הלכות ומנהגים
נתינת מעשרות שגוררת הנאה
- כ"ז שבט התשע"ה
שאלה
שלום, בעלי בן תורה, רב קהילה מוסר הרצאות, שעורים וכו'. בשנים האחרונות, הוא פחות יושב ולומד לבד. אחת הבעיות שלו שהוא אוהב ללמוד בצורה מאוד מסויימת וקשה לו ללמוד בצורות אחרות ולכן הוא לומד לבד ללא חברותא. הבעיה כשלומדים לבד שאם יש טרדות וכו' (או תרוצים) לומדים פחות. הבעיה ששנים הוא מחפש חברותא מהסוג שהוא אוהב ולא מוצא, במיוחד שהוא יכול ללמוד רק בשעות מאוד מסויימות. מצאנו פתרון בדמות תשלום לאברך ע"מ שילמד עם בעלי פעמים ביום. תכננו לשלם את הכסף ממעשרות. ניסנו שבוע, ובעלי טוען שכבר שנים לא ללמד בחשק שכזה ובהנאה שכזו. פתאום התעורר בי פחד שאולי זה לא בסדר שאנחנו נותנים לו מעשרות כי בכל זאת יש לנו הנאה מכך. חשוב לציין שאנחנו לא נותנים מעשרות אלא חומש ושהסכום הנ"ל איננו כל הסכום שאנו נותנים לצדקה. האם זה בסדר שאנחנו נותנים לו 1000 ש"ח ממעשרות? האם עדיף שנאמר בפה כי הכסף שאנו נותנים לו הוא מהחלק של החומש (כלומר מהתוספת שעל המעשרות)?
תשובה
שלו וברכה
הדבר מותר לכתחילה ואם אתם נותנים חומש, הדבר עדיף עוד יותר.
בברכה,
בנימין שמואלי
להרחבה ושאלות נוספות, ניתן לפנות אל רבני שו"ת הידברות במייל rav2@htv.co.il