת? זה באמת מלכים פרק י"ז". היא חשבה שאני גאון בתנ"ך. מה שאני ממש לא
אפרת ברזל על אמהות שקודם כל רואות את הילדים שלהן
צודק זה אומר שאני מבינה שדעתך אחרת, כי זה בטוח נכון, לכל אחד יש הדעה שלו, ואחרי שאני רואה שאתה צודק, אני יכולה להזכיר לך שאתה גם צדיק
אפרת ברזל בשיחה עם סבתא שמגדלת את נכדיה היתומים
אפרת ברזל משוחחת עם צפי, סבתא שבתה הבכורה, אורית, נפטרה, והיא מגדלת את נכדתה ואת שלושת אחיה
אפרת ברזל: כמו מה?
כמו מה? כמו השנים שעוברות ומאפשרות לך לראות כמה הילדה הזאת שבתוכך באמת ידעה. אפילו שהיא היתה קטנה
אפרת ברזל: אז אני צריכה טיפול. איך יודעים למי ללכת?
איך בוחרים מטפל, מה צריך לדעת עליו ומה קורה בטיפול פסיכולוגי? ומה מיוחד בטיפול בעולם החרדי? אפרת ברזל משוחחת עם נועם גרין, נוירופסיכולוגית בהתמחות, ועם ברכי שגב, פסיכולוגית בהתמחות קלינית
אפרת ברזל: כשסבתא נתנה פטל לעובדי העירייה
הוא משפיע על השבת הנקייה של כולנו, על עיר של תורה שהיא שלנו. אין לי מיץ פטל לתת לו, אבל כן מילה טובה של הודיה של הערכה
אפרת ברזל על הדאגות שעושות אותו דבר בלב של כל האנשים
כשמבינים שהיא מתרחשת לא רק אצלנו אלא גם אצל כל השכנים המושלמים שלנו, וגם אצל כל בני האדם כמונו, בכלל נהיה קל יותר
אפרת ברזל מדברת על אמהות דרך אמא של כולנו – שרה אמנו
אפרת ברזל משוחחת עם הרבנית חנה קוריץ - נינתו של בעל ה"סולם", נכדתו של האדמו"ר ה"עטרת שלמה" ובתו של האדמו"ר ה"יסוד יוסף" מאשלג, על שרה אמנו וסוד מערת המכפלה. ההכנה הכי עמוקה שאפשר לפרשת חיי שרה
אפרת ברזל מציעה 7 ברכות ועצות לבית של קרבה והתפתחות משותפת
זה בדיוק כמו שזה נשמע: "רשימת שבע" לזוג שמתחיל עכשיו את החיים. שבע ברכות, שבע המלצות, שאני חושבת שהן יעילות
אפרת ברזל לא היתה אף פעם בקבר רחל אמנו. עד שהחליטה לנסוע
מאז, כל שישי בבוקר, במשך שנים רבות אחרי, המצאתי טיול שכלל בנות, קפה ומאפה, עצירה של שיח ופנימיות, שבע עד עשר נשים שמילאו רכב, יער ירושלים בדרך רק כדי לקבל השראה והגעה אל היעד: קבר רחל
אפרת ברזל על נשים, כסף, פרנסה והצלחה. איך לגדול?
אפרת ברזל משוחחת עם ענת כינורי, יועצת בתחום הפנסיה ושוק ההון, ועם יעל פיינגולד, מנהלת המרכז למצוינות עסקית, על נשים וכסף, עצמאיות ושכירות, ו מה צריך לדעת כדי לקבל כל מה שמגיע לנו
אפרת ברזל חוגגת יום הולדת עגול, ויש לה תובנות
שני סוגי זמן פגשתי בסיור המחשבתי שלי. הזמן האמיתי של השעון, של היום, של החודש, של הגיל, והזמן האחר שבא איתו לכל מקום ואומר על האדם הרבה יותר
אפרת ברזל: אנחנו לא אמורים להיוולד הורים. אנחנו אמורים להיוולד ילדים
מסע גידול ילדינו הוא סדנה מתמשכת, שמי שחשב שהוא סיים אותה "בתחנת החופה שלהם" - עדיף שירד בסבידור וייקח עוד אוטובוס לאן שהוא צריך
אפרת ברזל בשיחה לסיכום הכוח אחרי שנה שבה הארץ נחה. סיכום שמיטה
מתחילים לעדור את האדמה: שיחה אישית קרובה עם אשת החקלאי, אילנה טוויג, לסיכום הכח אחרי שנה שבה הארץ נחה, ולכבוד יום כיפור – על האנשים שנשלחו אליהם להתברך על ידי הרב קניבסקי זצ"ל, על גיבורי כוח ועל קרבת ה'
