נפטרים בחלום

לכבוד השואלת, 

לפי מה שידוע לי, חויות אלו הם דברים מציאותיים ברובד עמוק של הנפש; ואע"פ שבחלום הם מתבטאות דרך ציורים שונים שיתכן שאינם במציאות הגשמית כעת, אבל ההרגשות והקשר הנפשי שהם מתעוררים הינו אכן מציאותי.

ולכן ראוי לך שתרגישי שהחלומות אודות סבתתך ע"ה היו אמיתיות, ויש לך לשמוח בהם: 1) לפי שככל הנראה מרמיזתם, שסבתתך היתה אשה חשובה שיש לה זכויות מיוחדות (כמו שכתבת אודות זכותה בפקידת קברה של רחל אמנו בכל ר"ח, וכמו שרואים מן הרמז שביתה נהפכה לישיבה); ו2) שהיא שמחה איתך, וכדמוכח ממספר הפעמים שנתגלתה לך ושהיתה מוכנה לקבל על עצמה אפילו קושיים כדי לפעול לטובתך.

וענין הרמז לנקיון הקבר, ככל הנראה מדבריך הוא פירוש נכון לחלום שראית. ומובא בספרי קודש שיש בהקמת מצבה על מקום הקבורה  תיקון גדול לנפשו של הנפטר. ולכאורה כלול בזה גם שהמצבה תהא נקיה וניכרת לכל שהיא באה לזכר הנשמה שהיא רשומה על שמה. ואם אי אפשר לקרוא את המצבה עקב הלכלוך שהצטבר, אז יש לומר שיש גם בזה תועלת גדול לנשמה  - לנקות את מצבתה.

וזו שהיא הופיע אליך בפעם האחרונה והודיעה לך שהיא צריכה לחם, יתכן שזהו משום הכלל המקובל אצלינו, שכאשר הורה או סב/סבתה משאיר צאצאים כאן בעולם הזה שעושים מעשים טובים, זה הכל עולה לזכות בשביל ההורה/ או הסב. א"כ, יתכן שרצתה הסבתה ע"ה לרמוז לך שתעשי כאן משהו בעולם הזה, ועל ידי כן היא ג"כ תקבל טובה ונחת מזה בעולם העליון.

וביותר אפשר לומר, כי הרמז בחלום היה דוקא ללימוד התורה - כי התורה נמשלה ללחם (תלמוד בבלי חגיגה יד.). ויתכן שכמו שמובא בספרי קודש שהמצוות שאדם עושה בעולם הזה עומדים לו אח"כ בעולם האמת להיותם בחינת לבוש, כך התורה שאדם לומד בעולם הזה עומדת לו אח"כ בעולם האמת להיות בשביל הנפטר כבחינת אוכל ולחם. 

ויתכן, שאע"פ שהסבתא לא היתה אשה דתייה בחייה, מ"מ בשנים האחרונות היא זכתה בעולם העליון להרבה זכותים של מצוות על יד כל המצוות שאת ובעלך עושים, וכמו שכתבת שאת כבר נעשית מאז לפני שנים בעלת תשובה. אמנם יתכן, שאפילו כעבור כל השנים האלו, עדיין זכות התורה חסר לה, וזו מה שהיא רצתה לרמוז לך שהיא צריכה שתעזור לה להשלים.

לכן הייתי מיעץ ע"פ רמיזת החלום, שתתנו נדבה לקבוצה של לומדי משניות שילמדו משניות לעילוי נשמתה, או שתתנו נדבה לתמוך בלומד/ לומדי תורה, שאז זכות לימוד תורתם בכל יום שבעולם הזה, נזקף על זכות הסבתה ע"ה בעולם האמת. כי ע"י שנכדיה עושים מצוות וזוכים בזכות של החזקת לימוד תורה בעולם הזה, הזכות הזו "והלחם" נזקף על חשבונה. 

גם נמסר לנו בקבלה, שכאשר הורה או סב/סבתה משאיר צאצאים כאן בעולם הזה שעושים מעשים טובים, זה הכל עולה לזכות בשביל ההורה/ או הסב בעולם העליון - ובפרט כאשר עושים אותם במיוחד בשביל הנפטר.

לכן גם ראוי לך כאשר את ובעלך תעשו מעשה טוב לזכותה כאן בעולם הזה או שתתארגנו לימוד תורה לזכותה או שתתמכו בלומדי תורה, שתתכוונו או שתאמרו בפה מלא שאתם עושים כן בשביל טובת וזכות נפשתה של הסבתה, ועל ידי זה יהיה טוב לנשמתה ז"ל, בעזרת השם, ולא תסבול יותר חלילה מצער רוחני.

בברכה,

רב נחום