פיתוח האישיות

גם אצלך מתרוצצות בראש כל הזמן מחשבות ביקורתיות ומאשימות כמו "הייתי צריכה יותר להתאמץ, לא עשיתי מספיק", "זה באשמתי, אני אישה לא מסודרת", "אני לא בסדר"? אם כן, הכתבה הזאת בשבילך

כמעט כל אדם עובר איזה קושי בחייו, זה יכול לנבוע מסיבות רבות ושונות: יתמות, הורים גרושים, מעבר מסגרת לימודים, מעברי מגורים, תלמידים שהשפילו, הורה חולה במחלה נפשית, בן/ת זוג עם טבעים קשים, כשלון בלימודים או קריירה. ישנם שעוברים טראומה קשה: תאונה קטלנית, פיגוע, מוות של קרוב משפחה ועוד. קושי וטראומה יוצרים חסימה רגשית בנפש. איך משחררים? דרכי הטיפול....

מי מאיתנו לא כועס מדי פעם. בעקבות מצבי ההתפרצויות הפתאומיים, מופר השקט והשלוה שהיה בבית, מרגישים שיוצאים מן הדעת... נזעקת זעקה נואשת: הצילו! מה עושים?... איך מתמודדים? דרכי הטיפול...

הביקורת והשיפוטיות, שאך לפני דור אחד או שניים היו מורחקים וזרים לעם ישראל, מצאו בדורנו מקום של כבוד. מה עושים? מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך

כמה מעצבן ומתסכל כשאתה כל כך רוצה משהו ומתאמץ להשיג אותו, והחבר או השכן שלך מקבל אותו בלי מאמץ. בסתר לבך אתה אכול קנאה, ושואל את עצמך - איפה הצדק?! כיצד נוצרת הקנאה, מהן ההשלכות שלה, וכיצד ניתן להתגבר עליה?

ברגע שאני לוקח אחריות, החיים שלי יותר בשליטה כי אני רואה את המציאות ואת תוצאות החיים כדבר שתלוי בי, בבחירות ובהחלטות שלי.

כולנו חיים בתוך פרדוקס מחשבתי מוזר: אנו מתעקשים לשתות משקה דל סוכר, אבל לא מוותרים על הקינוח. מתווכחים עם הבנק על גובה העמלות, אבל מבזבזים לא מעט. האם אנו לא שמים לב לסתירה שבהתנהגותנו?

פעמים רבות אנו מוצאים את עצמנו אומרים משפט ומתחרטים עליו. לעתים קורה שאדם מסוים מותח עלינו ביקורת, ואין לנו יכולת לענות בו במקום... כיצד נוכל להשיב לעצמנו את הספונטניות האבודה?

"ולמה לא אהיה"?, רטנתי, "לו היה עובר עליך שבוע כמו שעבר עלי לא היית נראה אחרת". "כלומר, אתה מאמין שתחושתך האישית היא פועל יוצא של המציאות האובייקטיבית"?, שאל בעודו סוקר בעניין חלון ראווה של חנות לכלי בית. דבר אחד יאמר לזכותו של ידידי - זאת לא הצגה

כל יציאה ממשבר, מקושי ומהתמודדות כוללת בתוכה גם תהליך ודרך. עם זאת, לעתים אין לנו סבלנות לחכות. אז מה עושים כשכבר קשה לחכות, כשנדמה שהדרך לא נגמרת? רמז: התשובה בכותרת

מידת הענוה דומה לגזע העץ המצמיח את כל ענפי המידות הטובות. האדם העניו מפתח בקלות ובמהירות תכונות חיוביות כמו נעימות וטוב לב, אהבה ורגישות לזולת. והוא מתגבר בקלות רבה יותר מהאחרים על רגשות שליליים כמו כעס, קנאה, שנאה, רדיפת כבוד ושאר תאוות.

ישנם אנשים שלעולם לא ידחו למחר את מה שאפשר לדחות למחרתיים... יש להם תוכניות לאין ספור, אך בסופו של דבר כמעט שאינם מספיקים כלום. הרב יוחנן דוד סלומון על קטע הזמן היחיד בו אנו חיים ופועלים באמת – ההווה

אדם המחנך את עצמו להיות רגיש לזולת ולהיזהר תמיד בכבודו של הזולת, הופך להיות אדם מכובד בעצמו

נמצאה תרופת פלא עתיקה, פשוטה וחכמה מאין כמוה: צחוק. פשוט לצחוק, וכמה שיותר. אז מדוע הצחוק כל כך בריא לנו? מה עושים בסדנת צחוק? ובעיקר, מדוע הנושא נראה לנו עסק לא מספיק רציני?

