אפרת ברזל

אפרת ברזל משוחחת עם אילנית לנגר, מורה לריקוד, שלקחה את העולם המורכב של תנועות, שירים, זמרה ומחול, והכניסה קדושה לתוך התנועה

אפרת ברזל משוחחת עם רותי רוזנפלד, אמא ל-12, משוררת ופסיכותרפיסטית, שאחת מבנותיה העמידה אותה במקום מאתגר במיוחד. האזינו

משום מה אנחנו מבלבלות לפעמים את הרצון לשמח את אמא, או לרצות שהיא תהיה גאה בנו, עם תנאי פרפקציוניזם קשוחים מולה

אולי באמת, הכי כדאי, לערבב את שתי השיטות ודי. להיות קצת מסיימת וקצת בוהה, להיות קצת מאורגנת וקצת מעופפת, קצת בת דודתי וקצת אני

אנחנו, אם מעירים לנו משהו, זה צריך להיות ברכות, בעדינות, כי אם מעירים לנו ברכות, בעדינות, אנחנו הראשונות שנחליף מיחם אפרת ברזל

אפרת ברזל משוחחת עם סיגל מאור, אמנית רבתחומית; הילה אלשיך, אמנית בעץ; ותמי שלזינגר, מנחת סדנאות של יצירה מהטבע - על אמנות, צמיחה וחיבור לטבע

ועברו השנים, התחתנו עוד ילדים, הגיעו נכדים. לילדה עם המגירה כבר לא היה כוח לבית הגדול עם ההרבה חדרים. הם עברו לדירה קטנה יותר, כזו במפלס אחד, ארבעה חדרים, מטבח מיוחד

הוא אמר לי: "אתם תהיו בסדר", ואמרתי לו: "אבל אבא, אנחנו צריכים אותך פה". אפרת ברזל משוחחת עם בנותיו של הרב אדרת זצ"ל, שנהרג בתאונת דרכים

יש ילדות שאין להן כבר כוח שוב להיכנס לסוד ולראות מה שלומו. סוד שלא עושה להן טוב, והן היו רוצות שהוא ילך מחייהן החוצה, או שלא היה בא בכלל

אפרת ברזל בתוכנית מיוחדת וארוכה במיוחד, על ילדים שעוברים נידוי חברתי, על הקשר בין הורים וילדים, ואיך נוכל להיות קרובים יותר ולדבר על הקשיים שלנו

איך משדכים לבעלות תשובה? טעימה קטנה מתוך התכנית "פתוח" עם אפרת ברזל - שיחה מרתקת על שידוכים ושדכניות בעולם התשובה. צפו

חלוקת זמן, בושות, זמן אישי ואהבת אחים: אפרת ברזל מארחת אחיות לילדים אוטיסטים לשיחה מרתקת

מבחוץ, לא רואים על אותו האדם שהגיע אליו רגע של קסם, כלום. אבל האדם על עצמו יודע שהגיע רגע כזה. באותו הרגע הוא נראה אדם רגיל לחלוטין, אבל בתוכו מתרחש קסם

כן, יש מקצוע כזה. אפרת ברזל בשיחה עם אפרת יפה, טרנדולוגית, על הדבר הבא – מי קובע אותו, איך קובעים אותו, ולמה?

אחד המשפטים הכי חזקים ומאפסי חיים הוא משפט שאמרה הרבנית רבקה יפה שליט"א, אשתו של זקן המשגיחים זצוק"ל הרב דב יפה, משפט שהיא הפנתה אל בעלה, ענק התורה, בלוויה שלו, היא פנתה אליו ואמרה לו, "כל החיים התכוננת לרגע הזה"

אפרת ברזל משוחחת עם מלכה זלושינסקי, תרפיסטית, אמנית ומרצה ב"נפש יהודי", ועם גבירה מילווארם, מנכ"לית ארגון "תמך", על עוצמה נשית יהודית

"הם לא רצו להיות מדרגות. החומר הזה ביקש להיות בסיס לגמרות", עניתי לו, לאורח בשבת, על השאלה מי עיצב את ארון הספרים הזה. עיצב אותו הוויתור, עיצבה אותו האמונה. הטור השבועי של אפרת ברזל

אמרתי לבנות שאני אקריא כמה משפטים שקשורים אליהן ואל אמותיהן. תפקידן היחיד יהיה לצעוק לי בחזרה, אחרי כל משפט, נכון בקול חזק או לא נכון בקול חלש

אפרת ברזל משוחחת עם טלי אברהמי, יוצרת, במאית ומפיקה, ועם חיה ריגל, המפיקה הראשית של תיאטרון "ציר חמד", על תרבות חרדית, הקונפליקטים שבה והחשיבות שבה. ומי שומר על הסף?

זה לא רק ללמוד להיות מורה, אלא ללמוד להשתמש כמורה בעולם הפנימי העשיר והירוק שלך, הרענן והאותנטי, גם אם היא התעייפה, גם אם היא בתחילת דרכה

אפרת ברזל משוחחת עם ידידה דרך על דיכאון קליני (מז'ורי), על החשיבות העצומה של התמיכה מסביב ועל היכולת לחזור לחיים

אני אפילו לא מצליחה להיות שם רגע אחד. אני אדם אמפתי, מזדהה עם רגשות, אבל אין לי מושג מה זה אומר להיות גויה. חילונית באה "בילט אין" עם נשמה יהודית

אפרת ברזל משוחחת עם יפה פייגנבלט, אמה של חני ויינרוט ע"ה, על האישיות המיוחדת של חני, ואיך מגדלים ילדה שכזו?

חייבת להודות, שגם אתם תצטרכו לגלות שגם אנחנו, "התלמידות האמהות", לא תמיד עושות מה שאנחנו נדרשות לפי התוכניות. אבל זו כבר יהיה חלק מסיפור החיים שלכם. סומכת עליכם. הטור השבועי של אפרת ברזל

אפרת ברזל משוחחת עם ליאת שי, אלמנתו של ליאור שי ז"ל, שהותיר אחריו מורשת מופלאה של שמחה

כל טלפון ניסח את שאלתו מעט אחרת, אבל כולם היו סביב אותה הכותרת: "אנחנו עושים מחקר על דמותה של הרבנית קנייבסקי, נוכל בבקשה לשאול אותך כמה שאלות?"

אפרת ברזל משוחחת עם הרבנית פועה שטיינר, על ספרה "למלכה אין כתר", המדבר על הטיפול באמא, בסבתא, בסיפורים מתוך ניסיונה האישי

מה תלבש אפרת לחתונת בנה, ואיך מצליח חייט מוכשר לתפור חליפה לאיש עקום? הטור השבועי של אפרת ברזל

אפרת ברזל משוחחת עם הרבנית חנה קוריץ, נכדתו של האדמו"ר מאשלג, בנו של בעל ה"סולם", שכתב פירוש על הזוהר הקדוש, על הסודות של שרה אמנו, ועל כוח של תפילת נשים במערת המכפלה ובבית

את עדיין תאהבי אותה את האהבה, הכי ראשונה שיש, ותזכרי לנצח את המבט הראשון הזה שהיה בין שתיכן בעיניים כשהיא נולדה, ואולי עוד קודם, כשחלמת אותה