איך להסתכל על טעויות של עצמי

לכבוד השואלת,

כפי שהבנתי ממכתבך, מעיקרי הדברים שגורמים לך להסתכל באופן שלילי על עצמך היינו ההתפרצויות של כעס וכל מיני תגובות שליליות.

וכדי שתוכלי לשלוט יותר ולהמנע מתגובות אלו, הייתי מייעץ ב' דברים:

א.  לשנן את הכוחות המיוחדים שאת מכירה שיש לך מילדותיך - שהיית מקבל שבח מיוחד עליהם ושבהם את יותר מוכשרת באופן טבעי משאר אנשים (כי לכל אחד בעולם ישנם דברים שהוא יותר מוכשר בהם באותו תחום  משאר אנשים); ואז תחפשי אופנים האיך להוציא את הכוחות האלו באופן נאות שאנשים יוכלו ליהנות מהם ותפעילי אותם, ואז תמצאי יותר מוטובציה לפעול ואנשים יעריכו את כשרונותיך.

וזה גם  יעזור לך נגד ההתגברות הפנימית של העצבים, כי כאשר תמצאי מוצא כשרה וחיובית להוצאת כוחותיך הטבעיות, את כבר תמנעי את אחד מן הגורמים הכי גדולים של הצטברות העצבים - כשיש לאדם מחסום בפני ביטוי הכוחות הטבעיים שבו.

~~~

ב. כפי מה שראיתי מנסיוני, יש לכל אחד ואחת בעולם איזשהו נושא שגורם לו להרגיש רגשי סער, ולהתפרץ. 

אצל כל אחד זה שונה - אבל יש לכל אחד "כותרת אחת" (שבשבילו זה נשאר אותו דבר כל ימי חייו, וככל הנראה הוא נולד עם זה מפאת  שורש נשמתו וצורך תיקונו בעולם), שכל מצב שיערע לו שיכנס תחת ה"כותרת" הזו, יגרום לו להרגיש תגובה הרבה יותר חמורה מאשר מה שהוא האמת לפי המציאות. 

למשל, יתכן שאצל אחד מה שגורם לו להתפרץ זהו כל הנופל תחת הכותרת "עזבון" - וכאשר רק ירגיש קצת עזבון מחבר או מקרוב שלו, יתפרץ בשיא הביטוי של כעס. 

אצל השני יכול להיות שזה ה"כותרת" של "אי-צדק" שגורם לו להרגיש רגשי סער; וכאשר רק ירגיש קצת אי-צדק הנעשה כנגדו, אז הוא "יתפוצץ" ויתפרץ בצעקה וכעס חזק נגד מי שנראה לו שהתנהג אתו שלא בצדק. ובאותו זמן, כל רואיו יכירו, שההתפרצות הזו שלו אינה ראויה לפי מה שבאמת נעשה כנגדו - שהיה יחסית רק דבר קטן (ולמשל, כגון, שחילקו כרטיס למי שעומד אחריו בתור לפני שנתנו לו) עד שאינו ראויה התגובה הזאת הקיצונית שלו, לפי המציאות של מה שבאמת אירע לו. וכן הוא בכל אחד ואחד בעולם כאשר המצב מעורר את אותה "כותרת התפרצות" שלו. 

עוד דוגמאות ל"כותרת התפרצות" שקיימים אצל אנשים שונים: אי-הבנה, אי-חשיבות, אי-התיחסות אליו כבן אדם, וכו'.

לכן הייתי מייעץ שתקחי כמה דקות לשבת בשקט, ותחשבי מה יכול להיות אותה "כותרת התפוצצות" בשבילך. מה זה הדבר המאחד בין כל המקרים שגורמים לך להגיב בכעס מופרזת. 

וכשאר תמצאי ותגדירי את אותה כותרת שלך, אז תוכלי לדעת מכאן ולהבא, שכל פעם שיבוא מצב שבו יתעורר משהו - אפילו באופן קטןטן - שנוגע ל"כותרת" הזאת, את תתכעסי ותתחילי להרגיש רגשות סוערות.

אבל בד בבד עם זה, גם תדעי, שהכעס הזו שלך שבא עקב כל דבר שנעשה אשר נוגע לכל נושא שנכנס תחת אותה כותרת, היא אינה לפי המציאות שנעשה לך. וכאשר רק תשנני את זה לעצמך, תוכלי למנוע הרבה מקרים של התפרצויות. 

כי למשל, בפעם הבא שתרגישי שאת מתחילה לכעוס (כי הכעס אינה בא בשנייה אחת, כל כעס לוקח בערך 10 - 30 שניות עד שיתגדל לתוך "שריפה"), באותם רגעים הראשונים, כאשר את מרגישה שהכעס שבך הולך להתפתח ולהסתער עכשיו - תעצרי את עצמך לחמש שניות ותשאלי את עצמך: "רגע, האם יש למה שאירע עכשיו איזשהו שייכות עם ה"כותרת התפרצות" שלי"?

אם התשובה שלך תהיה "לא, אין לזה שום שייכות", אז תמשיכי להתעצבן ולהתכעס - כי מסתבר שהכעס שלך תהיה כן מתאים לפי המצב; 

אבל אם התשובה שלך תהיה "כן, יש לזה שייכות ישירה, ומצב הזה כן נכנס תחת "הכותרת" - אז תדעי מיד, שהרגשות והסערה הפנימית שאת מרגישה עכשיו, אינן בפרפוציה כלל למצב שבה את נמצאת ולמה שבאמת עשו לך. ולכן תוכלי לומר לעצמך: " בסדר, אז אני לא אכעס - הואיל ואני יודעת כבר מנסיון שזה באמת אינו כל כך גרוע כמו שאני מרגישה את זה".

~~~

וכאשר תתמידי בזה כעבור זמן, את בעצמך תוכלי בעזרת השם לראות  האיך התגובות הקיצוניות שהיו לך פעם הולכות ומתמעטות: הן בתדירותן, והן - אם הם  כבר כן נתעוררו ויצאו - בעוצמתן.

ועל ידי שתמשיכי בכיוון הזה, תוכלי להגיע למקום בתוך עצמך שתוכלי לשלוט יותר ויותר על התגובות של כעס ושל שליליות שלך. וזה יקל עליך הרבה לראות ולהחשיב את עצמך במבט חיובית.

בברכה להצלחה, 

רב נחום