אין ספק שאופטימיות היא מתנה גדולה, אך מה יעשה מי שהוא לא כזה? האם זו נטייה מולדת? האם ניתן לקנות אופטימיות? התשובה בכתבה שלפניכם, והיא באמת אופטימית מאוד

בכל ההיסטוריה, שמאז בריאת העולם, לא היה דור חשוף כדורנו. החברה בימינו חסרת כל גבולות, וכל מה שנועד להיות פרטי ונסתר מן העין, הופך להיות חשוף וציבורי. מה עלינו לעשות על מנת להשיב את הבושה ללחיים?

אחת התופעות המביכות המתרחשות עם אנשים בזמן שמשוחחים איתם או מפתיעים אותם, היא הסמקה. כיצד ניתן להתגבר על הבעיה? מה, למעשה, גורם לאנשים להסמיק? הניה לוברבום במאמר שיוריד לכם את הצבע האדום מהלחיים

חודש אדר בפתח, ואיתו מבצבצת לה בעליזות השמחה. כיצד נוכל להיות מאושרים, והאם ניתן להגיע לשמחה גם כשהמציאות אינה מאירה לנו פנים? קבלו מספר נקודות למחשבה, שיעלו לכם חיוך על הפנים

המילים שאנחנו משתמשים בהן משפיעות על התת-מודע שלנו. מה שישפיע על רמה ואיכות התפקוד שלנו

שאלי את עצמך: כאשר את מגלה שסחורה שקנית פגומה, האם את מחזירה ודורשת להחליפה? כאשר סוכן מכירות טורח מאוד למכור לך משהו, האם קשה לך לומר "לא", גם כאשר אינך מעוניינת בסחורה?

לעיתים הבוס שלנו הוא אדם ביקורתי ונוקשה, לעיתים ישנו עמית בעבודה שיורד לחיים, ולעיתים אנו חשים חוסר הערכה וחוסר תגמול כספי, כיצד נוכל להפוך את מסגרת העבודה למקום שנעים לשהות בו?

לעבודת המידות יש מקום נכבד בחיי האדם היהודי. רבותינו לאורך כל הדורות ומכל הזרמים הדגישו את חשיבותה ורבות נכתב על מידותיהם הנעלות של גדולי ישראל. סדרת מאמרים זו פורשת לפני הקורא, באופן מובנה, מעט רעיונות וכלים להקל על מלאכה זו

העולם מתחדש בכל יום. אם ננסה לחיות את ההווה מבלי לתלות את דאגותינו בעתיד, נוכל לחסוך הרבה צער מיותר. מאמר מחזק מאת הרב יצחק פנגר

סובלים מחוסר ביטחון, רגשי אשם או ייאוש? אולי אתם לא עושים את ההשתדלות הנכונה. סדנאות מודעות, ספרים, הרפיות - דבר מכל אלו לא יעזור לכם באמת, כפי שהעצה הפשוטה והחכמה של חז"ל תסייע: לכבד את ההורים

כדי להינצל מהכעס, להלן מספר נקודות למחשבה, שהן למעשה המעלות הכרוכות בהעברה על המידות והימנעות מכעס, והן דברים בגנות הכעס, שהעובר עליהם יחשוב פעמיים אם לכעוס להבא ואם לאו

משחר ילדותנו אנו מורגלים להיות מנומסים ולומר "תודה" על כל דבר. אביבה שטיינמץ מסבירה שאמירת תודה היא הרבה מעבר לשמירת נימוסים, ושהכלי העיקרי לקבלת השפע הוא ההכרה בטוב של מה שיש לנו

האם אופן ישיבתך על הכסא הוא על פי רוב בסיקול רגליים? או שהוא כדרוך? או שאתה מתיישב לאט? או נוחת על הכסא? מסתבר שלכל צורת ישיבה יש משמעות והיא מלמדת הרבה על האישיות שלנו. הרב אלדד נקר במאמר מעניין ומחכים במיוחד, מבאר את אופני הישיבה ומסביר את הקשר הלשוני והרוחני בין הברך לברכה, ובין הרגליים להרגלים

לאורך מאות בשנים הצליח העם היהודי לשרוד כמיעוט קטן הפוסע כנגד הזרם. כיצד הוא עשה זאת? העם היהודי, מסתבר, לא חדל לרגע להאמין בביטחון מוחלט בנכונות דרכו. מה איתנו? האם גם אנו יכולים להאמין במאת האחוזים שמה שאנו רואים זו אכן המציאות הנכונה? האם יש בכלל דבר כזה "אמת מוחלטת" שאנו יכולים להיות בטוחים בה?

מחשבות, מחשבות... מתרוצצות במוחנו ללא הרף. האם שמנו לב מה הן אומרות? ואף אם נטה אוזנינו ונשמע, האם באמת יש לנו אפשרות לנתב אותן ולשלוט בהן? שרה יוסף, מחברת הספר "במחשבה תחילה" חושבת שיש לנו אפשרות לעשות זאת, ואפילו די בקלות קבלו כיווני מחשבה