אי אפשר לאהוב "כמוך", לפני שאתה יודע מה "כמוך" צריך
מקווה שהידקתי את המחשבה של מה שרציתי להגיד כאן, עם המשפט הזה. האחרון
אפרת ברזל רוצה שכולם יידעו להשלים את הפסוק הזה. שמע ישראל
"את יודעת, אפרת, יש לנו בבית הספר שיעור תנ"ך". "יופי", אמרתי לה, "אני מקווה שהמורה לתנ"ך יודעת להמשיך את הפסוק הזה"
אפרת ברזל חושבת על הקבלות הקטנות שלה לשנה החדשה
הם צועקים יחד, מתעניינים דווקא, ואני אומרת בקול רם שאני לא אומרת השנה בקול רם מה אני לוקחת, כי אני ממש מתביישת בזה, שבגיל שלי אני עוד צריכה לעבוד על זה, אז שיכבדו אותי, ויתפללו שאני אצליח
אפרת ברזל על הדור המיוחד של ילדים לבעלי תשובה
שרל'ה גרוס, אליענה ויניצקי ושרי נריה, שלוש בנות לבעלי תשובה, משתפות בקשיים במהלך החיים, במעבר הבין-דורי של אמונה, ועל ההשתלבות בתוך הציבור החרדי – למרות השוני והקשיים
אפרת ברזל: חדר קטן בבית חולים זר ומנוכר, שרק יהודים יכולים לפתוח
סיפרתי להם על הקוד הסודי בכניסה לחדר שרק יהודים יכולים להקיש, כי רק יהודים ממלאים בו בכל יום אוכל טרי, ליהודים אחרים שמאושפזים בבתי חולים נכריים. ראיתי שזה כן דיבר אליהם. גם הם התרגשו
אפרת ברזל כותבת לילדות האלה, שלא קיבלו חיבוקים מבית אוהב
אתן הרי אלופות בהישרדות. זה קשה, אני יודעת. קחו את העולם הפנימי שלכן, זה, הסודי, המקום אשר איש עדיין לא הצליח להרוס. נאגרו שם, בתוכו, כל הביטחון וכל האהבה שהייתן צריכות
כך נכניס את חודש אלול לחיינו: אפרת ברזל משוחחת עם כלתו של חכם שלום כהן זצ"ל
הרבנית מירי כהן, כלתו של חכם שלום כהן זצ"ל, מספרת על החיים בצלו של חמיה הגדול, ועל הייחודיות של חודש הרחמים והסליחות
אפרת ברזל על השקט של האמהות: כשאנחנו מקבלות שקט, אנחנו מקרינות
בנות, נשים, סבתות, אמהות, נהנות מבריכה מים, חופש גלים וגלגלים, אבל צריכות בסדר הנחלים להנחיל פנימה בתוך בין הזמנים איים של שקט ובהירות
אפרת ברזל: אהבה של עתיד תמיד מחוברת לזו של עבר
הפוך או ישר, מנותק או מחובר, אהבת ה', אהבת רעים, אהבת ילדים. מי פנוי לחיבוקים?
אולי כדי להתחיל לבנות לנו בית של קדושה, נתחיל מלהקשיב
המשאלה הטבעית של כולנו, זו המבקשת "הביתה", הינה עמוקה הרבה יותר ממרק עוף או נוסטלגיה. בתחנה הזו, תחנת מאה עשרים. גם כאן הנפש מבקשת כל הזמן להרגיש בבית. בית המקדש
אפרת ברזל מכבסת את הציציות בחוץ. כלומר, מחוץ למכונת הכביסה
אני לא יודעת מה חשבתי לעצמי. מה זה אמר מבחינתי. היתה זאת הבטחה של מאמץ, של קשר למצווה, של מגע, של עשיה, אכפתיות, שותפות, השקעה, כוונה של תפילה למען מצווה
אפרת ברזל הזמינה גלובולים, ושעה של צחוק משפחתי
צחקתי יחד איתו. האמת, הוא באמת הצליח להצחיק אותי. אוהבת לצחוק ביחד. כולם צחקו נא איתי. צחקתי. לא הרגשתי שאני צריכה להסביר, לא הרגשתי שאני צריכה להוכיח
אפרת ברזל: איך היו נראים החיים שלנו בלי קונפליקטים?
קריירה או בית, שבתי או יום חול, סגול או כתום. יש לנו נטייה לשנוא אותם, את הקונפליקטים. הם הגיעו אלינו איך שיצאנו מגן עדן, רגע בו גזרנו על עצמנו התמודדות עם הטוב והרע, בערבוביה